מה חשוב לדעת על מזונות? 

מזונות ילדים או מזונות אישה, הם חובה המוטלת על האב/בעל מכוח הדין הדתי–אישי. זאת – בשל העובדה כי כל נושא הקשור לדין האישי, מושתת על ההלכה היהודית–דתית. בכל הנוגע לשפיטה בענייני מזונות, קיימות שתי ערכאות המחזיקות בסמכויות מקבילות. הערכאה הראשונה הינה בית הדין הרבני. שלו הסמכות לעסוק בכך, אך גם לבית המשפט לענייני משפחה, המשמש כערכאה נוספת ומקבילה, יש סמכות מקבילה לכך. עוד נעיר, כי גם בענייני מזונות, עומדת לבני הזוג האפשרות להסדיר את הסוגיה באמצעות הסכם, אך מנגד, עומדת להם הזכות לפנות להליכים משפטיים.

במאמר הבא נעסוק בנושא המזונות ככלל, תוך פירוט מהם מזונות, ומה ההבדל בין מזונות אישה למזונות ילדים. כמו כן, נבחן את אופי השיפוט בין הערכאות הרלוונטיות, ואף נבחן כיצד עניין המשמורת יכול להשפיע על קביעת מזונות הילדים. בהתאם, נראה גם את ייחודם של מזונות האישה ומדוע הם נובעים מהדין הדתי. כל זאת – נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. יוער כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד, ולכן אין לראותו כתחליף לייעוץ מקצועי ומשפטי עם עורך דין מוסמך.

הגדרת המושג מזונות:

למעשה, מזונות הינם סכום כספי המועבר על ידי אדם, שנועד לספק רווחת חיים ודאגה בסיסית. בדין הדתי–יהודי, על אב המשפחה לדאוג לפרנסת משפחתו ולרווחתם האישי של כל אחד מבני משפחתו, ובראש ובראשונה לאשתו. מכאן, כי הגבר הוא האחראי על העברת המזונות לאישה, ובדומה – גם לילדיו. מכאן, בדרך כלל, מזונות ילדים יועברו וישולמו על ידי אב המשפחה, לאם. סכום המזונות נועד לדאוג כאמור לרווחת ילדיו ואשתו, וזאת לאחר שהשניים החליטו להפריד כוחות ולהיפרד.

נעיר, כי במרוצת השנים הפסיקה השתנתה, וראתה מקרים מסוימים שבהם גם על האמא חלה חובת תשלום המזונות, זאת בהתאם לעניין המשמורת, גובה ההכנסות ורווחת הילד.

מזונות ילדים:

ככלל, מזונות ילדים מוטלים על האב בגילאי 6–0 וזאת בהתאם לדין האישי וכנגזרת של חזקת הגיל הרך, לפיה קטינים בגילאים הללו, שוהים במשמורת בלעדית אצל אמם.

מזונות הילדים הינם תשלום כספי האמור לשמש את הילד עצמו ולדאוג לרווחתו. יוער, כי בכל נושא הקשור לילדים, בית המשפט לענייני משפחה פועל על פי טובת הילד, ומכאן – שהבחינה תהיה ספציפית לילד ולא לכלל.

כאמור, במרוצת השנים הפסיקה התפתחה וראתה לנכון, כי אין להטיל תמיד את מזונות הילדים רק על אב המשפחה. וכך, לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה בוחן תחילה את עניין המשמורת, הכנסות הורים וטובת הילד, ובהתאם לכך פוסק את גובה המזונות וכן על ידי מי הם ישולמו.

מזונות אישה:

מבחינת הדין הדתי–אישי, גם האישה זכאית למזונותיה, וזאת על מנת לאפשר לאישה קיום כלכלי הולם, עד למתן גט סופי. כלומר, מבחינת הדין העברי, אישה עשויה להיות זכאית למזונות, רק עד אשר היא הופכת להיות גרושה באופן רשמי. עם זאת, לא בכל מקרה אישה תהיה זכאית למזונותיה, כך לדוגמא כאשר הגירושין נגרמים כתוצאה מהתנהגות חסרת תום לב של האישה, כאשר אז – בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה יכולים לשלול ממנה את מזונותיה.

תהליך הגשת תביעת המזונות:

כאמור, לדין האישי קיימות ערכאות מקבילות, המחזיקות בסמכות מקבילה לעסוק בכלל העניינים הנלווים להליך הגירושין, מלבד נושא הנישואין והגירושין, שעליו ידון בית הדין הרבני בלבד. כלומר, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בהליך נישואין וגירושין. מכאן, כי תביעות מזונות, הן ילדים והן אישה, יוכלו להתדיין הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני. תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה, יש להגיש כמו כל תביעה משפטית אחרת, בשל העובדה כי תביעת מזונות משמשת כתביעה משפטית לכל דבר ועניין. לתביעה יש לצרף תצהיר וטופס הרצאת פרטים.

אם תביעת המזונות תוגש לבית הדין הרבני, הרי שעליה להיות כרוכה לתביעת הגירושין. כך קובע סעיף 3 לחוק בתי הדין הרבניים. יובהר, כי במידה והתביעה לא תיכרך לתביעת הגירושין, אזי תביעת המזונות 'תיפול' ולא יהיה ניתן לדון בה. במסגרת ניהול ההליך, יבחן בית המשפט, בין היתר, את צרכי הילדים, את הכנסת ההורים ובעיקר את הכנסת האב. לבסוף יינתן פסק דין סופי, אשר יקבע את שיעור המזונות. כפי שגם הזכרנו לעיל, את תביעת מזונות אפשר לקיים גם בהסכמה, אך חשוב מאוד להיות מיוצג ע"י עו"ד גירושין במסגרת מגעים להסדר ובפרט – במסגרת תביעת מזונות.

נוסיף, כי עד להכרעה בסוגיית המזונות, ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים, דהיינו: מזונות לתקופה קצובה, עד למתן החלטה סופית.