דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


אלברט איינשטיין: גימיקאי או גאון 

מאת    [ 19/09/2016 ]

מילים במאמר: 1511   [ נצפה 4048 פעמים ]

ראשית כדי לענות על השאלה צריך להגדיר מהו גימיק ואיך מוגדר גאון. גימיק הוא מונח שמתאר תופעה לא משמעותית, אשר באה לקדם רעיון מסוים או לציין עובדה מסויימת והגימיק מהווה מעין קטליזטור שלימים יכול הוא לכשעצמו להפוך למשהו משמעותי בנסיבות מסוימות בהקשר לאיינשטיין אותם תיאורים שמציגים אותו כפרופסור מפוזר, או לדמות אשר מזכירה כלב פודל, משלימים אותו לדמות מיוחדת. נגינתו בכינור לעיתים אחרי הרצאה העוסקת בתורת היחסות שלו, התמזגה עם נושא הרצאתו והפכה אותו לדמות ייחודית. בעייתית יותר היא המטלה להגדיר מהו גאון.

בחיי היום-יום משתמשים במונח גאון בצורה גורפת, כישרון יוצא דופן בתחום מסוים, או סתם אדם שיש לו ידע טריוויאלי ומכיר למשל את כל בירות העולם בעל פה, עשוי גם לטפח את עצמו בעיני הבריות לפנומן, בעוד שבמקרה הזה אפשר לייחס ידע זה או כל ידע טריוויאלי אחר לגאוניות. כך גם במקרה של יכולת לעשות חישובים עם מספרים מורכבים בעל פה ללא מחשבים, גם הופכים אותו בן אדם לפנומן לא רגיל, כנ"ל לגבי יכולת נגינה וירטואוזית. הניסיון להגדיר גאון או גאוניות הוא בעצם כמו כל דבר שדורש הגדרה והוא בעייתי. גאון ביהדות הוא בדרך כלל אדם, במיוחד רב שמתמצא במקורות, ואם הוא רב שפוסק הלכות אז בוודאי הוא מקבל הילה של גאוניות. לעומת זאת, גאון בפילוסופיה או בכל תחום של חשיבה, הוא אדם שיכול להיות בעל חשיבה לא שגרתית, יכולת נבואית או אפילו סתם אינטואיציה הופכת אדם ליישות גאונית. בפסיכולוגיה יש ניסיון לציין במונח זה אדם יצירתי, במיוחד יכולת חשיבה חריגה או כל נתון אחר, שיש לו זיקה למונח כריזמה, נואם חוצב להבות, או אדם שמקרין נוכחות מדהימה בחברה שמסוגל לדרבן אנשים לנהות אחריו ואנשים אשר הולכים אחריו שבי, במיוחד כוכבי בידור או סתם מנהיגים שסוחפים אחריהם ציבור כשלעיתים די בהופעה חיצונית מרשימה, ובתקופת הטלוויזיה כאשר לעבור מסך היא תכונה דומיננטית גם אם מי שעומד מאחורי זה הוא אדם שיכול להיות שטחי בכל תחום ואפשר גם להזכיר יכולת דמגוגית כשלמילים של אדם מסוים, יש להן עוצמה יותר גדולה מחוד של חרב. במה שקשור לאספקט הפסיכולוגי, יש לציין שבתחום זה יש לפחות ניסיון לקבוע כמותית יכולת שכלית ובעיקר הדברים אמורים לגבי מבחני האיי-קיו. לפי מבחנים אלו ניתן להשתמש בעקומת גאוס, מיקום של אנשים, אותה עקומת גאוס שגם עובדת בתחומים אחרים, כמו למשל נטיות פוליטיות. לארגון המנזה הבין לאומי יכולים להתקבל אנשים רק עם איי-קיו לפחות 140, כלומר אחד מתוך 1000 אנשים.

אמנם מבחני האיי-קיו הם ניסיון מעניין לכמת פוטנציאל שכלי, אבל השאלה הקרדינאלית היא האם אכן מבחנים אלו מביאים אכן לידי ביטוי פוטנציאל שכלי, או יצירתיות יוצאת דופן, או כל משתנה אחר. התשובה לכותרת המאמר היא: איינשטיין הוא אכן גימיקאי אך גם גאון. בלי לנתח את תורת היחסות שלו ובכלל את היצירתיות שלו שבאה לידי ביטוי להבין את הטבע בצורה לא שגרתית עונה על ההגדרה של גאון.

בשנת 1905, פרסם אלברט איינשטיין, אז בחור צעיר, שעבד במשרד פטנטים ותוך כדי בחינת יצירות מעשה אנשים שחושבים עצמם כממציאים, חלק מעבודתו היה כרוך עם מחשבות לגבי טבע היקום. שנת 1905 מוגדרת אצל היסטוריוני המדע כ"שנת הפלאות" (ANUS MIRABILIS). בשנה זו כתב איינשטיין ארבעה מאמרים שיצרו מהפכה בתחום האופטיקה וגם בתופעות שיש להן אספקט פיזיקלי לגבי תיאור היקום.

אחד המאמרים היה מה שהוא קרא לו תורת היחסות הפרטית. כשלימים ב-1915 הוא יחבר מאמר תחת הכותרת "תורת היחסות הכללית". במידה מסוימת ניתן להתייחס לתורת היחסות כאל מקרה פרטי של תורתו של ניוטון, שבאה לידי ביטוי בשלושת החוקים המכאניים שלו. התייחסותו של איינשטיין היא לתופעות הקורות בזמן ובמרחב כאשר מגיעים למהירות הקרובה למהירות הקול, בערך כ-300,000 קילומטר לשנייה, מהירות שאיינשטיין עצמו קבע שלא ניתן לעבור אותה במציאות הגשמית.

פה המקום לציין שלצורך מדידות או כל צורך אחר המציאות הרגילה שבה אין התקרבות למהירות האור, חוקי ניוטון עובדים. כאן גם נציין שאין מושג שנקרא תאוריה נכונה או לא נכונה. תאוריה או מודל אשר ניתן להעמיד במבחן מעבדה או בתצפית כשמדובר בתופעה אסטרונומית, ככל שהמודל או התיאוריה הועמדו במבחן ולא נכשלו בו אזי מתייחסים אליהם ככאלה שאוששו אבל לא ככאלה שהוכחו.

זווית התייחסות זו היא מזווית פילוסופית של המדע בעוד שמדענים אשר בתוך הקופסא משתמשים במושג לא אישוש אלא הוכחה. כאן המקום לציין כי המדע עומד למעשה על כרעי תרנגולת, כי הוא נשען על אינדוקציה שממקרה בדיד קובעים כלל. למשל, השמש זורחת כל יום, משמע שהיא תזרח תמיד וזוהי קביעה לא נכונה בעליל. ידוע כי גם לכוכבים כמוה, יש אבולוציית חיים אם כי תוחלת החיים שלהם היא בסדר גודל של מיליארדי שנים. הקביעה כי ראינו עשר חסידות לבנות, ולפיכך כל החסידות הן לבנות, קביעה זו לא תעמוד כשמגיעים לאוסטרליה שם יש חסידות שחורות.  

בתורת היחסות הכללית של איינשטיין יש מרכיב ניבואי, שאומר שקרן אור, כאשר תעבור ליד מסה משמעותית כמו השמש היא תסטה ממסלולה בגלל כוח הגרביטציה העצום של השמש. תצפית בעניין זה, הייתה אפשרית בשנת 1919, בעת ליקוי חמה מלא. הפיזיקאי אדינגטון עמד בראש משלחת שצפתה בליקוי החמה באותה שנה, והתוצאות הראו שאכן קרן אור שנשלחה מאחד הכוכבים הרבים בגלקסיה, אכן נטתה בעת עוברה ליד השמש. יש ספקות לגבי התוצאה, שכן, נעשו מספר מדידות באותה עת, ובמקרה הטוב המדידות לא הראו בצורה מוחלטת את סטיית קרן האור ליד השמש. יש אפילו שאומרים שאדינגטון, מגדולי הפיזיקאים באותה תקופה היה חבר קרוב של איינשטיין ולכן פרגן לו בהציגו את ניבויו של איינשטיין שהוכח (לא אושש) באופן מלא. למחרת כותרות העיתונים צעקו "איינשטיין צדק". מאז הפך להיות איינשטיין הסלבריטאי/ הדמות הכי ידועה בעולם לאורך שנים, למראה הפודל שלו, ייחסו יותר חשיבות מאשר המהפכה במדע שהיה אמור לבצע. תכונה משמעותית של איינשטיין שמיוחסת לו היא היותו פציפיסט מושבע. למרבית האירוניה אותה נוסחה של E=MC2, לימים בסיס לבניית פצצת האטום. נוסחה זו שמרכיב בה הוא שקילות המסה והאנרגיה, היוותה מוטיבציה, מעין נבואה מגשימה את עצמה שחלחלה למודעות להבין שמסה יכולה להיהפך לאנרגיה ואנרגיה יכולה להפוך למסה אבל הכמות הטוטאלית לעולם נשמרת. יותר מזה, המסקנה מהנוסחה שמסה קטנה מכילה בתוכה פוטנציאל אדיר של אנרגיה, בסיס לבניית פצצת האטום שסיימה למעשה את מלחמת העולם השנייה, על ידי הטלת שתי פצצות על יפן, שגרמו לכניעתה המוחלטת.

איינשטיין היה זה שהאיץ במכתבו בנשיא ארצות הברית דאז לזרז את בניית הפצצה מתוך חשש שהמדענים הגרמנים, שהוא היה חלק מהם לפני שהוא נמלט מגרמניה לארה"ב, יקדימו את בנות הברית בבניית הפצצה. עד כאן עובדות שמציגות את הפן שכמו כל דבר האנרגיה הגרעינית היא חרב פיפיות. פצצה בבת אחת משחררת אנרגיה עצומה, לצורך חורבן, בעוד שאת האנרגיה הגרעינית אפשר לרתום כפתרון למשבר האנרגיה העולמי שבוא יבוא.

אגב, את פרס נובל קיבל איינשטיין לא בזכות תורת היחסות שלו, שהייתה בלתי מובנת אפילו לגדולי המדענים באותה תקופה. לכן הוחלט לתת לו את הפרס על מחקר בתא הפוטואלקטרי בשנת 1905, שלמרבית האירוניה היה מחקר על רקע תורת הקוונטים. חשוב לציין בהקשר לנושא האור שבאחד משלושת מאמריו בתחום האופטיקה הוא למעשה מסביר את קשיי הבנתם של שני פיזיקאים, מייקלסון ומורלי, שמדדו (לקראת סוף המאה ה-19) את מהירות האור, פעם עם כיוון תנועתו של כדור הארץ כלפי מוצא קרן האור ופעם בכיוון הנגדי. בשני המקרים הייתה אותה תוצאה לערך 300,000 קילומטר לשנייה. מה שאיינשטיין קבע, שלגבי התייחסות מהירות האור וכיוונו לא חל חוק חיבור מהירויות או חוק חיסור מהירויות, לכן, בשני המקרים התוצאה תהיה אותה תוצאה, כלומר כ-300,000 קילומטר לשנייה.

אולי כדאי להביא כאן מספר אמרות ידועות של איינשטיין, שהיה מאד שנון באמרותיו, ולא תמיד ביטאו את הפן הצנוע ששייכו לו:

"יש שני דברים אין- סופיים, היקום וטיפשותו של האדם. לגבי הראשון אינני כל כך בטוח".

"איך תתנהל מלחמת העולם השלישית אינני יודע, אבל במלחמת העולם הרביעית יילחמו במקלות ואבנים".

"אלוהים לא משחק באבני קובייה" (איינשטיין דגל בתחילת דרכו בתורת הקוונטים, אבל לימים נטש אותה בבטאו באמרה הנ"ל את התייחסותו אליה, שכן הייתה מבוססת על הנחות הסתברותיות. חוץ מהיותה מוזרה בשל הקביעה שיישות פיזית יכולה להיות בו זמנית בשני מקומות נפרדים וכן שהחתול של שרדינגר שנמצא בקופסא ואפשר רק לקבוע לדבריו שהסתברותית יכול להיות חי או מת, 50:50.)

בין היתר הוא אמר שכל עוד יהיו בני אדם בעולם יהיו מלחמות. אנקדוטה שקשורה לאיינשטיין, שבהחלט יכולה להתאים לו: לאיינשטיין היה נהג קבוע שהיה מסיע אותו למקומות שם הוא היה נותן הרצאות בעיקר על תורת היחסות. באחת הנסיעות אמר איינשטיין לנהגו "תראה, אני קצת עייף, אולי תחליף אותי כמרצה? הרי כבר שמעתי אותי הרבה פעמים מרצה כך שאתה מסוגל לתת בעצמך את ההרצאה". הנהג הסכים, וזה אכן עבד אלא שבתוום ההרצאה במסגרת הפניית שאלות למרצה מהקהל, היה שם מאזין מאד ממולח, והוא שאל את המרצה שאלה שהנהג לא ידע לענות עליה. "תראה" אומר הנהג, "השאלה שלך כל כך טריוויאלית עד שאפילו הנהג שלי יכול לענות עליה".

נזכיר גם את צילומו הידוע של איינשטיין חורץ לשון, ואז נבין כמה איינשטיין היה גימיקאי ואהב את החשיפה שלו בציבור ובעצם היותו לתקופה ממושכת האדם הכי ידוע בעולם, בתקופה ששחקני קולנוע או כדורגל הפכו להיות לסלבריטאים עולמיים. אגב, שנות חייו האחרונות היו בזבוז מבחינה מדעית. קרוב לשלושים שנה ניסה איינשטיין למצוא נוסחה שקרא לה "נוסחת השדה האחיד", כלומר לאחד את כל כוחות הטבע, חשמל, מגנט, משיכה, גרעין, לידי נוסחה אחת. דרכו לא צלחה וייתכן שאף לא ניתן למצוא נוסחה כזאת.

אולי לסיום כדאי לציין קטע מסרט ישן שהוקלט בשנות ה-30 של המאה העשרים, בו מברך המחזאי ברנרד שואו את איינשטיין באירוע רב אורחים "תיקחו את אלכסנדר מוקדון" הוא אומר, " או את נפוליאון, הם הקימו אימפריה, אבל איינשטיין בנה יקום". ואז הוא מוסיף באירוניה: "היקום של אריסטו החזיק מעמד כ-1500 שנה, היקום של ניוטון החזיק כ-300 שנה, היקום של איינשטיין נראה כמה זמן הוא יחזיק כמודל מקובל".

 

 

הכותב הוא רפאל לירז, מוזיקאי, עוסק בתחום החידונים, פעיל בתחומי החברה והקהילה, בוגר האוניברסיטה הפתוחה במדעי הרוח והחברה ובלימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב.




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב