איך מורגשת אהבה ? 

חשבתם פעם למה אנחנו קוראים אהבה? אנחנו אומרים: אנחנו אוהבים כדורגל, אנחנו אוהבים לאכול דגים, אנחנו אוהבים להיות יחד. מה הקשר בין כל מושאי האהבה האלה? המשותף להם הוא, שהם גורמים לנו להרגיש טוב, כי הם מעוררים בנו הנאה ואנו אוהבים את מה שמעורר בנו הנאה. אם משהו מפסיק לגרום לנו להנאה, אנחנו מפסיקים לאהוב אותו. אם נתבונן על חיי הזוגיות, נראה שפעמים רבות כאשר בני זוג מדווחים שהאהבה כבר אינה קיימת ביניהם, הם בעצם רוצים להגיד שהם כבר לא נהנים מבני הזוג שלהם, או שמצאו מקור אחר להנאה. כשאין אהבה בין בני הזוג, הם מרגישים רחוקים זה מזה ושאין ביניהם קשר.

האם האהבה היא באמת מצרך כל כך בסיסי בחיינו?

למה בלעדיה אנחנו מרגישים שאין לנו טעם בקשר, ובמקרים קיצוניים גם בחיים עצמם? כדי לענות על זה, נדמיין תינוק שרק נולד. הוא כל כך עדין ונזקק. הוא צריך שמישהו ידאג לו, שמישהו יאהב אותו, יכבד אותו וימלא את הצרכים שלו. החיים שלו תלויים בכך,  ובלי היחס הזה הוא לא ישרוד. למרות שמדובר בעיקר על צרכים בסיסיים כמו אוכל, שינה ועשיית צרכים, התינוק זקוק גם למגע, חום, אהבה ודאגה. בהתאם, ישנם מחקרים המראים כי בלי המגע והחום, תינוקות אינם יכולים לשרוד גם אם צרכיהם הפיזיים קיבלו מילוי. גם כמבוגרים אנו מייחלים ליחס דומה, כיוון שאותו בסיס המאפשר לנו חיים בינקות, נותן לנו חיות גם בבגרותנו.

האם כולם זקוקים לאהבה?

כל בני האדם רוצים וצריכים שיאהבו אותם. זה חלק מהטבע האנושי. אנו זקוקים לקשר עם אחרים, ולהרגשה שמישהו דואג לנו ומבין אותנו. לאורך השנים תיאורטיקנים מובילים מתחום הפסיכולוגיה, כמו פרויד ומסלואו, דיברו על הצורך הקיומי שלנו באהבה, ועל הביטחון שנלווה אליה, כצרכים בסיסיים להתפתחות אנושית נורמטיבית. בסדרת מחקרים מפורסמת שערך הפסיכואנליטיקאי רנה שפיץ בשנות ה-50 של המאה ה-20 בבתי יתומים, הוא מצא שלהבדיל מילדים שגדלו עם דמות יציבה שדאגה ואהבה אותם, בקרב ילדים ללא דמות כזו ההתפתחות הייתה איטית יותר, ונרשמה אצלם תמותה בגיל צעיר יותר מאשר בשאר האוכלוסייה. שפיץ קשר זאת למצב רוח ירוד שהם חוו בשל היעדרה של הדמות המטפלת והאוהבת. כפי הנראה, לא בכדי,אנחנו מקשרים בין היעדר תחושת אהבה לבדידות, עצב ותקיעות.

לא רק בני האדם זקוקים לחום ואהבה, אלא גם יונקים נוספים. בניסויים שערך הפסיכולוג האמריקאי הארי הארלו, משנות ה-30 ועד שנות ה-50 של המאה ה-20 הוא הוכיח כי גם גורי קופים העדיפו אימא רכה ונעימה, על פני אימא קשיחה וקרה למרות שהיא זו שסיפקה להם את צרכיהם הגופניים והזינה אותם.

כלומר, אפילו יונקים פחות מפותחים, ובוודאי שבני האדם, זקוקים לחום, אהבה ודאגה מצד אחרים כדי לגדול ולהתפתח, וכדי לשרוד גופנית ופסיכולוגית. כשאנחנו נאהבים אנחנו מרגישים הנאה וסיפוק, ואנחנו נהנים להיות בקשר עם אלו שדואגים ושמראים לנו שאכפת להם מאיתנו.

אהבה לאדם אחר

לאחר שהכרנו בצורך שלנו להיות נאהבים, בואו נדבר על אהבה לאדם אחר, ועל האופן שבו אנו חווים אותה. אם אנחנו נתבקש לחשוב על אדם שיש לנו הרגשה טבעית של אהבה כלפיו, סביר להניח שרובנו נחשוב על אחד מבני המשפחה שלנו. מה היינו מאחלים לו למשל ליום ההולדת? סביר שהיינו מבקשים עבורו שמשאלותיו ורצונותיו יתמלאו. יתרה מכך, אנחנו נהיה מוכנים לעשות כל מיני פעולות וויתורים כדי שהוא יהיה מאושר ומסופק. כך בדיוק מורגשת אהבה.

לסיכום:

• הדבר הבסיסי ביותר לו האדם זקוק על מנת להתקיים, פרט לצרכים פיזיולוגיים כמו מזון, הוא קשר עם אחרים, דאגה כלפיו ואהבה. אהבה היא רגש שמתפתח כלפי מה שגורם לנו הנאה, ובלעדיה אנו מרגישים ריקנות, וכמובן חוסר קשר עם אחרים.
• אהבה היא מצב בו יש לנו חשיבות לכך שרצונות של מישהו אחר יסופקו, ממש כמו אימא כלפי תינוק, ולשם כך אנחנו מוכנים לעשות ויתורים רבים.

הצעה לתרגיל:  כדאי לבדוק- מה אני אוהב/ת? למה אני אוהב/ת דווקא את זה? מה אני יכול/ה לעשות כדי להתחיל לאהוב דברים או אנשים נוספים?

"האמת שאהבה היא המטרה הסופית והנעלה ביותר אשר אליה ישאף האדם". (ויקטור פרנקל)