אני חייב לבחור בזהירות את מלחמותי. במקום להצטיין תמיד, אני צריך להיות טוב רק כאשר הדבר חשוב באמת 

החודש למדתי בצורה מעשית, עצה חכמה שעד היום ידעתי אותה רק בתיאוריה. החודש למדתי בצורה מעשית, עצה חכמה שעד היום ידעתי אותה רק בתיאוריה.

החדשה הכי מסעירה ששמעתי החודש - פברואר 2019 הגיעה מאל?סלבדור.

נאיב בוקאלה, איש עסקים, בעבר ראש העיר של בירת אל?סלבדור, רק בן 37, הפתיע את הממסד הפוליטי במדינה כשזכה בבחירות הנשיאותיות, לאחר שהשיג ניצחון סוחף, תוך שהוא מתמקד במאבק בשחיתות במדינה. סיסמת הבחירות שלו הייתה "יש מספיק כסף לכולם, כאשר אף אחד אינו גונב".

מועמדי המפלגות הגדולות המסורתיות משמאל וימין קרסו בצל השחיתות במדינה. הוא בא ממפלגה קטנה המזוהה עם השמאל, אך חבר למפלגות ימין כדי ליצור קואליציה.

נאיב ניצח בסיבוב הראשון בבחירות שהתקיימו במדינה. בכך הוא שם קץ למערכת שתי המפלגות הגדולות ששלטה במדינה במשך עשורים.               הוא ניצל את התחושות האנטי-ממסדיות במדינה, כשהמצביעים מחפשים אלטרנטיבות למפלגות המסורתיות.

אכן עוד יש תקווה למדינת ישראל אם נצליח ללמוד מאחרים.אם יקום לנו מנהיג המתמקד במאבק בשחיתות ובאי-שוויון במדינת ישראל. זהו מאבק שאצטרף אליו מידית, מאבק ששווה להילחם למענו.

אירוע נוסף החודש, היה שיום בהיר אחד אני מקבל מאחד החוגים שאני חבר בו בעירי כפר סבא את הודעת המייל:

"נקיים ערב מחווה לחברנו הוותיק ,אורי בית אור ובו נשמע את סיפור חייו המרתק והמפתיע, ונכיר את המגוון העצום של יצירותיו באמנות פלסטית ובכתיבה".

מאחר ואני מכיר היטב את האיש, ודעתי מהיכרותי עמו היא ש"אין תוכו כברו" כמאמר חז"ל, הופתעתי.

נכנסתי לאתר קבוצת אמנים מכובד בכפר סבא, לבדוק מה נאמר עליו באתר בתיאור החברים  בקבוצה זו.

וכך נכתב עליו, אני משער שאילו דבריו שלו.

"בגיל 82, אני מצייר כ-83 שנים. התחלתי בפיסול ובציור. בגלל שפע חסרים התמקדתי בציור. נטייתי זו שרתה קצת בצבא והרבה בקיבוץ ובאמנות במכללת ספיר, אותה הקמתי ובראשה עמדתי. הייתי פעיל בקרב אמנים בנגב, בתנועה הקיבוצית ובכפר סבא.

בציוריי, מסביבותיי אני יוצא לדמיוני שבאבסטרקט, נסוג מה-"כמו" אל ה-"כשלעצמו". בפעילותי זו, כל חומר וטכניקה לגיטימיים לפי תרומתם לאמנות. האמצעים והחומרים פשוטים. שפע דברים השפיעו עלי. הבכיר הוא שפע החסרים: מקום, זמן, סביבה, מימון, תנאי עבודה ואחסון, אשמח גם ליותר כישרון, במאה ה-21 התפניתי יחסית. גם בגלל זה נוצרו רבים אלפי ציוריי. לפצותם, אני מציגם תכופות בתערוכות ובאינטרנט, כי הזמן הולך ותם"

כן מופיעה באתר רשימת התערוכות שבהם השתתף או אצר אורי בית אור.

ברור לי שאני לא הייתי מתאר כך את עצמי ואמנותי.

תגובתי הראשונה הייתה להשתתף בערב ההוקרה, ולספר לנוכחים את הידוע לי עליו.                                                                                         תגובתי השנייה הייתה להעדר מערב ההוקרה, אך להשתתף בפגישה הבאה בחוג ולבקש את רשות הדיבור ולספר לנוכחים את הידוע לי עליו.               הנוסח שדמיינתי לעצמי היה:

(התחלת דברי) "בעקבות הערב המכובד שעשיתם לידידי המכובד אורי בית אור. הייתי רוצה להוסיף מספר פרטים מהיכרותי האישית עמו -

"את "קבוצת אמני כ"ס" שהיום נקראת "אמן בעירו" יסדו 10 אמנים בשנת 2010. ביניהם אורי בית אור, אנוכי ועוד 8 אמנים  מכובדים שאני מעריך מכ"ס.

ברשימת התערוכות שבהם השתתף אורי בית אור, המופיעה באתר "אמן בעירו", אינה מוזכרת כלל תערוכה של "קבוצת אמני כ"ס" שהתקיימה בפואיה היכל התרבות בשנת 2011, למרות שאורי מינה עצמו כמנהל התערוכה, היה אוצר התערוכה והציג בה את יצירותיו.                           

 בעקבות התנהגותו כאוצר ומנהל, אורי רב עם רב חברי "קבוצת אמני כ"ס" שהציגו בתערוכה.

מיד לאחר סיום התערוכה עזבו את "קבוצת אמני כ"ס" 7 מתוך 10 המייסדים, ונשארו חוץ מאורי 2 חברים בלבד.

שתי תוצאות היו לתערוכה זו:

 1. מאז נהוג בכ"ס שאוצר תערוכה לא יכול להיות חבר בקבוצה המציגה.

 2. בקבוצת "אמן בעירו" שהמשיכה את "קבוצת אמני כ"ס", אורי פשוט הוזז לתפקיד צדדי וחסר חשיבות.

הייתי רוצה לספר על תביעה המופיעה באינטרנט, איך סיים את חברותו בקיבוצו - קיבוץ גבים.                                                                  הקיבוץ הגיש תביעה נגדו בפני כב' השופט אריאל חזק.  שאותה אורי לא טרח להזכיר מעולם. המקור שעליו אני מסתמך הינו - פסק דין בש"א (קריית-גת) 2824/01 - קיבוץ גבים נ' אורי בית אור, בית משפט השלום קריית-גת

תמורת שקלים ספורים ניתן להוציא את כל הסיפור מאתר "תקדין"

כעת אני מרגיש שיש לכם תמונה שלמה יותר של חברנו אורי בית אור." (סוף דברי).

להזכירכם כך דמיינתי לעצמי.

כרגיל לפני כל פעולה שאני עושה, אני מתייעץ עם חברתי לחיים עליזה. והיא ייעצה לי לא לעשות את שני הדברים שדמיינתי עושה אותם.         באותו יום המשכתי לקרוא את ספרו של יעקב בורק "האם השימפנזים חושבים על פרישה?", וקראתי את עצתו החכמה: "המסקנה החשובה באמת היא שאנו חייבים לבחור בזהירות את מלחמותינו. במקום להצטיין תמיד, אנו צריכים להיות טובים רק כאשר הדבר חשוב באמת".

ומיד החלטתי שעליזה צודקת שדבר זה אינו חשוב באמת , לא אבזבז כוחות  על נקמה פעוטה, ואשמור אותם למעשים חשובים יותר. אסתפק בכתיבת מאמר זה באתר "מאמרים", למרות שכנראה מעט אנשים מכפר סבא יקראו אותו.

מחשבותיו אינן עולות בקנה אחד עם התנהגותו. בדרך כלל נהוג לייחס את הביטוי למי שאינו נוהג ביושר ובכנות אלא בצביעות ובדו?פרצופיות.

• "כל תלמיד שאין תוכו כברו לא ייכנס לבית המדרש" ברכות כח א'
• "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם"