שכיחות של סרטן המעי הגס והרקטום בישראל הוא כמעט 40 ל-100,000 איש לפי הסטטיסטיקה. סרטן זה הוא הרביעי מבחינת שיעורי התמותה מכל הסרטנים והסיבה לתמותה בעיקר היא מחלה גרורתית. הכבד הוא המטרה השכיחה ביותר לגרורות מסרטן זה, וכמחצית מהחולים עם אדנוקרצינומה של המעי הגס יפתחו גרורות בכבד.
בעבר היה נהוג לנתח רק חולים שאצלם יש גרורות כבדיות בודדות, עד שלוש לכל היותר, אשר המצאות גרורות בשתי אונות הכבד היוו הוריית נגד לניתוח. בשני העשורים האחרונים חלה התפתחויות דרמטיות בטיפולים הקדם ניתוחיים ובטכניקה הניתוחית עצמה. בשילוב עם השיפור בכימותרפיה הסיסטמית נצפית כיום עלייה ניכרת בשיעור השרדות של מעל ל-60% לאחר 5 שנים בכל שלבי המחלה.
תגובה אובייקטיבית משמעותית נצפית בלפחות 50% המחולים עם גרורות בכבד. כתוצאה מכך, מתן כמותרפיה טרום ניתוחית גרמה להופעת מצב חדש, גרורות בכבד ש"נעלמות" תחת טיפול, ולא ניתנות להדגמה בהדמיה. תגובה רנטגנית מלאה לטיפול (complete radiologic response), נצפה ב25%. בנוסף, טיפול כימותרפי גורם לשינוי במבנה ומראה רטנגני של הכבד לרעה, וכך הרגישות של אמצעי הדמיה שונים יורדת אחרי כמותרפיה. מכל המצעי ההדמיה הרגיש ביותר לגילוי גרורות אחרי כמותרפיה נמצאה תהודה מגנטית (MRI), אך גם בה ישנה ירידה ברגישות. במקרים האלו מדובר ב"גרורות כבדיות נעלמות".
גרורות אלה, לאחר שנכרתו ונבדקו בדיקה פתולוגית מדגימים תאי סרטן חיוניים בלפחות 65-80% מהמקרים, כלומר, גם כאשר נצפית תגובה רנטגנית מלאה נדרש ניתוח להסרת הגרורה.
הגורמים הידועים ל "גרורות כבדיות נעלמות" מונים גודל של הגרורה קטן מ2 סמ, ריבוי קורסים של מתן כמותרפיה, וטיפול כמותרפי תוך עורקי ( HAI hepatic arterial infusion chemotherapy).
במקרים בהם מתקיימים תנאים אלה לפני מתן כמותרפיה – מומלץ לשקול החדרת סמנים שממפים את איזור הנדרש לכריתה אחרי העלמות הגרורות בהדמיה אחרי טיפול כמותרפי.
במקרים אלה מומלץ לבצע כפל הדמיה – כלומר להשתמש באמצעי הדמיה נוספים - סיטי (CT) ותהודה מגנטית (MRI) , סיטי ומיפוי פאט PETCT, וגם להשתמש בעל קול (US) כבד תוך ניתוחי.
ומה עושים, כאשר כבר נתקלים במקרה שבו הגרורה שהייתה ברורה לפני הכמותרפיה, אך לאחר טיפול כימי שהחולה זקוק לניתוח, ובהדמיה לאחר הטיפול ה"גרורה נעלמה"? יש לבצע ניתוח כריתה על פי אבני דרך אנטומיים של הכבד- כלי דם , וחלוקת הכבד לסגמנטים. יחד עם זאת, בתת קבוצה מסוימת של אנשים, ניתן להימנע מניתוח, ולעקוב בלבד. מה מאפיין אותם? אנשים אלה הם מבוגרים יותר (גיל מעל 60), בהם רמת המרקר הגידולי התנרמלה לחולטין, והאבחנה ש ה"גרורה נעלמה" נקבעה באמצעות MRI. בקבוצה זו ניתן לעקוב באופן הדוק אחרי המצב על ידי ביצוע הדמיה ובדיקות מרקרים, ולבצע ניתוח "הצלה", בכמעט אותה מידה של הצלחה.
מומחה לכירורגיה כללית, כירורגית כבד ולבלב, לפרוסקופיה ובריאטריה, מנהל מחלקה כירורגית, בית החולים אסותא הציבורי, אשדוד
