איך מזהים את התקיעות בזמן? 

לאחרונה שמעתי על גבר בן 52, שפיטרו אותו מהעבודה לפני שנה, ופתאום הוא שם לב שהוא רווק ולבד, והוא כעת מחפש זוגיות.

כששמעתי את זה, התחלחלתי.
אמנם יתכן, והבחורה שסיפרה לי עליו, ציטטה את דבריו באופן שאינו מדוייק. ומן הסתם, הוא לא ישב בחיבוק ידיים במהלך כל השנים הללו. אלא ודאי הוא יצא עם בחורות ואולי אף היה במערכות יחסים משמעותיות. 

אבל, האפשרות, שהגבר הזה חי במשך שנים, בסדר עדיפויות מוטעה, לפחות לפי נקודת מבטו כעת, ויתכן שעכשיו כשזה מקבל סדר עדיפות עליון, האפשרויות שבפניו מצומצמות יותר, כאבה לי מאוד.

הסיפור הזה אינו מקרה בודד, כולנו מכירים סיפורים על אנשים שמצטערים על דברים שפספסו, דברים שלעיתים כבר אין בהם דרך חזרה.

אז איך זה קורה, שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו צועדים, לעיתים במלוא המרץ, לכיוון ההפוך מהרצוי לנו?

האמת שאת רובינו לא חינכו לנהל את עצמנו בתוך המציאות של החיים. ולפיכך לעיתים אנו לא מודעים לאפשרות הזו, ואנו מוצאים את עצמנו מתנהלים כמו ההורים שלנו או כמו הסביבה, בלי שנעצור לשאול שאלות.
אולי חלקנו אף מרגישים שאנו חיים במציאות עמוסה ומלחיצה, ומירוץ החיים אינו מאפשר לנו לעצור ולחשוב מה הצעד הבא שנכון לעשות.
ויתכן ויהיו שיגידו, שאי אפשר להתווכח עם המציאות. אין לנו השפעה על מה שקורה לנו, וכל שאנו יכולים לעשות זה לזרום עם החיים.

אך האם באמת נרצה להתעורר בגיל 52 לבד?

נדמה שזה הזמן לעצור ולבחון את החיים שלנו, ואת ההתנהלות היומיות שלנו ביחס לדברים החשובים בחיינו.

בואו נפנה זמן שקט לעצמנו (מומלץ עם קפה וקרואסון בצד...) 

נצייר על דף טבלה ובה ארבע עמודות

בעמודה הראשונה - נרשום את המציאות של חיינו כפי שהיא, כל נושא בשורה נפרדת. תוך שאנו מתייחסים לכל התחומים בחיינו ביניהם: מצב אנרגטי אישי, משפחה, זוגיות, ילדים, חברים, עבודה, מצב כלכלי, הדבר הכי חשוב לי כיום.... (לדוגמא - עובדת משרה מלאה במשרד עורך דין כמזכירה, מצב כלכלי משביע רצון...)

בעמודה השנייה - נכתוב את המחשבות המתלוות אצלינו לגבי כל תחום, (לדוגמא - חייבת לעבוד כדי לפרנס את המשפחה, נשואה באושר, משקיעה בילדים, העבודה שלי משעממת...)

בעמודה השלישית - נכתוב בכל שורה את רמת האושר שלנו מאותו תחום וכמה אנו מרוצים ממנו מ1-10.

כעת נסקור את מה שרשמנו:
- עד כמה אנו מאושרים ומרוצים מהמציאות בחיינו?
- עד כמה הדברים החשובים לנו מקבלים מקום בחיינו, והאם מקום זה הוא איכותי במידה שהיינו רוצים?

וכדי לפתוח את החשיבה שלנו לאפשרויות נוספות, בואו נוסיף סימן שאלה בסוף כל משפט בעמודה השניה (ואפשר גם בעמודה הראשונה). במיוחד נרצה להשקיע זמן חשיבה בתחומים בהם רשמנו שרמת האושר שלנו היא 7 ומטה.

משפט כמו - "אני צריכה את העבודה הזו כדי להצליח" הופך ל- "האם אני צריכה את העבודה הזו כדי להצליח?" סימן השאלה מאפשר לנו לרגע לחשוב על זה ברצינות, מי אמר שאני צריכה את העבודה הזו כדי להצליח? אולי יש אפשרויות נוספות שאני יכולה להצליח בהן?

על פי הNLP תמיד קיימת אפשרות נוספת. כשאנחנו מתנהלים מתוך תחושה שיש רק אפשרות אחת אז אנחנו במצב של הכרח, מתוך תחושה שזו האפשרות היחידה ואנחנו חייבים לעשות אותה. כשיש לנו שתי אפשרויות אז אנחנו נכנסים למצב של בחירה אך עדיין ישנה אפשרות לקונפליקט. כשבידינו שלוש אפשרות שונות למציאות אז אנחנו במצב של בחירה אמתית.

 אז בעמודה הרביעית - נרשום לפחות 3 אפשרויות להתמודדות בתחום זה. נעשה את זה בעיקר בתחומים שסקירת הטבלה או סימן השאלה, פתאום גרמו לנו לחשוב שאולי... זה כבר לא נכון לנו, וכדאי לבחון אפשרות לשינוי.

דוגמא לאפשרויות שיכולות להיות בעבודה שאנחנו לא מרוצים ממנה היא:

1. להישאר באותו מקום עד שארכוש מספיק ניסיון ואוכל לחפש מקום נכון יותר בעבורי  

2. לגשת אל הבוס ולשאול אותו האם יש אפשרות לעשות שינוי בתפקיד

3. לחפש עבודה חלופית

. 4.ללמוד מקצוע חדש שיאפשר לנו להתפתח בעתיד....

אחת הדרכים המסייעות במציאת אפשרויות נוספות היא להתייעץ עם אדם נוסף ובכך להרוויח נקודת מבט שונה.

אנחנו גם יכולים לחשוב על אדם מצליח בחיינו, ולשאול את עצמנו: מה הוא היה אומר על כך? מה הוא היה עושה אם היה מוצא את עצמנו במציאות דומה?

כמובן-
אחרי שהגענו למסקנות, נקבע לעצמנו אילו פעולות נעשה ומתי, כדי להתקדם בכיוון הרצוי.
ו... נקבע ביומן (ונעשה תזכורת בנייד) את הפעם הבאה שנעצור לבחון את מציאות חיינו.

בהצלחה!