אנחנו יודעים שמבחינה טכנית למצוא מישהו,
להתפשר "כמה שצריך" ולקרוא לו "בן זוג", יכול להיות יחסית קל.
האתגר במציאת זוגיות הוא כמובן יותר מורכב,
כי גם אם אנחנו מבינים שכדאי להתפשר ברמה מסוימת,
אנחנו לא רוצים להתפשר יותר מידי, ולאבד את עצמנו בדרך.
וברור שהאתגר לא מסיים בזה.
אנחנו לא יכולים להגיע מושלמים לזוגיות, עם זאת,
אם נגיע לזוגיות עם יותר מידי מצוקה רגשית (שאנחנו מודעים לה יותר או פחות),
חרדות, חוסר ביטחון עצמי, או בעיות רגשית אחרות,
הנטייה שבנו לתלות רגשית תהיה גדולה יותר,
וזו, לדעתי, בעיה אמיתית.
טכנית אפשר לקיים זוגיות כשיש תלות רגשית הדדית,
אבל, בגלל שתהיה הרבה תחושה של "נזקקות" והישענות אחד כלפי השני,
זה ייצור לא מעט מתחים ולחצים. לכן לדעתי,
זה לא יהיה קשר שאפשר להפיק בו הרמוניה גדולה.
כשהתלות הרגשית היא יחסית שווה בין בני הזוג,
הקשר יחזיק אולי יותר זמן (ולא שאני ממליץ להחזיק כזה קשר),
אבל ברוב המקרים, התלות הרגשית היא לא שווה,
זאת אומרת, אחד הצדדים מגיע עם תלות רגשית גדולה יותר,
ואז זה שהיציבות הרגשית שבו תהיה גבוהה יותר,
ירגיש (או תרגיש כמובן) סוג של מעמסה,
לפעמים אפילו חנק, ו"צורך" לא הגיוני להיזהר כדי לא לפגוע.
כשאנחנו באים לקשר עם תלות רגשית גבוהה,
אנחנו נפגע הרבה פעמים מדברים שלא באמת גרמו לנו שום נזק אמיתי,
אבל, בגלל שאנחנו בסוג של מצוקה רגשית,
אנחנו נפרש דברים לא נכון, נעלב וניפגע, שוב ושוב…
אז, לדעתי, אם אנחנו רוצים למצוא זוגיות שיהיה בה בסיס אמיתי לחיבור עמוק,
יצירת אינטימיות עמוקה והרמוניה,
כדאי שנגיע עם כמה שפחות תלות רגשית, ואם אפשר, אז בלי. ואפשר.
יכול להיות מאוד נוח להגיד לעצמנו,
שכן יש לנו מספיק ביטחון עצמי ויכולת גבוהה לקבל את עצמנו,
מבלי להרגיש נזקק שמישהו אחר יקבל אותנו,
אבל בפועל, המציאות מראה אחרת, כי אם אנחנו נכנסים לחרדות ודרמות,
רק מעצם המחשבה שנהיה בלי זוגיות,
או שנהיה בזוגיות ובן הזוג יתרחק מאיתנו, ברור שיש בנו תלות רגשית חזקה.
אני בעד להגיע לזוגיות, עם הבנה רגשית עמוקה (קרא עוד מהי מודעות רגשית)
שאנחנו יכולים להיות שלמים ומאושרים גם בלי זוגיות.
ואז כל מה שניתן בזוגיות יהיה רק מהלב.
וכל מה שנקבל, נקבל ללב, מבלי לפתח ציפיות ודרישות מהצד השני,
כאילו שחייבים לנו משהו.
בלי הדחף לקבל שום דבר (או מינימום דחף, שוב, כי להיות מושלם אי אפשר)
ועם מקסימום רצון אמיתי לתת ולקבל מהלב.
אני מאמין שרק במצב כזה אפשר ליצור אינטמיות אמיתית והרמוניה אמיתית.
כשבאים לטיפול רגשי, כדי להסיר את הדחפים והתלות הרגשית,
אפשר שנמצא חרדות "חבויות" כלשהן, כמו חרדה שלא יקבלו או לא יאהבו אותי,
לכן, בפעמים רבות יהיה טיפול בחרדות.
ובתוך התהליך, עם ההכוונה והעידוד שאני כקואצ'ר נותן,
המטופל הופך להיות מורה לחיים לעצמו,
זאת אומרת, המטופל מתרגל את הדרכים:
א. איך להרגיע את עצמו, אם וכאשר עולים דחפים או לחצים.
ב. איך להתייחס בצורה נכונה לכאב הרגשי שנמצא בו וללמוד ממנו
ג. איך להביא את עצמו למצב של נתינה מהלב
דרך שיטת הטיפול איתה אני עובד,
היכולת לקבל את עצמנו גוברת פלאים,
ולכן גם יורדת התלות הרגשית. במצב כזה כמובן שנזמין
לעצמנו זוגיות הרבה יותר יציבה, ואהבה אמיתית יותר.
למעשה התוצאה המדידה שתתאפשר דרך
התהליך תהיה ש*הדחף* למצוא או להיות בזוגיות,
יתחלף *ברצון* לזוגיות.
כשההבדל הוא שעם דחף יבואו תמיד המתח והלחצים,
ועם הרצון, נדע שאנחנו רוצים להשקיע בכיף עבור מציאת זוגיות,
ולא מתוך תחושה שאנחנו חייבים אותה, או לא יכולים להיות רגועים בלעדיה.
אני מקווה שקיבלתם ערך מהדברים, ורוצה לאחל לכולנו המון אהבה עם או בלי זוגיות.
מוזמנים/ות להכנס לבלוג שלי באתר לקריאת מאמרים נוספים (כניסה מכאן)
