דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


הדיבייט והרטוריקה , מורשת העבר ומיומנויות העתיד 

מאת    [ 28/10/2016 ]

מילים במאמר: 1319   [ נצפה 3887 פעמים ]

דיבייט ורטוריקה , מורשת העבר ומיומנויות העתיד

מאת:  אבינועם גרנות  

אמנות השכנוע והנאום טופחה מאז קדמת דנא, עם התפתחות הדמוקרטיה. להבדיל מנאומים של מנהיגים אוטוריטאריים, הדמוקרטיה היוונית טיפחה את הצורך בויכוח חופשי, כושר הבעת דעה, יכולת הכלה של מחלוקת. החינוך היווני ( או האתונאי ),  טיפח דיאלוגים בין מורים ותלמידיהם, כפי שמוצג בדיאלוגים המיוחסים לאפלטון. פיתוח אמנות הדיבור והצגת הטיעון, הולכת בד בבד עם התפתחות החינוך לדמוקרטיה.

על פי אגף ניסויים במשרד החינוך ( תדריך לפיתוח ייחודיות בית ספרית, 2012 ) , "ייחודיות בית הספר באה לידי ביטוי בפדגוגיה המערכתית של בית הספר, בדרכי הלמידה וביכולות הלמידה. בפיתוח מיומנויות מתאימות ובדפוסי חשיבה חלופיים". 

וכך אומר המבוא לחוברת הנושא " דיבייט ורטוריקה " של בית הספר גבעת רם, קריית אתא אשר פיתח את שתי המיומנויות כאבני יסוד של הפדגוגיה הבית ספרית ( איריס הראל , מנהלת, 2016  ): 

" שתי המיומנויות לקוחות מעולם תרבות השפה,  טיפוח היכולת הוורבלית אצל התלמיד. בחרנו בתחום הזה כמוביל ודומיננטי בבית ספרנו, מאחר וקודם לכל הוא מטפח חשיבה עצמאית. יצאנו מתוך הנחה שליבת הלימודים המסורתית מדגישה יותר את הלימוד באמצעות כתיבה, שינון, אימוץ הזיכרון , קריאה. למדנו שכניסת הרשתות החברתיות מרדדת במידה רבה את כושר השיח והדיבור. מיומנות הדיאלוג לסוגיו נפגעת עם התרחבות עצומת מימדים של השיח הוירטואלי, שהוא לא תמיד מושכל."  ( 2016 ).

הדיבייט ( אמנות הויכוח ) והרטוריקה ( אמנות הדיבור, הנאום ) מאפשרים  לטפח אצל התלמיד יכולת לימודית מעמיקה, שיפור כושר הביטוי האישי. פיתוח התחומים הללו  מקדם מימוש  6 מטרות :

א.      טיפוח חשיבה עצמאית, באמצעות הדיבור החופשי הדורש העמקה בבניית טיעון , הצגת נושא, התמודדות עם מחלוקת.

ב.      שיפור יכולת וורבלית כמיומנות הכרחית להתפתחות התלמיד, ולמען ביטחונו העצמי.

ג.       למידה חווייתית מאתגרת, שחלק מעיקריה לקוחים מעולם התיאטרון . דיבייט מוצלח תורם להבנת והטמעת נושא נלמד, הן בקרב המציגים אותו, והן בקרב שומעיו, בעיקר כשהם פעילים בדיון.

ד.      התמקדות בהכנה לדיבייט, כתהליך למידה מובנה ומעשיר ( קריאת חומר רקע, חזרה, תרגול יכולת התמצות, אימוץ שפת גוף הולמת ) .

ה.     טיפוח הדיבייט כחלק מתרבות למידה יומיומית, ולא רק כחלק מ"הצגות" לקהל רחב.

ו.        העצמת המורה, וכישוריו הרטוריים, בדרך להכנתו כמנחה תורת הדיבייט והרטוריקה.

לאחר שהוטמעו כתרבות בית ספרית, התחומים הללו הם חלק בלתי נפרד מכלל המקצועות הנלמדים, מהחינוך החברתי, ומהעבודה עם הקהילה. עניין מיוחד מוצאים בתי ספר דיאלוגיים  בשילוב שבין המיומנויות האלה לבין   מיומנויות וירטואליות כגון: מצגות, סרטונים, אינפוגרפיקה מלווה.

בית הספר גורדון , בעכו, נכנס כבר לשנה השישית של פיתוח הייחודיות שלו כבית ספר לדיאלוג, שיח ורטוריקה. החל מ 2011 , בהנהגת אסתי מצא המנהלת, יצא בית הספר למסע למידה והטמעה של תורת הדיאלוג המיטבי. הפיתוח המקצועי של צוות המורים היה עמוד השדרה של התהליך. הוא התבסס על העקרונות הבאים ( המקור : לימור סימון, אבינועם גרנות  )  : 

למידת מהות הדיאלוג המיטבי .

הבנת מהות הדיאלוג, במה הוא שונה ממונולוג ולמה אנו מתכוונים במיטבי ? הטמעת עיקרון  זה כללה ניסוח אמנת הדיאלוג בבית הספר, תהליך שהועבר גם לתלמידים.

הקשבה אמפטית

להקשיב כדי לענות , להקשיב ולענות לאחר חשיבה, להקשיב כדי להבין. ניתוח ההבדל שבין הקשבה אמיתי ושמיעה רגילה ? אחד הכלים המרכזיים ליצירת דיאלוג בכלל ובמיטבי בפרט , הינו היכולת שלנו להקשיב הקשבה אמפטית לבן שיחנו .

קונפליקטים רבים מתקיימים בחיי היומיום תוך כדי האינטראקציה הבין אישית . אחת הבעיות בדיאלוג החברתי היא שכל אחד בוחן ומסתכל על הזולת דרך משקפיו הוא. הקשבה אמפטית היא יכולת ראיית הזולת, לא פחות מכפי שאנו רואים את עצמנו.

מעגלי שיח

משמעות מעגל השיח ביצירת הדיאלוג, כתנאי להידברות נכונה . איך ומתי מייצרים מעגל שיח. למידה מתמדת של הנושא תוך כדי התנסות וסימולציות . מעגל השיח הנכון הוא זה המקנה לכל משתתף זכות ויכולת שווה להתבטא. הוא זה המאפשר הקשבה אמפטית. איך אנו מונעים " השתלטות" על הדיון, מחזה נפוץ בכל כתה. המורה הוא מנחה מעגל שיח, הוא לא " מעביר שיעור" . יש משמעות למבנה פיסי ותנאי ההידברות המנועים מרעש חיצוני, הסחות דעת. מעגלי שיח יכולים להתרחש על שטיחים פרוסים, על פופים צבעוניים, בכל פינה בחצר ובעיר. בתהליך ההטמעה יש להסכים על מספר התלמידים המיטבי למעגל שיח. מדד ההצלחה של מעגלי השיח הוא באיזו מדה הם חלק מתרבות ושגרת חיים בבית הספר. יש להבחין במפורש בין מעגל שיח רגשי ולימודי, על אף שהפרקטיקה של שניהם דומה.

שאילת שאלות

שאילת השאלות כמוטיב קבוע בכל מבנה לימודי, היא לכאורה מובנת מאליה. אך בפועל היא נדחקת לשוליים, כי קל יותר לדבר על דברים ברורים , מוסכמים, מסוכמים. ספרי הלימוד הקלאסיים עדיין ברובם , סוגרים נושא ולא פותחים אותו. התופעה קשורה גם בדגש ששמים על פיתוח החשיבה בהכשרות המורים. שאילת השאלות היא פרקטיקה שאינה כרוכה במשאבים, גם לא משאבי זמן . היא כרוכה בתובנות עמוקות של המורה לגבי הצורך בפתיחת כל שיעור וכל נושא בסימני שאלה: למה ? איך ? מהי הסיבה ל .... ? מה דעתך על ..... ? מה אני חושב בעניין ....?

בית הספר גורדון, הפך את הדיאלוג השיח והרטוריקה לתרבות ארגונית פדגוגית. בכל כתה קתדרה לנואם המרצה הצעיר. בכל הפסקה מתנהלים דיוני "הייד פארק" בסככת הקרן הקיימת המוצלת. הדיונים מנוהלים על ידי תלמידים בלבד. האקלים החברתי והמשמעת       ( בהם התברך בית הספר עוד קודם לכן ) השתפר באופן מוחלט.

בתהליך של למידת עמיתים, ספג בית הספר תומר בבית שאן את ההשראה מגורדון עכו. בהנהגת מירי עייני, נלמד על בוריו מודל גורדון, אך התפתח בית ספר שונה המבוסס אף הוא על דיאלוג, מעגלי שיח ורטוריקה. בהשראת צוות המנחים הרחיבו המורות את מימד מעגלי השיח, כושר הדיבור והצגת הטיעון  אל המרחב הלימודי. בלמידה מבוססת פרויקטים הושם דגש על הפרזנטציה. יכולת הצגת נושא , היא אחת החולשות המרכזיות של תלמיד בישראל.

רוב אנשי החינוך ומומחי החינוך מסכימים לחלוטין כי הדיאלוג לסוגיו הוא המפתח לחינוך מלא חיוניות ומפעיל חשיבה. על פי רוב, גם כשיש הסכמה, המורים חוזרים אל המוכר, הנשלט, המאפשר הבניה קשוחה לכל שיעור ומבחן.  

וכך כותב ד"ר אלי ברודרמן במבוא לתכנית הדיאלוג של בית הספר קורצ'אק בקריית שמונה , בית הספר אותו מנהלת שרה שוורץ     ( בית ספר ברוח יאנוש קורצ'אק לחינוך אישי  2013 ):

" בית הספר על שם קורצ'אק בקרית שמונה נטל על עצמו משימה כבדת משקל להעצים ולשכלל את יכולות תלמידיו וצוות ההוראה באמצעות הכלי הכול כך פשוט לכאורה, דיאלוג.

לדיאלוג מצוי מקום של כבוד במורשת החינוך. עוד מימי אפלטון, שהעלה על הכתב את הדיאלוגים סוקראטיים, נודע לדיאלוג ערך חינוכי רב. במאה ה ? 20 עלה הדיאלוג כפילוסופיה בפני עצמה, במסגרת הפילוסופיה הדיאלוגית של מרטין בובר, שהשפיעה רבות על תפיסת הדיאלוג במסגרת החינוך המודרני. הוגים ואנשי חינוך רבים המהלך המאה ה 20 אימצו  את החינוך הדיאלוגי, אותו חינוך המעוניין לשבץ את הדיאלוג ככלי מרכזי בהוראה ? כדוגמת יאנוש קורצ'אק, פאולו פריירה ונל נודינגס. החינוך הדיאלוגי  נתפס בעיני רבים כאלטרנטיבה אל מול החינוך התועלתני הנפוץ במערב. חינוך המושפע מתפיסות כלכליות המייעד את התלמיד להשתלב במרחב התפוקתי  כלכלי של החברה על חשבון הפיכת התלמיד לאדם מלא היודע לנהל שיחה כהווייתה.  החינוך הדיאלוגי אינו מתפקד בחלל הריק של שיחה כהווייתה ומהווה נדבך חשוב במסגרת למידה משמעותית.  במסגרת הלמידה הקונסטרוקטיבית (המשמעותית)  נתפס הלומד כסוכן פעיל שיוצר משמעויות ומגבש תובנות ביחס לסיטואציות לימודיות. נקודת המבט הקונסטרוקטיביסטית מבטלת את התפיסה שלפיה הלומד סופג מידע באופן פסיבי מהספר או מהמורה. אפילו כאשר המטלה שעל התלמיד לבצע מחייבת שינון ותו לא, הלומד ממלא תפקיד פעיל ביותר. הוא נאבק להבין, מגבש תפיסות ניסיוניות ואז בוחן ומשנה אותן. מורה אינו יכול להנחיל בפשטות הבנה רעיונית לתלמידו.  מטרת ההשתלמות היא להכיר ולחקור את מהותו של הדיאלוג ושילובו במסגרת למידה קונסטרוקטיביסטית (משמעותית), הן  מהבחינה הפילוסופית והן מבחינת דרכי יישומו בחינוך באמצעות תכניות לימוד. "

הדיאלוג שנחשב לנחלת העבר, ערש החינוך, מבית מדרשם של בתי ספר כמו ההתיישבותיים, הדמוקרטיים, תנועות הנוער , הופך למתודה המרכזית במאה ה 21. הן במרחב הפיסי של הכתה ובית הספר, והן במרחב הווירטואלי המתעצם. לשם צריך לכוון ולהנחות את המורה החדש והמתחדש.  

אבינועם גרנות :  פיתוח רשת בתי ספר דיאלוגיים.

ביבליוגרפיה:


    • פרופ' נמרוד אלוני להיות אדם : דרכים בחינוך ההומניסטי , קו אדום, 2006
    • יורם הרפז תנו לילד דגים , הד החינוך , 2009 .
    • אבינועם גרנות, לימור סימון, מאיר ארזי מתווה לבית ספר דיאלוגי, " טללים אסטרטגיה " 2011 = 2016
    • אגף ניסויים משרד החינוך תדריך לפיתוח ייחודיות בית ספרית , 2012
    • חוברת 5 שנות פיתוח בית הספר לדיאלוג מיטבי, גורדון, עכו , 2016
    • ד"ר אלי ברודרמן, תכנית פיתוח מקצועי קורצ'אק קריית שמונה, 2013

יועץ אקדמי אסטרטגי , "טללים אסטרטגיה",  http://Strategy.tlalimgroup.com




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב