דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


האם אוטם שריר הלב נחשב כפגיעה בעבודה 

מאת    [ 14/02/2019 ]

מילים במאמר: 1937   [ נצפה 2398 פעמים ]

עפ"י הוראות הדין, פגיעה בעבודה יכולה לנבוע כתוצאה מאחת משתי אפשרויות: תאונה בעבודה או מחלת מקצוע. בכדי שפגיעה תוכר כתאונת עבודה חייבים להיות בה שני אלמנטים: אלמנט הפתאומיות ואלמנט הגורם החיצוני. ואכן, חוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב], התשנ"ה – 1995(להלן – החוק) הגדיר את התאונה ואת תאונת העבודה כדלקמן:

תאונת עבודה מוגדרת כ- אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

לעומת תאונת העבודה החוק מתייחס למחלת מקצוע כדלקמן:

 מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.

צא ולמד כי מחלת מקצוע הנה רשימה מוגדרת של מחלות ושל גורמים שלמעשה מדובר ברשימה סגורה שלא ניתן להרחיבה, אלא בהוראה נורמטיבית(בכלל זה, הוצאת תקנה ע"י שר העבודה או החלטת הסמכות השיפוטית).

בשונה מאלה, הפסיקה הכירה בתורת המיקרו טראומה (אירוע זעיר) כגורם לפגיעה בעבודה. לציין, כי תורת המיקרו טראומה מיועדת לעשות אבחנה בין מחלה שהיא תהליך תחלואתי הדרגתי לבין מיקרו טראומה שהנה תוצאה של אירועים זעירים, שכל אחד מהם לא יוצר שום בעיה רפואית ורק ההצטברות שלהם יחדיו, היא זו שיוצרת את הבעיה הרפואית.

נושא ההכרה באירוע לב כפגיעה הלך והתפתח עם הזמן, תחילה בתי הדין לעבודה הכירו במקרים בודדים באירועים כפגיעה בעבודה. באותם מקרים, בתי הדין לעבודה הכירו באירועים ספציפיים חד פעמיים, שגרמו לאירוע לבבי כתאונות עבודה.

בבג"צ מס' 1063/91 משה פפו נ' בית הדין הארצי לעבודה, מיום 21/07/1991 דן בית המשפט העליון בעתירתו נגד בית הדין הארצי לעבודה של עובד להכיר באוטם בשריר הלב שלקה בו כפגיעה בעבודה לאחר שתביעתו בבית הדין האזורי לעבודה נדחתה וערעורו לבית הדין הארצי נדחה. פסק דין זה הינו פסק דין מנחה, שהתווה כללים להכרה באירועי לב כתאונת עבודה.

בפסק הדין תואר הרקע העובדתי כדלקמן:

"העותר, שהוא יליד 1937, עבד במפעל תעשייתי. עיסוקו היה בתחום הנדסת הייצור ותפקידו היה לקבוע ולבקר את מכסות הייצור, שעל פיהן שולם לעובדים שכר עידוד, בשיטת הנורמות והפרמיות. העותר סבר, שהנורמות הנוהגות באחת ממחלקות הייצור נתיישנו ושהגיעה השעה להחליפן בחדשות. עובדי המחלקה האמורה התנגדו לתכניתו של העותר, מחשש שביצועה יפגע בשכרם. ביום 17.2.85, בבוא העותר (בלוויית עוזרו) אל המחלקה, לעריכת הבדיקות הדרושות לקביעת הנורמות החדשות, נתקל בהסתייגות ובמחאות מצד העובדים. שניים מן העובדים, שהיו תוקפניים וקולניים מן האחרים, חסמו את דרכו של העותר ואיימו עליו במעשי אלימות. לבסוף, ובעצת נציג ועד העובדים שנקרא להתערב, נאלץ העותר לסגת (כדבריו, "ברגליים כושלות") למשרדו, בלא לבצע את הבדיקות. מאורע חריג זה - שלטענת העותר, לא התנסה בשכמותו מאז החל לעבוד במפעל בשנת 1971 - הסב לו רוגז קשה והתרגשות רבה. עד לסופו של יום העבודה הוא חש שלא בטוב אך המשיך בעבודתו. ביומיים הבאים סבל מחולשה ונותר בביתו. בלילה שלאחר היום השני להיעדרותו, בשעה 2 לפנות בוקר, נתקף כאבים חזקים בחזהו. הוא ייחס זאת להצטננות ממנה סבל ובבוקר חזר לעבודה. אך המיחושים בחזה לא הרפו ממנו, ומשביקר אצל רופא, ביום 21.2.85, אובחן אצלו אוטם שריר הלב והוא אושפז. רק ביום 1.7.85 נמצא העותר כשיר לחזור לעבודה חלקית וכעבור זמן נוסף שב לעבודתו הרגילה."

המומחה שמונה מטעם בית הדין האזורי לעבודה קבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע הלבבי שלקה בו העותר ולבין התקרית שקרתה לו במקום העבודה. משום כך כל הערכאות השיפוטיות דחו את ערעור העובד.

בפסק הדין האמור בג"צ הגדיר את הכללים המנחים להכרה באוטם בשריר הלב כפגיעה בעבודה כדלקמן:

נפסק כי המבחן הוא "מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד ", אשר ביסודו ניצבת ההנחה הרפואית המקובלת, שלהוציא מקרים נדירים ביותר, אוטם שריר הלב אינו פוקד אלא את מי שמקנן בקרבו תהליך תחלואתי המהווה בסיס ורקע להיווצרות אוטם "

נפסק עוד כי "על-פי גישה זו, מי שמועד ללקות באוטם שריר הלב, עלול ללקות בו בכל מועד ובכל מצב, אך מאורע חריג או מאמץ מיוחד עלולים לגרום לבואו של האוטם או להחיש אותו. אם עובד לוקה באוטם בזמן שהתנסה במאורע חריג בעבודתו, או סמוך לאחר מכן, או סמוך לאחר שנדרש בעבודתו למאמץ מיוחד ויוצא דופן, נוצרת הנחה לזכותו, שהאוטם נגרם עקב המאורע או המאמץ שקדמו לו"

 

ההנחה האמורה נסתרת, על-פי האמור בסעיף 39 סיפא לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], אם הוכח, כי השפעת העבודה על אירוע התאונה, הוא האוטם, הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (271 ב(.

חרף המשוכה הגבוהה שהגדיר בג"צ בכדי להכיר באירוע לבבי כפגיעה בעבודה המקרים שבהם הפסיקה מכירה באירועי לב כפגיעה בעבודה הולכת ומתרחבת.

בית הדין הארצי לעבודה פסק וחזר ופסק, כי שיעור ההשפעה של תנאי העבודה שניתן לקבלו כשיעור השפעה משמעותי לצורך הוכחת קשר סיבתי, לא יכול להיות פחות מ-20%. ככל שהמומחה הרפואי קובע כי מדובר בהשפעה בגובה עד 20%, הרי שאין מדובר בהשפעה משמעותית וממילא יש לקבוע שלא הוכח הקשר הסיבתי הרפואי (עב"ל 659/06 המוסד נ' עפיף טנוס מיום 10.3.07; עב"ל 148/07 קמפינסקי נ' המוסד מיום 14.7.08; עב"ל 744/08 המוסד נ' עזרן מיום 27.1.11; עב"ל 65/10 המוסד נ' מיכאל כהן מיום 15.5.11; בל 4016-08 וגשל אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי (תל-אביב-יפו) 04/10/2011).

השאלה המתעוררת הנה מה הם הכלים הנמצאים בידי המומחה הרפואי היכולים לגרום למומחה להגדיר את אחוז השפעת האירוע החריג על האוטם בשריר הלב.

עד עצם יום זה בתי הדין לעבודה לא הכירו באירוע לבבי כאירוע הנובע ממחלת מקצוע או מיקרו טראומה.

 יוצא איפוא כי בכדי להכיר באוטם בשריר הלב כאירוע לבבי ישנו צורך תחילה להכריע רפואית בדבר קיומו של הקשר הסיבתי בין הפגיעה (תאונה או מחלה) לבין העבודה ולאחר מכן בשאלה אם ההשפעה של האירוע בעבודה עולה על 20% ואם לאו.

לציין כי בהתאם לפרשנות שנתן בית הדין הארצי לעבודה לסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, חובת ההוכחה שהשפעת האירוע בעבודה על קרות האוטם הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמיו האחרים מוטלת על המוסד לביטוח לאומי (עבל 43304-12-10 המוסד לביטוח לאומי נ' עבוד אבראהים, 26/09/2011).

 

 מאחר ואירוע לב אינו מוגדר כמחלת מקצוע, כל מה שנשאר למי שנפגע עקב אירוע לב בגין עבודתו, הוא לתבוע הכרה באירוע הלבבי כתאונת עבודה.

הפרקטיקה מלמדת על כך שהביטוח הלאומי דוחה ברוב המקרים את התביעות להכרה באוטם בשריר הלב כפגיעה בעבודה מותיר את ההכרעה לבתי הדין לעבודה. מאידך בתי הדין לעבודה קובעים את העובדות של כל מקרה ומקרה על סמך הראיות המוצגות בפניהם ומותירים השאלות בדבר קיום הקשר הסיבתי ושל מידת השפעת האירוע על האוטם להכרעת המומחה הרפואי.

הנחת היסוד, כפי שצוין לעיל, הנה שהאוטם לא נוצר כתוצאה מתקרית ספציפית תהיה קשה אשר תהיה, אלא שהתקרית האיצה את יצירת האוטם, לפיכך המומחה הרפואי נדרש לקבוע את מידת ההשפעה של התקרית ורק כאשר ההשפעה עולה על 20% תוכר התאונה כתאונת עבודה. בקביעת השפעת התקרית המומחה מתחשב בהיסטוריה הרפואית של תובע הקיצבה.

הנחות היסוד של בתי הדין לעבודה המתבססות על המדע והרופאה ולפיהם האוטם לא נוצר באופן פתאומי אלא שמדובר בהתפתחות הדרגתית שהאירוע החריג יכול רק להאיץ את היווצרותה מעוררת שאלות נוקבות ומתבקשות. השאלה החשובה הנה מה ההיגיון בכך שבית הדין אינו מכיר באוטם בשריר הלב כמחלת מקצוע? זאת במיוחד כאשר מדובר במקומות עבודה שבהם הוכח כי קיים מתח נפשי מתמשך הן כתוצאה מאופי העבודה ומהאחריות הגדולה של התפקיד או התוצאות ההרסניות לנפש או לרכוש שיכולות להיווצר כתוצאה מכל טעות או למשל עקב יחס מבזה לעובדים או כתוצאה מעבודה פיזית קשה במיוחד. שאלה זו מקבלת משנה תוקף לאור זה שמקום עבודה כזה עם מתח מתמשך יוצר קרקע פורייה להתפתחות האוטם. וזה מצב אידיאלי להכרה באוטם כמחלת מקצוע.

 

שאלה נוספת מתעוררת והיא האם מיקרו טראומה אינה יכולה לייצור אוטם? מה הדין לגבי עובד עצמאי או שכיר העובדים במקצוע שיש בו מתחים חוזרים ונשנים. לדוגמא, כלכלן שנותן שירות לעסקים מול הבנקים ומידי יום עליו להציל עסקים מנפילה או קריסה. לא בהכרח כל מקרה גורם ל- אירוע לב – אלא צירוף של רצף מקרים מידי יום ביומו ומספר פעמים ביום, שעלולים לגרם לאירוע הלב. סוג מחלה זו הינו, למעשה, מיקרוטראומה המוגדרת כך: גרימת נזק גופני כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים של הגוף לאורך זמן ממושך. הדבר דומה לעיקרון "המים המטפטפים". טיפות מים שמטפטפות אט-אט על אבן מצליחות, כעבור זמן, לחצוב בה חור. כך, מקרים בהם נדרש עובד לבצע פעולות מסוימות באופן קבוע וחוזר משך תקופה, נוצר אצלו, באיבר המופעל במסגרת אותה פעולה, נזק כרוני המגיע כדי נכות רפואית ו/או נכות תפקודית.

 

בסעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי אכן נקבעו נזקי שמיעה כדוגמת טנטון כמחלת מקצוע מאחר וזוהי מיקרוטראומה. נשאלת השאלה - מה ההבדל בין טנטון לבין אירוע לב? בשניהם יכול להיות נזק מתמשך שנגרם עקב העבודה. למעשה, מתח בעבודה מזיק ללב.  מחקר שנעשה על ידי משרד הבריאות והבטיחות הבריטי על עובדי בית החולים מצא כי לחץ ממושך בעבודה הוא יותר גרוע ללב מהשמנה של 20 ק"גאו הזדקנות של 30 שנים. פועלי צווארון כחול הגיבו ללחץ יותר קשה ממנהלים.

 

במעקב שנערך במשך יותר מ- 20 שנה שנים על 812 עובדים בריאים בתעשיית המתכת בפינלנד, נמצא כי לעובדים בלחץ גבוה היה סיכוי גדול פי 2.2 לתמותה ממחלות לב. לחץ גבוה הוגדר כיחס נמוך בין תגמול למאמץ והיה קשור גם עם עלייה ברמת הכולסטרול ועם השמנה.

 

בעיתון "J Epidemiol Community Health" הופיעו שני מחקרים נוספים המעידים על הקשר בין מצבי לחץ ובין מחלות לב. לפי מחקרים אילו עבודה במצבי לחץ מגבירה פי שש את הסיכוי להתקף לב.

 

אם כן תמוה ולא מוסבר – מדוע שר הרווחה לא קבע אירוע לב כמחלת מקצוע!!! כמובן תוך התניית הקשר הסיבתי בין המחלה לבין העבודה עצמה.

 

השתלשלות ההתנהלות של המוסד לביטוח לאומי בעניין הספורטאים המקצוענים יכולה להבהיר אולי פשר סתירה זו. בתוספת השלישית ל- צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב - 1972‏ נקבע ב- 31/3/1981 כי מי שעונה להגדרה להלן נחשב כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי "ספורטאי, העוסק בפעילות ספורטיבית במסגרת אגודת ספורט או מטעמה, בין אם היא פועלת באופן עצמאי ובין אם היא מסונפת-לארגון ספורט או להתאחדות או לאיגוד ספורט, ולמעט מדריך ספורט ומאמן." ולא אלא זאת, ב1/1/1987 הוסף להגדרה זו שחקן כדורגל. שוב נשאלת השאלה – מדוע בשעתו נקבע כי ספורטאים מהסוג לעיל נחשבים כמי שאינם עובדים שכירים ואינם עובדי עצמאיים?!! שהרי בצורת התנהלותם וההסכמים עליהם חותמים עם הקבוצות הינם עובדים שכירים לכל דבר ועניין.

התשובה מצויה, כנראה,בעלויות הגבוהות שנדרש המל"ל לשלם עבור ספורטאים אלה, אם הם נפגעים בעת עבודתם. שכרם לרוב גבוה וכמות הפציעות אף היא גבוהה. בדרך זו ניסה המוסד להתחמק מתשלום גמלאות פגיעה בעבודה ממי שלמעשה מגיע לו!!! רק מששונתה התקנה בעקבות התערבות בג"ץ, הוחלף החוק מ- 1/1/1996 ואפשר לספורטאים מקצוענים להיות זכאים לביטוח מפגיעה בעבודה.

כפי הנראה, כך קורה בעניין עובדים עצמאיים או שכירים שקורה להם אירוע לב ולא ניתן לבחון אותו אירוע כמחלת מקצוע, שוב מחשש שהמל"ל יצטרך לשלם כספים רבים בגין מי שקרה לו אירוע לב. האפשרות היחידה היא לבחון האם היה גורם פתאומי שגרם לאירוע?

המסקנה איפוא שנראה כי המערכת במדינה ישראל מפרה לכאורה זכות חוקית של המבוטחים של המוסד לביטוח לאומי. כתוצאה מהפרה זו נגרם עוול אמיתי לציבור המבוטחים הפוטנציאליים, שהרי כל מבוטח במדינת ישראל משלם מדי חודש לביטוח הלאומי דמי ביטוח בכדי לבטח את עצמו מפני תאונת עבודה, אך כאשר המבוטח נפגע מהסכנות הכרוכות בעבודה וקמה למבוטח הזכות לפיצוי המערכת איננה נותנת לו המענה שהוא זכאי לו מכח הוראות החוק. מצב דברים זה יוצר לכאורה אפליה בלתי חוקית בין מי שלקה בלבו כתוצאה מהעבודה לבין מי שלקה מפגיעה של איבר אחר בדרך אחרת. לפיכך, מן הראוי שאף כאן תהיה התארגנות לאפשר אירוע לב כמחלת מקצוע. החשש של המל"ל הוא אמיתי, אולם זה מגיע לעובד. ויתכן וחשש מסוג זה ידרבן המל"ל והמעבידים לדאוג לסביבת העבודה של עובדיו.                                                                                                                                                       

 כל האמור במאמר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

בוגר בית הספר הריאלי העברי חיפה במגמה מזרחנית.
 
עשרים ושבע שנה בתפקיד ס/מנהל תחום בכיר גביה וביטוח בסניף ביטוח לאומי עפולה
 ב- 1991 הוצאה לאור של ספר "ביטוח לאומי מעסיקים" בהוצאת המכון למיסים ויעוץ כלכלי ביחד עם עו"ד(רו"ח) מנחם כהן. כתיבת מאמרים ושאלות ותשובות בביטאוני מיסים למיניהם שעניינם חוק הביטוח הלאומי.
 

 




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב