נתחיל ונסביר - תביעת דיבה היא תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, מדובר במונחים שבימנו כמעט חופפים, ונעשה בהם שימוש יחסית זהה. ובכל זאת, נעמוד בקצרה על מקור ההבדל המילולי.
שני הביטויים, הוצאת דיבה ולשון הרע, מקורם בהלכה היהודית. שם, ההבדל בין לשון הרע לבין הוצאת דיבה הוא הבדל מהותי במיוחד.
לפי ההלכה היהודית, בצורה פשטנית, דברי לשון הרע הם דברי אמת שמזיקים לזולת בדרך זו או אחרת. לפי אותה ההלכה, דברי דיבה הם דברי שקר שנאמרים על אדם ופוגעים בשמו.
קיצורו של דבר, שני המונחים שאובים מההלכה היהודית, ומתארים הכפשת אדם בידי הזולת – לשון הרע: דברים אמיתיים; הוצאת דיבה: דברים שקריים. אך האם ישנה אבחנה שכזו גם במשפט הישראלי? התשובה לכך מעט מורכבת.
כעיקרון, קיים חוק אחד - חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, ולפיו מוגשות תביעות שעילתן פגיעה בשם הטוב. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, מגדיר לשון הרע מהי, וקובע, בשפה חופשית שמדובר בפרסום דברים שפרסומם עלול להשפיל אדם, לגרום לסביבה לשנוא אותו, לסלוד ממנו, לבוז לו או לגחך עליו; בנוסף, דברים שפרסומם עלול לבזות אדם על-בסיס מעשים או תכונות שמיוחסות לו; כך גם, דברים שפרסומם עלול לפגוע במקצוע ובפרנסה, או לבזות אדם על-בסיס גזענות מכל סוג שהיא. כל אלו, נחשבים מסוג הדברים שנכנסים להגדרת המונח "לשון הרע".
מעניין לראות, שבהגדרת המונח אין כל התייחסות לאמת או לשקר; ממש כך, לשון הרע יכולה להיות אמיתית, יכולה להיות שקר - וכנקודת מוצא, אין זה משנה. ואולם, במדינת ישראל, מול הזכות לשם טוב, עומדת הזכות לחופש ביטוי. ולכן, המחוקק ביקש להגן מפני תביעה על אמירת דברים פוגעניים ואמיתיים.
לכן, בפרק ההגנות מפני תביעת לשון הרע, ישנם אזכורים רבים לאמת - החל מהגנת "אמת דיברתי"/"אמת בפרסום", דרך הגנות תום הלב, ועד היפוך נטלי הראיה שקשור גם כן בעניין האמת.
אם כן, הזכות לשם טוב, גרמה למשפט הישראלי לאמץ במידת-מה את הגדרת ההלכה היהודית ולקבוע שאין מניעה שדברי לשון הרע יהיו דברי אמת מוחלטים. אך מנגד, הזכות לחופש ביטוי עיצבה את ההגנות מפני תביעת דיבה לאור הזכות לחופש ביטוי וכך, נוצר איזון מיוחד במינו, שעורך אבחנות דקות במיוחד באשר לחשיבות ה"אמת" בתביעות לשון הרע. מעניין גם לשאול - מהי "אמת"? האם האמת הפנימית שאדם ספציפי מאמין בה? או שמא אמת כפי שהציבור רואה אותה? האם יש אמת זמנית? והאם יש רק אמת אחת? כל אלו, שאלות מורכבות ומעניינות, ועל כך אכתוב, במאמר אחר.
בינתיים, חשוב להבין - באופן עקרוני, אם הושמצת, נפגעת, הושפלת על-ידי האחר, חוק איסור לשון הרע מאפשר לך לתבוע את המשמיץ, גם אם יש אמת בדבריו. אך שוב, מדובר בעיקרון בלבד, ויישומו הפרקטי מורכב ומצריך ניסיון, ידע משפטי, ואיכות חשיבה שניתן למצוא אך ורק אצל מומחים בתחום לשון הרע.
לכן, המלצה חמה למושמצים טריים, וגם למי שטוענים כנגדו שהשמיץ - פנו לעורך דין מומחה בתחום לשון הרע, ובקשו להבין בפני מה אתם עומדים.
