כיצד נגדיר עבירות צווארון לבן? 

עבירות צווארון לבן, הן עבירות פליליות בעלות אופי ייחודי: החברה אינה רואה במבצעי העבירות, "כעבריינים", אם כי לעבירות הללו יש משקל כבד יותר מעבירות שונות בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: "חוק העונשין"). במאמר זה נסקור: מהן עבירות צווארון לבן ואילו סוגי עבירות צווארון לבן מופיעות בחוק העונשין.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין פלילי.

מהן עבירות צווארון לבן:

עבירות צווארון לבן הינן קבוצה, כמעין "סל", לעבירות הקשורות בנטילת כספים מארגון, שלא כחוק. בצורה ישירה, מדובר בדרך כלל בעבירה של גניבה, אם כי היקף העבירה ומשקלה יכולים להיות כבדים יותר. זאת ועוד, לא רק גניבת כספים תחשב לעבירות צווארון לבן, אלא גם השגה של טובת הנאה כזו או אחרת, תוכל להיחשב ככזו. צורתה הישירה של העבירה היא במעילת כספים או מרמה. בצורתה העקיפה, היא תתבטא במתן טובת הנאה, שוחד, סחר במידע פנים וכדומה. גודל העבירה תלוי בסכומים שעליהם העבירה משפיעה, ו/או גודל החברה שבה בוצעה העבירה. ביצוע ההפרה עשוי לשבש, במקרה חריגים, את פעילות המשק, בשל גודלה והיקפה הרב.

ניתן לראות מעת לעת, כי מפורסמות בעיתונים חדשותיים ובמהדורות השונות, ידיעות על ביצוע של העבירות הנ"ל, כאשר אלו מערבות, במקרים מסוימים, גם פוליטיקה. אז, תתפוצץ פרשה, אשר בכותרתה "שחיתות פוליטית".

עבירות צווארון לבן - חוק העונשין:

כאמור, מדובר בעבירות של נטילת כספים מארגון שלא על פי חוק. להלן, מספר דוגמאות לעבירות הנכללות תחת סל העבירות המוגדרות צווארון לבן:

עבירות מס - מדובר בעבירות שבהן אדם אינו ממלא את חובתו בעניין העברת תשלומים נדרשים ו/או דיווחים לגוף מס הכנסה. אלו עבירות שיתחלקו לשני סוגים עיקריים: עבירה טכנית - ללא מניע פלילי, אלא בתום לב או בחוסר ידיעה או שימוש באנשי מקצוע, ועיקרן אי הגשת מסמכים במועד. כמו כן, עבירות מס שהן בעצם עבירות צווארון לבן, יכולות להתבטא בקיומה של עבירה מהותית - זאת תעשה בכוונה תחילה, תוך רצון לרמות על ידי העלמת מס, רישום כוזב, סיוע לאחר ועוד. עבירה בעלת כוונת תחילה תחשב חמורה יותר והשלכות הענישה יהיו גבוהות, עד לכדי מאסר. ראו לדוגמא את מקרה הזמר קובי פרץ, אשר ריצה 8 חודשי מאסר בפועל, בשל עבירות מס.

שימוש במידע פנים – מדובר בפרסום או שימוש בחומר או מידע על חברה או תאגיד אשר נסחרות בבורסה או מנפיקות ניירות ערך. הפצת מידע שכזה או שימוש בו, במידה שיכולה להשפיע על שווי נייר הערך או על קבלת החלטות בעלי עסקים, גורמת לעיוות שוק המניות ולכן מדובר בעבירה חמורה, שיכולה להגיע למדדי השפעה על המשק הישראלי.

מרמה והפרת אמונים בתאגיד – אין מדובר בעבירה המרמה הכללית בחוק העונשין, אלא בעבירת מרמה ייעודית לעבירות צווארון לבן, בהתאם לסעיף 425 לחוק העונשין, לפיו: "מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים".

מעילה בכספים – עבירה זו רלוונטית לאדם שעושה שימוש בכוח הניתן לו במשרתו, או במידע שהונגש לו, והוא עושה בו שימוש למטרת הונאה או מרמה. עצם מעמדו, האמון שניתן לו והפרה שלו – יקראו מעילה.

מתן שוחד – מדובר בעבירות המתקיימות בארגון או חברה, שבה מקבל טובת ההנאה, עשה זאת שלא כדין, כאמור בסעיף 295 לחוק העונשין: "המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד – דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו".

סיכום:

עבירות צווארון לבן, הן עבירות "סל", שיכולות להיות בעלות השלכות כבדות על המשק הישראלי, בהתאם להיקף הפגיעה וגודל החברה, התאגיד או הגוף שבו מתבצעת העבירה. ישנה תפיסה חברתית, לפיה "מקלים ראש" עם אותם עבריינים, מכיוון שאלו לרוב יגיעו משכבות סוציו–אקונומיות גבוהות, יעמדו בעמדות מפתח בחברות (ומכאן, הגישה לביצוע העבירות) ואף מנהלים. ישנם כמה הסברים לביצוע העבירות הללו על ידי אותם בעלי מעמד, כדלקמן: תאוות בצע, נורמות לקויות במסגרת פנים ארגונית ולמידת דפוסי התנהגות רמאים, אידיאולוגיה שנוגדת את דפוסם של רשויות המס במדינה, נקמנות של בעלי עמדות מפתח אל מול בכירים בחברה ואוהבי סיכון.

יש להבהיר כי בית המשפט מגנה ביצוע עבירות אלו, בכך שהוא מטיל עונשים כבדים, ולכן חשוב, במידת הצורך, להסתייע בעורך דין פלילי שיתלווה להליך כולו, כבר משלב החקירה.