למשול על עצמנו 

אני לא יודע מה קרה לי או למה זה קרה דווקא עכשיו?

אומרים לעצמנו אנחנו ולפעמים משגרים תפילה שהיקום ישנה את המצב.

שוכחים אנחנו עובדה מעניינית ואז הפער נוצר,

שאם היקום אחראי על מצבים, אז גם את המצב הנוכחי הוא יצר. 

אפשר לראות שיש כאן איזושהי תוכנה,

ושהכל מתנהל על פי איזושהי מטרה.

השמש וירח מחליפים משמרות,

ואנשים מופעלים על ידי רגש ורצונות.

ילדים נולדים ויוצאים רק מאמא לעולם,

כולם עם דם אדום ונקיים מדעות העולם.

כולנו רוצים להרגיש טוב והצלחה,

ולכולנו יש פחדים שנגרמו בעבר על ידי איזושהי אמירה.

אלה העובדות שמראות על תוכנית מסוימת,

אך אין לנו מושג איך להתנהג בה ולהשתחרר מתרדמת.

מכיוון שאותנו לא לימדו איך להנהיג את עצמנו,

אם הכל זה תוכנה, אז חלק ממנה נמצא בתוכנו.

ואם נדע את מה אנחנו צריכים להנהיג,

לנהל, לשלוט ולדעת על מה להבליג.

נוכל להשיג לפחות שמחה בתדירות גבוהה יותר,

באותם מקומות בחיים איפה שהכל נראה אפור וסותר.

את מה שאנחנו צריכים להנהיג, 

זה המוח שלנו שרוב הזמן במצב מדאיג.

כל התקלות קוראות כשאין בינינו הסכמה,

ואיננו יודעים מי כאן בתפקיד "בוחר" ומי "מבצע" את הפעולה.

המוח שלנו, זאת מכונה שאפשר לאלף,

על ידי פקודות יוכל לציית, אך בהתחלה יזייף.

דוגמה כללית לפקודה יכולה להיות הבאה:

"תקבל ברגוע את מה שהמציאות מביאה".

דוגמה פרטנית יותר למוח, אפשר להגיד בשקט או בעל פה:

"בפגישה, תהיה רגוע ותשקול מילים לפני שתתבטא".

בפקודה לאילוף המוח, עלינו להתכוון באמת,

כי המוח יעביר לרגש, וזה יפעיל אותנו בזמן אמת.

כמו כל דבר וכאן זה בעיקר,

רק תרגול יכול לשנות וליצור אוצר.

הגיע הזמן שנמשול על עצמנו,

ונפסיק להיות עבדים של מוחנו!