בנימין זאב הרצל הינו קרוב משפחה שלי, אתחיל במספר פרטים עלי, אני מהנדס שלמד בטכניון והמשיך לתואר שני באוניברסיטת ת"א, ביחד למדתי 16 שנות לימוד, אך כשאני תוקע מסמר יש להרוס את הקיר, אני בעל מסטר במנהל עסקים, אשר עד היום לא הבנתי מאיפה צומח האוברדרפט בחשבון הבנק שלי כל חודש.
אני נצר למשפחת תיאודור הרצל מצד אבי, בעל עץ משפחה של ארבע דורות, התלוי בכניסה לדירתי, אך אפילו לא הוזמנתי לבאזל לחגיגות היובל לקונגרס הציוני הראשון. אני נצר למשפחת גרדינגר מצד אמי, ואני גאה בשלט עם שם סב סבתי קלמן גרדינגר, התלוי בשערי המדרשה לאמנות "קלמניה" השייכת למכללת בית ברל.
אני נטול כשרון ספרותי לחלוטין ועל כך יעידו ציוני הנמוכים בחיבור ובספרות בבית הספר העממי, ולמרות זאת לא התביישתי לכתוב במשך למעלה משנתיים טור חודשי אישי בשם "ניהול עולמי" בירחון "סטטוס" היוקרתי, נהניתי מאד מהכתיבה שנתיים. כשהתחלף העורך שאהבתי והסתדרתי אתו, העורך העיתונאי רוביק רוזנטל, הגיע עורך חדש שדרש לשכתב את מאמרי, הפסקתי לכתוב ב"סטטוס". התחלתי אחרי חודשיים לכתוב טור דו שבועי מקצועי בשם "רשתות היום ומחר" בעיתון "אנשים ומחשבים" רק לשם העניין שבדבר. אני חסר כשרון ציור, אך הצגתי מספר תערוכות מעבודתי הדיגיטלית בארץ ועוד שלוש תערוכות יחיד באירופה, בחסות משרד החוץ. אני בעל עיטור כבוד של המסדר הצרפתי "אבירי הגריל", אך בקושי הצלחתי להכין חביתה לילדי ושתצא לא שרופה. אני בעל תואר עמית בארגון המהנדסים האמריקאי, אך מעולם לא הצלחתי להחליף גוף חימום בדוד שהתקלקל בדירתי.
אני אב לשלושה, וסב לארבעה, גר בפריפריה הרחוקה הנקראת כפר סבא, יחד עם חברתי הנפלאה והאוהבת.
במרוצת שנות עבודתי, אירחתי והכרתי הרבה אורחים מארה"ב וקנדה, הם סיפרו לי על צפון אמריקה, אורח החיים והתרבות, ואני באפן טבעי סיפרתי להם על הארץ, התרבות, הפרופיל הסוציו-פוליטי, ו"המוזרויות" שנתקלתי בהן בארץ, בחלק מהסיפורים השתתפתי, או שמעתי עליהם ממקור ראשון מחברים או בני משפחה. בחלק מהסיפורים הכרתי אישית את המעורבים בהם, וחלקם סיפורים ידועים שהתפרסמו פעמים רבות בעיתונות ובתקשורת. השתדלתי גם לא לתת להם את העובדות והמספרים בצורה יבשה, אלא להוסיף מעט פיקנטיות והומור.
עצם העובדה שהריני נצר למשפחת הרצל, זכה להרבה יותר תשומת לב מפי האורחים מחו"ל, מאשר מצד חברי האישיים או חברי לעבודה.
בספרו "אלטנוילנד" מתאר הרצל באורח אידילי את החברה החדשה המתהווה בארץ ישראל ומתייחס גם לבעיה היהודית ערבית, ראשיד ביי הגיבור הערבי בספר, הוא טיפוס חיובי המודע למקורותיו.
בפועל קמה בארצנו מדינה השונה מהמדינה האוטופית שחזה הרצל, שמצד אחת הינה ככל המדינות והינה מודרנית ואוניברסלית, אך מצד שני בסיפורים שאני מביא רואים גם את השוני התרבותי העצום שלנו מהעולם המערבי, וגורמים למציאות הנוכחית להיות הרבה יותר מרתקת ממה שתיאר הרצל בספריו וחזה בדמיונו.
ישראל הינה מדינה זעירה מבחינת שטחה, אך מלאה ניגודים, המרחק בין ים המלח - המקום הנמוך בעולם לבין הר החרמון, הינו דומה למרחק בין הים התיכון לים סוף, ואינו עולה על 200 ק"מ, המרחק ביו הים התיכון לקו הירוק לשעבר הינו רק 14 ק"מ.
גם התרבות יהודית-ישראלית שונה מאד מהתרבות האמריקאית, אמנם תל אביב הינה עיר מודרנית, ולא נוסעים בה בגמלים אלא במכוניות אפילו אמריקאיות, אך אפילו נושא המיסים המוטלים בישראל נראה למבקרים תמוה, וכשנודע להם שכל מכונית "סוברו" מסכנה מחירה כשל מכונית מרצדס בארה"ב (לפי מספר חודשי עבודה שעולה לשלם אותה), או שבארץ היו בעבר הלא רחוק 400% אינפלציה, זה היה בשנת 1984, אז הם מתחילים להבין שיש הרבה הבדלים ביננו לבינם.
אחד הנושאים שסיקרנו את כולם הינו מושג הקיבוץ, האם זה קומוניזם? ואם לא, כיצד מצליח רעיון שיתופי משונה שכזה.
הבחנתי גם בסקרנות אדירה לגבי ההיסטוריה היהודית. קודם כל השורשים הקדומים שלנו שהם אלפי שנה, ריתקו אותם, כולם ידעו מיהו שלמה המלך - החכם מכל אדם. אך כשסיפרתי להם על המלך רחבעם וטיפשותו, שמעתי סקרנות בלתי נדלית.
האורחים שלי משכו אותי לספר להם על ד"ר תיאודור הרצל, וכמובן לא יכולתי לסרב, אך השתדלתי גם להיצמד לעובדות וגם לא לשעמם, ולאט לאט גיליתי אני עצמי כמה מרתקת דמותו.
התקופה של מערכת הבחירות המרתקת והשקולה, שבסופה ניצח ביבי נתניהו ביתרון זעיר את ראש הממשלה היוצא שמעון פרס, תרמה סיפורים נוספים.
כל האורחים בקשו לשמוע עוד ועוד. ולכן המשכתי בבדיחה שאהבתי כדי לחדד את נושא ההבדלים בתרבויות:
להלן הבדיחה - ראשי המדינה קנדי ואשכול נפגשו והחליפו חוויות.
סיפר קנדי: מהנדס אמריקאי מרוויח 50,000$ בשנה (זכרו את האינפלציה מאז קנדי), אשתו מוציאה למחיית המשפחה בשנה 40,000$, בשאר הכסף הוא משתמש כראות עיניו, חוסך, מבזבז, נוסע לחו"ל, ארה"ב זאת מדינה דמוקרטית ואנחנו לא מתערבים.
סיפר אשכול לקנדי: מהנדס ישראלי מרוויח 4000 שקלים בחודש, משפחתו מוציאה 5000 שקלים בחודש.
שאל קנדי: תסביר לי איך זה קורה?
ענה אשכול: גם מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית, ולכן אנו לא מתערבים ולא שואלים, כיצד הם עושים זאת?"
שיצרה צמיחה כלכלית מהירה ועיצבה דמויות כלכליות מרתקות, דו קיום במקביל של הדת והמדינה, והחלוקה לחילוניים, דתמדינת ישראל הינה סיפור הצלחה, הבאת מיליוני יהודים מן העולם ומארצות נידחות כמו תימן ואתיופיה, הקמת כלכלהיים וחרדים, הצמיחה דמויות מרתקות ודמויות של חרדים שהשתלבו בצמרת הביצועית של המדינה.
המאמר הינו מבט אישי שלי על הדברים שעניין אותי לספר עליהם בישראל. קראתי לו בהומור מכתבים לתיאודור הרצל בן משפחתי.
בדרך כלל הסיפורים לאורחים מחו"ל דרשו גם הסברים של מושגים ושל מונחים שלא הבינו. הסיפורים עצמם אוניברסליים - סיפורים על יזמים שהקימו סטרטאפים שהצליחו להקדים את כל העולם, על יזמים שנכשלו, על יזמים שקבלו הזדמנות שניה, על רבנים מסוגים שונים, על משוררים, על חולמים וקיבוצניקים, על מיסים ופנסיות פנטסטיות ללא קשר לחיי יום יום, על קמיעות ומנהגים קדומים.
ישראל הרצל הרצל 73, כ"ס טלפון: 050-9258355 ---------------------------------------herzli99@gmail.com--------
