הליך של הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל וקבלת אשרת שהייה (ולימים רישיון לישיבת קבע או אזרחות) אורך זמן רב ולעתים מזמן לא מעט מתח, הפתעות ובעיות במשרד הפנים. נציגי לשכות רשות האוכלוסין בוחנים בציציות כל בקשה ובקשה להסדרת מעמדם של זרים בישראל מכוח קשר זוגיות עם אזרח או אזרחית ישראל, ומקום שמתעורר ספק לכנות הקשר ברירת המחדש של הרשות ? להפסיק את ההליך.
ישנן עילות רבות שבגינן עלול הליך הסדרת המעמד ואיחוד המשפחות להיתקע. אם הסטטוס האישי של מי מבני הזוג "בעייתי", קרי אחד מבני הזוג מוגדר כנשוי שעה שמוגשת בקשה להסדרת מעמד עם נתין זר מכוח קשר הזוגיות, נסיבה זו מצריכה בירור מעמיק ויכולה להאט ולפעמים לסכל את ההליך כולו.
אם אי-אלו מהמסמכים הפורמליים הדרושים לשם ניהול ההליך אינם מוגשים או אינם מאומתים כנדרש, לעתים די בכך כדי להפסיק או אפילו לא לפתוח בהליך. לרוב נדרש הזר להציג תעודת יושר עדכנית, דרכון בתוקף לשנתיים, תעודה על מצב אישי, תעודה המעידה על שינויי שם ועוד. במדינות שונות נהוגות צורות שונות של אימות מסמכים, ויש להקפיד על כך הקפדה יתרה ובהתאם לדרישות משרד הפנים הישראלי.
אם בני הזוג מוסרים תשובות בעייתיות או חסרות במהלך השימוע שנערך להם, בוודאי שדי בכך כדי להפסיק את הליך הסדרת המעמד.
אך ישנן גם סיבות פחות לגיטימיות לסירובים. כאשר מדובר בבני זוג עם פער גילאים משמעותי ביניהם, עובדה זו מעוררת מיד את חשדם של נציגי משרד הפנים ומובילה לבדיקות מעמיקות יותר. על פני הדברים ניתן להבין חשד טבעי זה ואילו התמצה העניין בבדיקה מעמיקה, לא היינו מקדישים לכך מאמר. אך הניסיון מלמד שמשרד הפנים לא תמיד מסתפק בבדיקה מעמיקה בלבד, אלא ממש מחפש להכשיל את ההליך כאשר באים בשעריו בני זוג עם פערי גיל משמעותיים.
מקרה כזה טופל במשרדנו לפני מספר שנים. לפני 8 שנים פנו בני הזוג ארסן ולארה למשרד הפנים בבקשה להסדרת מעמדה של לארה בישראל מכוח קשר הזוגיות. לארה הגיעה לישראל מאוקראינה באשרת תייר וסמוך לאחר כניסתה לארץ הכירה את ארסן. לימים התפתח הקשר לזוגיות כנה וטובה ומאז הם חיים ביחד ומנהלים חיי משפחה לכל דבר.
כאמור, בני הזוג פנו ללשכת רשות האוכלוסין האזורית בבקשה לפתוח בעניינם בהליך של הסדרת מעמד או איחוד משפחות, כך שלארה תוכל לשהות בישראל באופן חוקי. אלא שנציגי משרד הפנים לא התרשמו שמדובר בזוגיות אמיתית, בעיקר משום שלארה מבוגרת מארסן ב-17 שנים.
פקידי משרד הפנים ערכו לבני הזוג שימוע ולאחריו, כאמור, דחו את הבקשה. ארסן ולארה פנו לבית המשפט ובזכות התערבותו חזר העניין למשרד הפנים והמדינה המירה את הסירוב בדרישה להפקיד ערבות כספית בשיעור של 30,000 שקלים.
בני הזוג לא הסכימו ופנו אלינו. עיון בפרוטוקול השימוע לימד אותנו שאין בו כל סתירה שהיא שיכולה הייתה להצדיק את הסירוב ואת הדרישה להפקדת ערבות. בהתאם לדין, משרד הפנים אינו יכול להנחית החלטות פוגעניות מעין אלה באופן שרירותי ובלא שקיימת תשתית ראייתית כלשהי שתצדיק את הפגיעה. במקרה זה, כאמור, לא הייתה כל תשתית ראייתית והסיבה היחידה שבגינה פעלה המדינה כפי שפעלה הייתה נעוצה בקונספציה שלא יכולה להיות זוגיות כנה בין בני זוג שבינם פער גילאים כה משמעותי.
תקפנו את ההחלטה החדשה בבית הדין לעררים ? וזכינו. בית הדין ביטל את הדרישה, חייב את משרד הפנים לפתוח בהליך וכן הכריח את המדינה לכלול את פרק הזמן שבני הזוג בזבזו על ההליכים המשפטיים (למעלה משנה) במסגר ההליך המדורג.
עורך דין בעל משרד במתחם הבורסה ברמת גן העוסק בענייני משרד הפנים, ביטוח, נזיקין, פגיעות בעבודה וירושה
