אבני דרך (לא משתלבות) לקבלת פיצוי מהעירייה עקב תאונה שנגרמה כתוצאה ממפגע
האם לא קורה לכולנו שאנחנו עוברים לתומנו במדרכה בדרך למכולת השכונתית, או מחליטים לטייל ברחוב עם הכלב או אפילו סתם עושים הליכה רגלית ואנחנו מביטים לצדדים' ואם אנחנו שמים לב אנחנו מגלים שהאבנים המשתלבות היפות שהעירייה או הרשות המקומית שמה לרווחת התושבים הופכות את הדרך למסלול מכשולים, שבו אנחנו נאלצים לאגף את הבור שנפער כתוצאה משורשי העץ שהרימו אותה, או לדלג מעל אספלט שבור שניתק את הכביש והפך אותו מכביש חד סטרי לדו סטרי.
כך יוצא שאם אנחנו מספיקים להבחין באבן המשתלבת שבלטה מתחת לשורשי העץ או מאבן השפה השבורה אשרינו- ניצלנו!! ואם לא, ולמרבה הצער נתקלנו, מעדנו, נפלנו ונחבלנו אז רב הסיכויים שהעירייה לא ממש תרוץ לפצות אותנו בגין הנזק שנגרם לנו או לתקן את המפגע.
איך בכל זאת אפשר לקבל פיצוי בגין הפגיעה? איך דואגים שהמפגע יתוקן ואנשים נוספים לא יתקלו בו? במאמר שמוצג לפניכם יובאו אבני דרך להתמודדות עם פגיעה כתוצאה מנפילה ברחוב, אשר גרמה בסופו של יום לנזק, מרגע קרות התאונה ועד לקבלת הפיצוי.
תחום האחריות של העירייה בזיקת יחס לכלכליות:
השטח המוניציפאלי של העירייה או הרשות המקומית הינו שטח עצום, הטומן בחובו מאות ולעיתים גם אלפי רחובות, מדרכות, כבישים ושטחים ציבוריים. אין ספק שהעירייה לא יכולה להיות בכל מקום כל הזמן, משכך גם אין צפייה ממנה לתקן כל מפגע שצץ במדרכה בכל שניה. הציפייה היא לתחזוקה שוטפת טובה ויעילה של רחבי העיר במטרה למנוע כמה שיותר מפגעים. התחזוקה השוטפת צריכה לעשות ביחס ישר גם ליכולת התקציבית של העירייה להציב מפקחים ו/או קבלנים מטעמה שיפקחו ויבצעו את עבודות התיקון, שהרי לא יעלה על הדעת שהעירייה תתרום את כל תקציבה למניעת מפגעים שנוצרים במדרכה כתוצאה מאספלט שבור או מאבנים משתלבות שזזות מן המקום.
לכן, אנחנו נמשיך ללכת ברחובות העיר ולראות ולעיתים גם להיתקל במפגעים, שכן העירייה לא יכולה לתקן את כולם. לשם כך ולשם מזעור הנזק של העירייה, היא עורכת ביטוחי צד ג' אצל חברות ביטוח שונות, וזאת על מנת "לפזר" את הנזק על "כיס עמוק" ואיתן שיוכל לעזור לה תת מזור לנפגעים, שלמרבה הצער, נפגעו כתוצאה מהתקלות באחד המפגעים שלא תוקנו.
למען הסר ספק אי תיקון מפגע, כפי שיובהר להלן מהווה רשלנות מצד העירייה.
הפסיקה ודיני הנזיקין בראי אחריות העיריות ו/או המועצות המקומיות לתקינות שטחם:
בכל הנוגע לדיני הנזיקין, שזהו התחום שבו אנחנו עוסקים, כשאנחנו שואלים את עצמנו כיצד נקבל פיצוי בעבור הנזק שנגרם לנו, הרי שדבר ראשון שאנחנו צריכים לדעת על מנת לקבל פיצוי כלשהו הוא שעלינו להצביע על רשלנות מצד גורם כלשהו, אשר במעשהו הרשלני או במחדלו, גרמו להיווצרותו של המפגע, אשר לא תיקנו אותו ובסופו של דבר הובילו לנזקו של הנפגע.
בהקשר זה ועל מנת לא להכניס את הקוראים לרזי דיני הנזיקין, להלן יוצע כלל אצבע מאוד פשוט, שיעזור לבחון קיומה של רשלנות מצד העירייה לקרות הנזק. לשם כך עלינו לשאול שתי שאלות, ככל שהתשובה על שתיהן תהיה חיובית, הרי שקיימת אחריות וניתן להתקדם ולדרוש פיצוי בעבור הנזק.
השאלה הראשונה- האם יש זיקת יחס בין העירייה לבין הנפגע (אחריות מושגית), כלומר האם העירייה צריכים לדאוג לביטחון תושביה כשהם פוסעים ברחובותיה- התשובה לכך ברב המקרים היא חיובית, שכן הנפילה הינה בשטחה המוניציפאלי של העירייה.
השאלה השנייה- האם במקרה הספציפי של הפגיעה שלנו היתה חובת זהירות ספציפית כלפי הנפגע, כלומר ובמילים יותר פשוטות, האם עירייה סבירה צריכה היתה להסיר את המפגע או לתקן מפגע - התשובה לכך הינה יותר מורכבת. ככל שהמפגע הינו יותר משמעותי, כך תשובתנו תהיה יותר מובהקת.
כך לדוגמא, ככל שמדובר באבן משתלבת שיצרה בור משמעותי באמצע המדרכה, התשובה תהיה חיובית, שכן יש לצפות מעירייה סבירה שלא תניח בפני תושביה בור יקוש ליפול בו. ככל שהמפגע הינו מינורי וממוקם בשולי מדרכה רחבה, כאשר יש לנפגע מרחב הליכה סביר לצעוד בו מבלי להידרש לעבור דווקא בשולי המדרכה- התשובה תהיה שלילית, שכן העירייה עושה סדר עדיפויות סביר בהתאם לשטח הגדול שבו היא מטפל.
אם ענינו על שתי השאלות שלעיל בחיוב, הרי שיש לעירייה אחריות לקרות הנזק!!
בכך למעשה עברנו את המשוכה הראשונה שנקראת בז'רגון המקצועי "שאלת האחריות".
אחרי "שאלת האחריות", עלינו לבחון קיומו או אי קיומו של "אשם תורם".
המונח "אשם תורם" הוא מונח משפטי גרידא, שהינו למעשה מקדם הפחתה מהפיצוי המגיע, עקב אשם תורמו של הנפגע עצמו. כלומר אם נניח, כי לנפגע מגיע 100 ש"ח פיצוי בגין הנזק ובית המשפט יסבור, כי יש לייחס לו 20% של אשם תורם, הרי שבסופו של יום יקבל הנפגע 80 ש"ח בלבד.
מהו האשם התורם?
האשם התורם כשמו כן הוא, כיצד אנחנו היינו יכולים להיזהר יותר ולא להיפגע, או במילים אחרות כיצד באי זהירותנו שלנו גרמנו לפגיעתנו.
דוגמא לקיומו של אשם תורם, הוא מיקום המפגע בזיקת יחס למקום מגורינו ו/או לסביבת המגורים שלנו. ככל שמדובר על מפגע הנמצא בסמוך למקום המגורים שלנו, שאנחנו עוברים דרכו מדי יום ביומו, הרי ששיעור האשם התורם גודל, שכן קיימת צפייה גם מן הנפגע שיזהר לו ממפגע מוכר, וימצא לעצמו דרכים חלופיות. כמו כן, שימוש בטלפון, ריצה עקב מהירות ואי הבחנה במפגע עקב כך, הינם גם גורמים שמהווים אשם תורם.
אחרי שבדקנו את אשמנו התורם וגילנו שהוא לא רב, או שהוא כזה שאינו מגיע כדי אחריות מלאה לקרות התאונה, הרי שיש לנו עילת תביעה כנגד העירייה, המאפשרת פניה לצורך קבלת פיצוי.
אבל זה עוד לא מספיק.
הנזק:
עכשיו צריך לשאול מהו הנזק שנגרם לנו וכיצד הוא ישפיע על מהלך חיינו.
על מנת לבחון את שאלת הנזק, ישנם כללים יותר מורכבים שאינם כללי אצבע, ומשכך יש להיוועץ בבעל מקצוע - עורך דין. חשוב מאוד לאסוף את כל הקבלות בגין הטיפולים מעבר למה שניתן באמצעות קופות החולים, את כל הקבלות בגין הנסיעה לטיפולים, את תלושי השכר המעידים על ימי המחלה שבוזבזו עקב התאונה, וכל מסמך רפואי שיש בו כדי להעיד את קיומו של נזק רפואי.
הנזק הרפואי יבחן על ידי עורך הדין באמצעות מומחים רפואיים בתחום הפגיעה, ולפי חוות דעתם יוכל עורך הדין לדעת מהו שיעור הפיצוי שניתן לדרוש בגין הנזק שנגרם.
שיעור הפיצוי תלוי בהרבה גורמים משתנים, כגון גיל, גובה שכר ועוד נתונים שיש לקחת בחשבון, ולכן הוא אינו אחיד לכל נפגע.
עוגמת הנפש הסובייקטיבית שלנו אינה מדד לחישוב עוגמת הנפש על ידי בתי המשפט:
לא פעם הכאב הראשוני, הריצה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, ההמתנה לקבלת הטיפול, ימי המחלה, שינוי התוכניות, והוריד שמתנפח בראשנו עקב כל העצבים שכרוכים בהתעסקות עם הפציעה, גורמים לנו בעיקר לרחם על עצמנו ולהכריז בחוצות העיר שאנחנו הולכים לתבוע את העירייה במיליונים!!!!
רגע לפני שאנחנו מספרים לעצמנו את סיפור תביעת המיליונים, חשוב לנשום נשימה עמוקה ולהבין שהרגשות הסובייקטיביים שלנו אינם באים לידי ביטוי לעת פסיקת פיצוי על ידי בית המשפט בראש הנזק של "כאב וסבל", שזהו המונח המשפטי ל"עוגמת נפש". ראש הנזק של "כאב וסבל" נמדד, בין היתר, בזיקת יחס למספר הטיפולים שעברנו, לשיעור הנכות, ככל שנותרה לנו, ולראיות האובייקטיביות שאנחנו מציגים לבית המשפט.
כך לדוגמא: אם יש לנו שלושה ימי מחלה ושריטה קלה ברגל, ונאלצנו לבלות במיון שלוש שעות, הרי שמדובר למרבה הצער בכאב וסבל מינורי ביותר, וזאת למרות שמבחינתנו הרגשנו שסוף העולם קרב.
אמות המידה של בית המשפט בבחינת הנזק, הם ספקולטיביים, שכן עליהם לצפות את פני העתיד ולשום תחושות של אנשים, וזאת על פי נתוני בסיס שהוכרו במהלך השנים בפסיקה. לכן לעת ביצוע חישובים אלו, בית המשפט אומנם קשוב לרגשות הנפגע, אולם הוא אינו עורך החישוב בהתאם למדד סובייקטיבי, אלא על בסיס ראיות אובייקטיביות המעידות על שיעור הנזק כבסיס לחישוב עוגמת הנפש.
לאחר שהבנו את האכסדרה המשפטית שבה אנחנו נמצאים להלן יובאו טיפים כיצד ליישם אותם בשטח על ידי ראיות בנות קיימא -
חשוב לזכור – בפעם הראשונה שאנחנו פונים לקבלת טיפול רפואי יש לספר באופן ספציפי לרופא שרושם את האבחנה הראשונית, מה מנגנון החבלה שהוביל לתאונה. כלומר, לא די לומר "החלקתי ברחוב", יש לציין בדיוק את הסיבה שבגינה אירעה הנפילה, לדוגמא "התקלות באבן משתלבת בולטת במדרכה". לרישום זה יש חשיבות אמיתית בבירור התביעה בכל הנוגע למהימנות הנפילה, שכן מדובר על ההזדמנות הראשונה שבה סיפרנו לגורם רשמי כלשהו על נסיבות האירוע.
עוד דבר חשוב שמאוד יכול לסייע לאחר מכן בהוכחת האירוע הוא, שלאחר שהתאוששתם מן הנפילה וכעבור ימים בודדים, נסו ליצור קשר עם מוקד העירייה ודווחו לו על המפגע על מנת שהעיירה תוכל להסירו, כך גם תנהגו אזרחות טובה ותמנעו פגיעה של אנשים אחרים, וגם תאששו שוב את סיפור הנפילה בסמוך לקרותו גם בפני נציגי העירייה עצמה.
טיפ נוסף וחשוב שלעיתים בשעת מצוקה איננו נוטים לייחס לו חשיבות, אם היו עדים שעזרו לכם לקום או העניקו לכם סיוע וטיפול רפואי במקום הנפילה, אל תתביישו, בקשו את שמם ואת מספר הטלפון שלהם, לעדותם ישנה חשיבות מכרעת, ככל שיעלו ספקות לגבי עצם קרות התאונה.
ולבסוף, כאמור, תמונה אחת שווה יותר מאלף עדים- נסו לצלם את המפגע בסמוך למועד קרותה ובתמונות פוטוגניות שמציגות בבירור את מקום הנפילה ואת מספר הבית והרחוב שבו הוא נמצא.
עוד לא תמו כל התלאות:
מקרי הנפילה ברחוב הינם שכיחים ומשכך ההשתתפות העצמית של העירייה בהפעלת הביטוחים הינה גבוהה ומגיע לעשרות אלפי שקלים בגין כל מקרה ביטוח.
לפיכך, אם פניתם לעירייה, אם באמצעות עורך דין ואם בעצמכם, אל תצפו שפנייתכם תענה בהצעת פיצוי באופן מיידי. ברב המקרים תמתינו בסבלנות למכתב מהעירייה שדוחה את כל טענותיכם וטוען שהיא אינה חבה באחריות כלשהי, אם בשל אשמכם התורם המכריע לקרות התאונה ואם בשל העדר כל רשלנות מצידה.
אל תתעצבו, יש לכך סיבה, בדרך כלל הצעת פיצוי כוללת הפעלת פוליסות ו/או פיצוי ישיר מהעירייה, כל הפעלת פוליסה גורמת כאמור להעלאת הפרמיה, ומשכך רב התביעות כנגד העירייה אינן נפטרות במו"מ אל מול נציגי העירייה.
לפיכך, על מנת לקבל את הפיצוי בדרך המהירה והיעילה ואחרי שפניתם לעו"ד, דעו לכם שהדרך המהירה ביותר לקבלת הפיצוי היא הגשת תביעה לבית המשפט, הכרוכה לא פעם בהוצאות (אגרה, תשלום למומחה).
הגשת התביעה הינה תהליך ארוך בפני עצמו, ואולם לעיתים ישנן תחנות יציאה בדרך שבהן ניתן להגיע להסדר פשרה עם העירייה לאחר קבלת הצעת פשרה מבית המשפט ולפני קיום דיוני הוכחות בתיק, ואפילו בשלבים מוקדמים יותר. לפיכך, לעיתים קרובות מאוד הגשת התביעה מזרזת מאוד את תהליך המו"מ לקבלת הפיצוי.
לכן אם נפלתם כתוצאה ממפגע ברחוב ושימו לב כל המאמר הזה לא רלבנטי למי שהחליק כתוצאה מחוסר תשומת לב או העדר שיווי משקל, דעו לכם שעם קצת סבלנות ואורח רוח, ואם תעקבו בדריכות אחרי ההוראות ההפעלה שפורטו לעיל, ניתן לקבל פיצוי הן על עוגמת הנפש והן על חומרת הפציעה לפי דרגותיה השונות.
שנהיה בריאים!!!
הכותבת הינה עורכת דין המתעסקת בדיני הנזיקין.
עורכת דין מורן הללי צור
עוסקת בתחום הנזיקין, ביטוח לאומי, רשלנות רפואית
