סיני - רוצה לבוא? 

ואלי השאלה שצריכה להישאל היא לא "רוצה לבוא איתי לסיני" אלא "מתי נוסעים"? תשאלו את כל מי שהיה כבר – סיני היא לא רק מרעננת ומספקת מפלט מהמציאות הישראלית הלחוצה, היא גם תהיה כנראה החופשה המשתלמת ביותר שיצאתם אליה. כמה עוד מקומות אתם מכירים שהם גם קרובים, גם זולים וגם נראים כמו מיצג שנגנב מתערוכת צילומי נוף מוצלחת במיוחד? אם רציתם לומר קפריסין או יוון, תוציאו את החשבונייה מהבוידעם ותעשו שוב חשבון. איך שלא תסתכלו על זה – מסיני תחזרו עם עודף.

רגע, אבל לא מסוכן?

ככל הנראה לא יותר מבכל מקום אחר. בכל נסיעה למקום לא מוכר יש חשש, ודאי למקום שקיימת לגביו אזהרת מסע של המטה ללוחמה בטרור. אז לא נשדל אתכם לעשות שום דבר שאתם לא מרגישים בטוחים לעשות. אבל כן נספר לכם על נופשים שחוזרים מידי יום מ טיול בסיני ומספרים על חופשה אמיתית ורגועה שלרגע אחד לא לוותה בחשש לביטחון האישי. חוצמזה אנחנו לא בעד לתת לחששות לנהל לנו את החיים. מכאן, כל אחד מוזמן להסיק את המסקנה שלו.

החלטתם, סיני בשבילכם! מצוין, אז לאילת אתם לא צריכים הוראות הגעה. אפשר לטוס, אפשר לנסוע באוטובוס , ואם מתחשק לכם לחלוק את הדרך עם אנשים טובים כמוכם, אפשר גם למצוא טרמפ בקבוצת הפייסבוק סיני - טרמפים, נסיעות והגעה.

בקצה הדרומי שביותר של מדינת ישראל נמצא מסוף הגבול טאבה, שם תצטרכו להיפרד מ-106 שקלים לפני היציאה ועוד 120 לירות מצריות לפני הכניסה, כאגרת מעבר. אם בא לכם לחסוך את התור (וגם כמה שקלים) אתם יכולים לשלם את האגרה מראש בבנק הדואר או באתר "מילגם". אם שילמתם דרך האתר, תקבלו את אישור המעבר עם הגעתכם למסוף הגבול.

איך ממשיכים מפה בסיני?

הכי טוב ומהיר זה פשוט לתפוס מונית. ביציאה ממסוף הגבול עומדות מוניות שמחכות רק לכם. כדאי לחלוק את הנסיעה עם עוד מטיילים כדי להוזיל את  העלויות, ואם רוצים לדעת מראש כמה משלמים אפשר ליצור קשר מראש עם נהג שימתין לכם בשעה היעודה כדי לקחת אתכם בבטחה ליעדכם. חובבי ההרפתקאות יכולים גם לנסוע באוטובוס שיוצא אחת ליום ממסוף הגבול ועובר בכל החופים ואפילו להיכנס עם הרכב הפרטי זו אופציה שבהחלט קיימת. אגב, אם אתם לנים בבית מלון, כדאי לברר אם יש לו שירותי הסעה ממסוף הגבול. יש לא מעט מלונות שמספקים את השירות הזה. זה נוח, יעיל ובעיקר חינם.

אם בכל זאת נגזר עליכם לשלם, דעו לכם שנסיעה תעלה בין 50 לבין 100 לירות מצריות (10-20 שקלים) לאדם, תלוי כמובן עד כמה אתם מתכוונים להדרים. כך או כך, רצוי לסכם עם הנהג את המחיר לפני הנסיעה כדי לא להיות מופתעים ובכל מקרה יש לזכור שהמחירים לא ממש משתנים בין נהג אחד לחברו, על מנת שלא לפגוע בפרנסה של אף אחד.

אם עוד לא החלטתם לאן אתם נוסעים ואיפה אתם ישנים, אז ודאי תשמחו לגלות שסיני מציעה מגוון אפשרויות לבחירתם החופשית ובהתאם לתקציב שלכם. החל בבתי מלון מפוארים ומעוטרים בחמישה כוכבים שיפנקו אתכם באוכל משובח, חוף פרטי, מועדונים, ברים וקזינו, דרך בקתות אירוח צנועות אך נעימות העשויות אבן ומספקות הגנה מהיתושים ומהחום, וכלה בחושות הפזורות על החול, חלקן ממש על קו המים, בעשרות מתחמי אירוח המשתרעים על פני 230 הקילומטרים של חופי סיני.

לאן שלא תבחרו ללכת, סביר שתזכו באירוח ברמה הגבוהה ביותר. המארחים הבדואים חביבים מאוד ועושים כמעט הכל כדי שתבלו בנעימים לאורך כל השהייה ותחזרו שוב בשנה הבאה, וזה כולל ארוחות המוגשות עד לכיסא הנוח מול הים, ציוד צלילה ושנירקול להשכרה, חאפלות ומעגלי נגינה בערבים ותה. המון תה.

המחיר? מצחיק. גם במספרים מוחלטים ובעיקר ביחס בין תמורה למחיר, לא תצטערו לרגע על הבחירה שלכם. לילה בבית מלון יעלה בממוצע בין 150 לבין 200 שקלים בחודשי החורף (שלא ממש קיים בסיני) ובשיא העונה יגיע לכל היותר עד 500 שקלים, וזה תמיד כולל לפחות ארוחה אחת. בקתות אבן יעלו כ-100 שקלים ללילה בממוצע, כולל ארוחת בוקר, ועבור לילה בחושה לא תשלמו יותר מ-50-60 שקלים במתחמים היקרים יותר. גם אם אתם אוהבים לדקדק ולחשב את כל עלויות החופשה כדי לעשות השוואות, תגלו עד מהרה כי במחיר של שני לילות במלון בישראל, תוכלו לבלות כמעט שבוע שלם בחצי האי סיני.  

אבל מה יש לעשות בסיני שבוע שלם?

טוב ששאלתם, כי בדיוק התכוונו לספר לכם שסיני היא ממש לא רק לחובבי הרביצה האינסופית מול הים. לו היא היתה כזו, היא לא היתה אחד מיעדי התיירות הפופולריים בעולם.

אז כן, אפשר בהחלט (וגם רצוי לעתים) להיזרק יום שלם על מיטת שיזוף ולהתחרדן בשמש המדברית תוך כדי קריאת הספר שלא הצלחתם לסיים מעולם, לטייל ברגל לאורך החופים או להצטרף למעגל מנגנים סביב מדורה שמתקיים בהרבה מאוד חופים כמעט מידי ערב.

אבל סיני מציעה עוד שלל אפשרויות לתייר הפעיל – מועדוני צלילה רבים ומעולים, בהם אפשר לקחת קורס צלילה ולהתרשם משוניות האלמוגים מהיפות ביותר שיש לעולם להראות לכם; טיול רכוב (בג'יפ או על גמל) או רגלי להרי מזרח סיני, קייט-סרפינג ופעילויות ימיות שונות שבתי המלון הרבים מציעים לאורחיהם וגם טיולים למיטיבי לכת של ממש למקומות שנלקחו מהאגדות, כמו ההר הגבוה וסנטה קתרינה והדיונות הגדולות והאדומות של סיני. חלק מהטיולים הללו יצריכו אתכם לשכור מדריך (דליל) שמכיר את הדרך ואת המקומות שהייתם מפספסים אם הייתם יוצאים לטייל בגפכם. כדי לשכור מדריך כזה יש ליצור קשר עם אחת מסוכנויות התיירות בסיני, שברוב המלונות ישמחו לכוון אתכם אליהן. אם כבר הזכרנו מלונות, אז נוסיף גם שבי המלון מלאים בפעילויות עבורן לא תצטרכו ללכת רחוק מידי – מגרשי ספורט ברמה גבוהה, בריכה, מועדוני ספא ובריאות ומסעדות מצוינות המגישות אוכל מקומי משובח.

אז מתי נוסעים לסיני?

עקרונית, אפשר כל השנה. אמנם בחורף הלילות קרים ובקיץ החום ממש כבד בצהריים, אז נמליץ לכם בעיקר על עונות המעבר. אבל זה לא שאי אפשר לנסוע בזמן אחר. רק לזכור להצטייד בביגוד חם בינואר ובמשקפי שמש וקרם הגנה באוגוסט.

ומשום שאוכל טוב יכול לשדרג חופשה טובה למצוינת, נזכיר רק שמתי שלא תבחרו לנסוע, רעבים לא תחזרו מסיני. האוכל בסיני – ולא משנה אם בחרתם במלון חמישה כוכבים או בחושה עם חמישים כוכבים שנראים דרך הגג – הוא פשוט וטעים. בתי המלון מן הסתם יציעו לכם תפריט יותר מסטנדרטי, ובחלקם תוכלו אף ליהנות ממאכלים מכל העולם ולא רק מתוצרת מקומית. אולם, גם מתחמי החושות מתהדרות במסעדות פשוטות ומשביעות. נכון שצריך לעבור ל"זמן סיני" ולהזמין בערך שעה לפני שתהיו רעבים באמת, אבל האורז, הקוסקוס, הפיצות, הטוסטים והסלטים שתקבלו תמורת עשרות בודדות של שקלים יהיו שווים את ההמתנה. ולא לשכוח לסיים בסחלב הנפלא ששום חופשה בסיני לא שלמה בלעדיו.

ואל תשכחו לספר לנו איך היה...