הליך הסדרת מעמדם בישראל של בני זוג זרים מורכב ממספר שלבים ואינו "טכני" ומובן מאליו כפי שסוברים בטעות מבקשים רבים. מבקשי מעמד ובני זוגם צריכים להבין שלמשרד הפנים תפקיד לבחון את הקשר ולוודא כי מדובר במערכת יחסים כנה. עצם העובדה שבני הזוג בטוחים שכל העולם יודע על הזוגיות שלהם ושהדברים ברורים כשמש עדיין לא מבטיחה הצלחה בהליך המתנהל במשרד הפנים.
אך העניינים הופכים למורכבים בהרבה כאשר לבן הזוג הזר ילדים קטינים מקשר קודם שאותם הוא רוצה להביא איתו לישראל. ניסון להקנות מעמד בישראל לאדם נוסף תמיד מאתגר את משרד הפנים ומאלץ אותו להקפיד הקפדה יתרה על בדיקת הקשר; והניסיון מלמד שהמדינה משקיעה מאמצים רבים כדי לחסום את דרכם של בני זוג זרים עם קטינים נלווים.
פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה מנובמבר 2016 ממחיש את הסוגיה. אזרח ישראלי נישא לאזרחית אוקראינה. מדובר בפרק ב' בחיי בני הזוג כאשר האישה מגדלת ילד מנישואין קודמים. אחרי החתונה בני הזוג הגישו בקשה להסדרת מעמדם של האישה ובנה בישראל. בהתאם לנוהל, תחילה התבקש אישור כניסה לאם ולילד לישראל.
הבקשה נתמכה בכל הראיות הדרושות בנסיבות כאלה, אך משרד הפנים בחדרה סירב לה בנימוק שלא השתכנע מכנות הקשר בין בני הזוג הנשואים. המבקשים הגישו ערר פנימי למנהל לשכת רשות האוכלוסין בחדרה, והערר התקבל. על-פי ההחלטה החדשה של משרד הפנים ניתן לאישה אישור להיכנס לארץ לשם תחילת הליך איחוד משפחות ופתיחת תיק הסדרת מעמד. אך הילד כלל לא הוזכר בהחלטה.
בני הזוג הגישו בקשה חדשה וביקשו להבהיר שהאישה מגדל לבד ילד קטין מנישואין קודמים ושאישור הכניסה צריך לכלול גם אותו. אלא שהפעם מנהל הלשכה לא זו בלבד שלא אישר את כניסתו של הילד אלא אף ביטל את החלטתו הקודמת ואסר על האישה להיכנס לישראל. לאחר קבלת ההחלטה ההזויה המבקשים פנו לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה.
השופט למד את נסיבות המקרה ואת הראיות והתרשם שלא היה כל בסיס לסירוב המדינה. עמדת המדינה התבססה על העובדה שבני הזוג לא קיימו חיים משותפים ממושכים לפני הגשת בקשתם לפתיחת הליך איחוד משפחות. אלא שבית המשפט מצא תנאי זה בלתי סביר. לא ניתן להבין את הדרישה, הסביר השופט, כאשר מדובר בבני זוג החיים במדינות שונות.
עוד בית המשפט ביטל את ההחלטה בכל הנוגע לילד הקטין. השופט הסביר שסירוב כניסה לילד פירושו סירוב כניסה לאמו, ולא ניתן היה להבין את ההיגיון של משרד הפנים במקרה זה שבו, כאמור, לשכת חדרה התרצתה והסכימה להכניס את האם.
בסופו של דבר העתירה שהגישו בני הזוג התקבלה, בית המשפט הורה למדינה להנפיק אשרת כניסה גם לאם וגם לילד וחייב את משרד הפנים בתשלום הוצאות לעותרים בסך 10,000 שקלים. בצד קבלת העתירה בית המשפט התנה את כניסת האישה והקטין הנלווה בהפקדת ערבות כספית בסכום של 20,000 שקלים. ערבות זו אמורה להבטיח את יציאת הזרים מישראל אם וככל שבעתיד משרד הפנים ימצא שמדובר בקשר זוגיות פיקטיבי.
עוד בנושא:
ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר
עורך דין בעל משרד במתחם הבורסה ברמת גן העוסק בענייני משרד הפנים, הגירה, הסדרת מעמד בישראל ואזרחות. 03-7506474
