ילדים מחוננים ומושקעים בעלי קשיים חברתיים - איך ההורים יכולים לעזור? 

הילד אינטליגנטי ומושקע, אבל סובל מקושי חברתי? מדוע זה קורה? ואילו עקרונות ליישם כדי לשנות את המצב?הורים מקפידים 

האישיות של הילד מתפתחת כמו מעגל שמתרחב עם גדילתו ובהתאם לידע והמידע שהילד שואב מהעולם סביבו ולכישורים ויכולות הקיימים בו.

כהורים אנו רואים לנו חובה לספק את הסקרנות האינטלקטואלית של הילד. הורים המשקיעים בילדיהם מרבים לחשוף אותם לתחומים שונים: מקריאים להם ספרים בתחומי המדע, מלמדים אותם כתיבת האלף בית וחשבון עוד בגיל הגן, רושמים לחוגים מגוונים תוך הקפדה לחשיפה לעולמות תוכן שונים: מוסיקה, תנועה, ספורט ויצירה ומקפידים לרשום את הילד לבתי ספר הנושאים את דגל "המדע והטכנולוגיה" שמוכיחים טיפוח הילדים להישגים גבוהים יותר בלימודים.

בימינו האפשרויות האינטלקטואליות כה רבות והשיח סביב ה"השקעה בילד" בערוצים אלה אופנתי ושורר דרך קבע בין הורים שחשוב להן להשקיע ולטפח את ילדן - להכינו לחיים האמיתיים ולעולמנו המשתנה.

אולם, צמיחתו של הילד אינה נובעת בהכרח רק מחשיפתו לעולמות תוכן חדשים. ממש כצמח הצומח צמיחת הילד אינה מושפעת רק מהמיים ותנאי התאורה כי אם בראש ובראשונה מקרקע פורייה המאפשרת התבססות של השורש בה, והתפתחות לטווח הרחוק.

הקרקע הפורייה לה זקוק ילדנו היא ההתפתחות הרגשית והחברתית שגם הן מצידן, זקוקות לאתגרים, בדיוק כמו ההתפתחות האינטלקטואלית. למעשה מחקרים מוכיחים כי המיומנויות האלה הן מיומנויות מהותיות להצלחתו של האדם.

אני פוגשת אמהות רבות שמספרות לי על ילדיהן המוכשרים מאוד. הן מפליגות ומתארות כמה ילדן כישרוני ומקדים את חבריו בתחומים שכליים של כתיבה ויצירה וכמה הן מפתחות ומטפחות יכולות אלה אצל ילדן. פעמים רבות אני מוצאת שדווקא ילדים אלה הנם בעלי כישורי תקשורת נמוכים יותר ובעלי קושי חברתי כזה או אחר. אני סבורה שאחת הסיבות לכך היא כי ההורים של הילד מקפידים לטפח בו את התחום השכלי וזונחים (שלא בכוונה) את התחום הרגשי-חברתי. מבלי משים ההורים מתרכזים בפיתוח האינטלקט ופחות ברגש, אתן כמה דוגמאות לכך:-

הראשונה כפי שציינתי, התרכזות ב"פתיחת עולמות תוכן וידע אנטקלטואלי חדשים" ופחות בעולמות תוכן רגשיים.

השניה - הרבה פעמים גם התקשורת והשיח בין ההורים לילד נושאים אופי "שכלתני יותר". כלומר מתן חשיבות רבה למענה על  לשאלותיו של הילד והרחבה בהם, קריאת/אספקת ספרים וסיפורים העוסקים בעולמות תוכן שונים (אינציקלופדיות לפעוטות, שאלות ותשובות, ספרים על דינוזאורים, או תופעות מדעיות, על גוף האדם ועוד) .

השלישית – הילד זוכה לחיזוקים ועידוד בעיקר על הישגיו בתחום האינטלקטואלי – ההורים / הגננת /המורה מתפעלים מיכולת הקריאה שלו, מציוניו, מכך שהוא משתייך למסגרת של "ילדים מחוננים". ההורים מעודדים את הילד לחתור לציונים גבוהים ולהגיע למסגרות המסמלות יכולת אינטלקטואלית גבוהה (בתי ספר טכנולוגיים / למוסיקה....). ההורים "משוויצים" בפני הסביבה ביכולותיו של הילד בתחומים אלה.

אז הבנתם – לנו ההורים יש חלק כל כך גדול בהתפתחות האינטלקטואלית של ילדינו. ויש לנו חלק עוד יותר גדול בהתפתחות הרגשית והחברתית שלהם. לא אנבור פה בסיבות ובניתוח לאחור אבל כן אגע בכמה שינויים מהותיים שאתם כהורים יכולים לעשות כדי להעצים ולפתח את ההתפתחות הרגשית והחברתית של ילדיכם.

ראשית – פתיחת אפיקים "רגשיים חדשים" – כשאתם מלמדים את ילדיכם נושא חדש מעולמות התוכן האינטלקטואליים הקפידו לפתח דרכם גם היבטים רגשיים ותקשורתיים. ראשית, אל תנאמו או תקריאו – אלא פתחו שיחה, בה אתם שואלים את ילדכם לדעתו, לתחושותיו בנושא (האם מעניין אותו? לאיזה רגש זה מתחבר אצלו? איזה רגש הנושא מעורר אצלכם....) ולרעיונות שלו בנושא. העמיקו בשיח ושבחו גילויי רגש שלו. דרך השיח תפתחו יכולת תקשורתית. מאוד רצוי לקחת את השיח לעולמות רגשיים עמוקים. לדוגמא אם אתם לומדים יחדיו או שהילד למד בביה"ס על "השתקפות" (תכונותיה במדעיות וחומרים), אפשר לקחת מראה ולהביט בה יחדיו – לעשות פרצופים שונים ולשוחח על הרגשות העומדים מאחוריהם – מתי הם פורצים אצל כל אחד מכם, איך אנו פועלים כאשר הם פורצים... שיח כזה לא רק שיעשיר את עולמו הרגשי של הילד אלא שאני מבטיחה לכם שתגלו עליו ועל רגשותיו העמוקים דברים שלא ידעתם.

שנית – הקפידו לפתוח בפני ילדיכם עולמות תוכן חברתיים – הזמינו חברים, תזמו מפגשים חברתיים עם ההורים,

 נהלו שיח חברי וחייכני עם הגננת בפניו של הילד (הילדים ילמדו מצפיה במיומנויות החברתיות שלכם, כמו גם ירגישו ביטחון בגן כיוון ש"אמא והגננת חברות וסומכות זו על זו"), רשמו את הילדים לחוגים המפתחים כישורים של משחק ועבודה בצוות, כבוד הדדי וערך עצמי גבוה. חוגים נפלאים בתחומים אלה הם חוגים למשחקי כדור (כדורגל, כדור סל, כדור יד וכו') כיוון שהם מושתתים על קבוצתיות והסתמכות על חברי הקבוצה. קראו בפני ילדיכם / תנו להם לקרוא ספרים העוסקים בתחום הרגשי – פתחו שיח סביב הספרים.

שלישית – חזקו ועודדו את ילדיכם על הצלחות והישגים בתחום החברתי והרגשי – שבחו אותו וציינו בפניו כשאתם רואים אינטראקציה חיובית מול האחים (אחים אגב זה שדה חברתי חשוב, אבל על כך במאמר אחר) – אל תחכו לצעד מהותי – ציינו צעדים קטנים וההסבירו לילד ממה בדיוק אתם מתפעלים וכיצד השפיע לטובה על החוויה של הצד השני והקשר עמו, לדוגמא: "כמה יפה היה כשעזרת לחמוטל לאסוף את הקוביות, בוודאי היא שמחה על כך שיש לה חבר שהיא יכולה לסמוך עליו שיסייע לה תמיד בשעת הצורך, גם אתה בוודאי היית שמח אם היה חבר שיעזור לך מידי פעם לסדר את החדר".

ככל שנטפח אצל הילד כישורים חברתיים וביןאישניים טובים יותר - כך ניתן לו בסיס טוב יותר להתפתחות.