מדוע הטיפול הטבעי לא עובד? 

הקדמה

אנשים רבים שמגיעים לטיפול או פונים אלי בפורומים מתלוננים שניסו טיפול טבעי כזה או אחר והטיפול כשל.

במאמר זה אני רוצה להעלות את הסוגיה מכמה נקודות הסתכלות, לבחון לעומק דברים שאולי לא לקחתם בחשבון ולהעלות כמה דברים חשובים למודעות.

הסיפורים שחוזרים על עצמם

"שלום, אני נטלתי שמן דגים (אומגה 3) בכמוסות לתופעות של הפרעות קשב וריכוז ודלקת מפרקים וזה לא עזר לי"

"שלום רב, הייתי אצל מדקר סיני כדי לטפל בכאבי גב וזה לא עזר לי. אני עדיין סובל. האם זה באמת אמור לעזור או שנפלתי בפח?"
    
"נטלתי טיפות הומיאופתיות לכאבי ראש וזה לא סייע בכלום. נשארתי עם הכאבים, עם אדקס ואופטלגין. הטיפול הטבעי זה הכל שטויות. בלונים באוויר"

"היי, חשבתי שתרצי לדעת שהשתמשתי בצמח ההממליס לטחורים וזה לא עוזר בגרוש"

"חשבתי שתרצי לדעת שהטיפול ההומיאופתי בבן שלי היה כישלון חרוץ. אין מצב שאני אלך שוב להומיאופתיה, זה עבודה בעיניים..."

"שלום רב, קיבלתי בבית טבע כדורים של דונג-קוואי לכאבי מחזור.  קיוויתי מאוד לראות שיפור אבל לא רק שזה לא עזר, זה אף החמיר את הבעיה"

סיפורים כגון אלו אני שומעת כמעט על בסיס יומיומי ולכן הגיע הזמן למאמר הנוכחי.

הסיבות

הסיבות לאי הצלחת טיפול מתחלקות לשלוש: הראשונה קשורה לשימוש לא נכון במוצרים טבעיים, השנייה קשורה להתנגדות לטיפול והשלישית קשורה למטפלים עצמם. אתחיל בראשונה ואסיים באחרונה.

ישנן כל כך הרבה סיבות למה שימוש בצמחי מרפא, חומרים הומיאופתיים או תוספים אינם נותנים את התוצאות הרצויות. הנה כמה מהן:

1. אופן הכנה  - אם מדובר בצמחי מרפא, אז צריך לדעת שישנן צורות שונות בהן הם מגיעים: מיצוי אלכוהולי נוזלי, אקסטרקט יבש, חליטה ועוד. ישנם צמחים שהשפעתם בחליטה אינה חזקה כמו במיצוי צמחים אלכוהולי מרוכז המכונה גם "טינקטורה" או כמו אקסטרקט יבש מרוכז של צמח מרוכז בכמוסות.

2. איכות - הרבה אנשים קונים דברים בבתי טבע או בתי מרקחת, ובדרך כלל אף מעדיפים את הדברים היותר זולים, ולאחר מכן מתפלאים למה זה לא עזר. חשוב מאוד להבין שבצמחים קיימים חומרים פעילים שאחראים לעשות את העבודה. כאשר קונים צמח בחנות, אף פעם אין לדעת מה עבר על הצמח הזה עד שהוא הגיע לכמוסה או לבקבוק וכמה חומרים פעילים נשארו בו בכלל. לפעמים חברות לתוספי מזון מעדיפות חומרים זולים יותר ולא בהכרח חומרים איכותיים. בנוסף, הצמחים יכולים לעבור בתנאי חום, מזגר אוויר או אחסון קשים, ועד שהם מגיעים למוצר הסופי לא נשאר בהם שום דבר פעיל.

שורה תחתונה: צריך לדעת מה לקנות ואיפה לקנות. האיכות של הצמח קובעת מאוד.  אך אומר יותר מכך - ישנה מחשבה, ישנה מקצועיות וישנה חשיבות רבה לזמן קטיפת הצמח ולאופן המיצוי שלו. יש לדעת מתי לקטוף את את הצמח, באיזה עונה. החשיבות היא רבה מאחר ולכל צמח יש זמן שיא שבו הוא מכיל הכי הרבה חומרים פעילים. אחרי שיודעים מתי לקטוף אותו צריך לדעת איך למצות אותו כדי שהחומרים הפעילים שבו לא יהרסו בתהליך, וכדי שהוא ישמור על איכות מצויינת ובאמת ישפיע על הגוף.

3. הרכב - מי שמטפל בצמחי מרפא ברוב המקרים אינו משתמש בצמח בודד אחד כדי לטפל בבעיה. אנשים שעושים זאת על דעת עצמם הם אנשים שחושבים שצמחי מרפא עובדים כמו הרפואה הקונבנציונלית לדומא: כואב לך הראש? - קח אקמול....כאבי מחזור? - קחי צמח אנג'ליקה סינית או שיח אברהם...זה לא עובד כך ברפואת הצמחים! יש להרכיב פורמולה מכמה צמחים שמותאמים בשיא המקצועיות לאדם עצמו לאחר תשאול נרחב ומקיף. הצמחים בפורמולה משלימים זה את זה, מעצימים את ההשפעה ונותנים מענה טיפולי נרחב לאדם עצמו כיחידה הוליסטית ולא רק לסימפטומים מהם הוא סובל. כמובן שאין להתעלם מהתזונה שקובעת במידה רבה את מצב הבריאות ואת הנושא הרגשי-מנטאלי כחלק מהטיפול השלם.

4. זמן, זמן, זמן, מינון מינון מינון
הנה לכם עוד סיבה שבגינה טיפול יכול להכשל - אנשים רבים פונים אלי ואומרים: "לקחתי צמח כזה וכזה או ויטמין/תוסף כזה וכזה וזה לא עשה לי כלום".  בבירור של שנייה מסתבר שהם נטלו מינון מגוחך (לא תמיד מה שרשום על הקופסא זה המינון שצריך להלקח - מינון זה דבר שמותאם אישית לבעיה ולאדם, וההנחיות על הקופסא הן מאוד כלליות). בנוסף, מסתבר גם שנטלו את הצמח חודשיים - שלושה, לא יותר, והרי ידוע שצמחי מרפא לא בהכרח עובדים בטווח המיידי - זכרו שלא מדובר כאן בקונספט הרפואה קונבנציונלית.  יש להתאזר בהמון סבלנות, לדעת מה לקחת, וכמובן כמובן לא פחות חשוב - כמה ומתי לקחת מאחר וגם לזמן הנטילה יש חשיבות רבה, וגם הוא מותאם אישית לאדם ולמצבו.

התנגדות לטיפול

גורם נוסף שיכול להכשיל טיפול הוא התנגדות מודעת או לא-מודעת לטיפול. האם שמעתם על כך? לעיתים אדם מגיע לטיפול ורוצה מאוד בכל נפשו להחלים, לקבל עזרה ולהפסיק את סבלו. אך ברמה לא מודעת (בתת-מודע) המצב הבריאותי שהוא מצוי בו משרת משהו חשוב יותר מאשר להחלים.  אתם וודאי תוהים למה הכוונה, ואיך זה יכול להיות שאדם ירצה לבחור להישאר חולה. ובכן, לא תמיד הבחירה להישאר בסבל היא מודעת ואביא לכם שתי דוגמאות כדי להמחיש את כוונתי.

ג', אישה בשנות הארבעים לחייה. נשואה עם שני ילדים גדולים שעזבו כבר את הבית. ג' סובלת מדלקת מפרקים קשה שמגבילה אותה בחיי היומיום. היא לא יכולה לעמוד על הרגליים יותר מכמה דקות רצוף, הידיים כואבות ולכן גם לבשל היא לא יכולה. היא מאוד מרחמת על עצמה, שוקעת ומתמסרת לסבל ומקטרת על הכאבים לבעלה. ג' עברה כל טיפול אפשרי ובסוף הגיעה לטיפול הטבעי. תוך כדי אבחון ג' הרגישה מספיק פתוחה כדי לשתף שברמה הרגשית-נפשית היא במצוקה איומה. היא מודעת לעובדה שבעלה אינו אוהב אותה כבר שנים רבות ומעוניין לעזוב. היא גם יודעת שהוא אדם הגון וטוב לב ולא יעזוב אותה במצב הזה כאשר היא תלויה בו ולא יכולה לתפקד לבד. אחד המשפטים שאמרה ואולי לא היתה מודעת לחשיבות של זה בזמנו, שאם היא תחלים היא יודעת שהוא יעזוב אותה במקום... ג' באופן לא מודע היתה זקוקה למחלתה, המחלה שירתה אותה היטב ושמרה על הבעל לצידה. כל עוד היתה חולה ומסכנה היתה בטוחה שהוא ישאר לצידה. המחשבה על חיים בלעדיו זיעזעה אותה יותר מהכל. רק לאחר השיחה שבה הנושא עלה לתובנה ולמודע, משם התחיל הטיפול האמיתי, כי אי אפשר לטפל במישהו שלא רוצה באמת להחלים.

    
ש', בת 31, סובלת מתסמונת המעי הרגיז. פעם יש שלשולים שלא נרגעים ופעם עצירות של כמה ימים. המצב הזה הוביל לאי אלו בעיות בריאותיות כולל חולשה ואנמיה. ש' חלקה איתי באחת הפגישות שבעלה לוחץ על לעשות ילדים. היא עצמה איננה מעוניינת ולא מרגישה מוכנה לכך, אך אין לה אומץ לספר לו מאחר והוא להוט לילדים וגם המשפחות של שניהם מציקות ודוחקות בעניין. השלשולים והאנמיה של ש' משרתים אותה מצויין - כולם מסכימים שכל עוד השלשולים, החולשה והשבריריות קיימים היא לא יכולה להכנס במצב כזה להריון. ש' הלכה לכל טיפול אפשרי במטרה להבריא, אך מבלי שהיתה מודעת לכך, המחלה שירתה עבורה מפלט מהדבר שכל כך לא רצתה בו - הריון! כשהדבר הועלה למודע דברים השתנו, ש' יזמה שיחה עם משפחתה ועם בן זוגה ולקחה סיכונים רבים מאחר ואחד הפחדים שלה היו לאבד את בעלה אם היא תאמר לו שהיא מעוניינת לחכות עם הריון עוד שנתיים-שלוש. רק לאחר שהנטל הוסר מליבה ודברים הובהרו, נפתח פתח לריפוי אמיתי להתרחש.

זה לא תמיד המצב, ואין להכליל, אך בהחלט התופעה קיימת וישנן דוגמאות רבות לכך שמחלה משרתת מטרה סמויה כלשהי, ולא תמיד האדם עצמו מודע לזה. כשהנושא עולה בטיפול, דברים נעשים ברורים יותר והרבה מאוד "אסימונים" נופלים. כשזה קורה נשארת בפני האדם בחירה: האם הוא רוצה לשנות את המצב או לא, רק שהפעם הבחירה היא מודעת לחלוטין.

אם כך, כאשר מחלה משרתת עבורנו משהו חשוב, יכולה להיות התנגדות לטיפול, האדם לא יחלים ולא יראה שיפור במצבו כלל מאחר והוא לא יכול להרשות לעצמו להבריא - הוא עלול להפסיד בכך משהו,  וכאן בדיוק נכנס עניין הגוף-נפש של הנטורופתיה. טיפולי גוף-נפש הם חלק בלתי נפרד מכל טיפול בין אם הם באים בצורת שיחות, או דמיון מודרך או EFT או הרפיות ומדיטציות. חשוב לטפל גם באספקטים הלא פיזיים של המחלה או הגורמים לה.

עוד נקודה למחשבה

מעבר לשימוש לא נכון בתוספים וצמחים ומעבר להתנגדויות שיכולות להיות לטיפולים, יש שבאים בטענות למטפלים עצמם כשטיפול לא הניב את התוצאות הרצויות.

בדרך כלל, כשאנשים בוחרים להפנות אצבע מאשימה כלפי המטפל שטיפל בהם, אני מבקשת לסייע להם לעשות בחינה עצמית ולראות האם באמת יש מקום להאשים. לעיתים, בהחלט יש מקום לכך, מאחר וישנם מקרים בהם אדם טופל על ידי מטפל שאינו מספיק מיומן או מנוסה, מטפל שיכול (בדיוק כמו רופא דרך אגב) לפספס את מקור הבעיה ולא להצליח לעזור.

אך קיימים גם מצבים הפוכים, בהם אדם קיבל טיפול מופלא, שלם ומקיף, והטיפול לא ינחל הצלחה בלי שום קשר לטיבו. ואז צריך לבחון האם אי הצלחת הטיפול נבעה עקב אי הצמדות להוראות, או בגלל שהגוף פשוט לא הגיב.  כן, גם זה יכול לקרות! - בהחלט יכולים להיות מצבים בהם אדם יתמיד בטיפול וילך איתו עד הסוף, והטיפול פשוט לא יעבוד. לא תמיד אפשר לצפות את תגובת הגוף. אך חשוב לשאול מספר שאלות מנחות ולנסות להסתכל בצורה אמיתית וכנה על התמונה כולה, ולבחון את הנושא מקרוב ולעומק לפני שמגיעים למסקנות: האם היתה התמדה בטיפול אחד לאחד והצמדות להנחיות, האם היתה הסבלנות הנדרשת, האם ניתנה לגוף הזדמנות לעשות את עבודתו, האם האדם אכל, שתה ופעל באופן שהומלץ. גם אם לא כל התשובות מגיעות מיד ובקלות, לעיתים מספיק שעולה שאלה אחת לאוויר כדי לאפשר לעוד שאלות חשובות להגיע, ולהוביל לקבלת התשובה הנכספת.

לפני שמקטלגים את האשם, חשוב לבדוק האם הבחירה להאשים את המטפל בכישלון טיפול מגיעה במקום הצורך לפקוח עיניים ולבחון את האמת, האם הבחירה להאשים באה במקום להתרכז בדבר החשוב באמת - שהוא החלמה וריפוי, חשוב גם לבדוק האם קיים דפוס.

דבר שחשוב לדעת ולזכור: אין לאף מטפל היכולת להבטיח ב- 100% החלמה, ואני מציעה להיזהר ממטפלים שמבטיחים זאת. רבים מגיעים ונוטים לחשוב שיש כאן קסם, או איזה משהו שהם לא יודעים שיכול להציל אותם - אך זה לא המצב.  הטיפול הטבעי יכול להיות עבודה מאוד קשה, גם ברמה הפיזית וגם ברמה המנטאלית והנפשית. האדם צריך פתאום לחשוב על מה נכנס לפה, לקחת אחריות מלאה על בריאותו ולהתמיד עם התוספים, התרגילים והצמחים לפי ההוראות שניתנו.

דבר נוסף חשוב מאוד, קיימת נטייה לשכוח שבמקרים רבים אנשים הגיעו לאותם מטפלים לאחר שהטיפול הקונבנציונלי נכשל בעצמו במקרה הטוב, או אף הזיק במקרה הפחות טוב. האם נראה לכם שאותם אנשים באו בטענות והאשימו את הרופא? - ובכן, לא בהכרח!

לעיתים רחוקות אני שומעת שאנשים באים להאשים רופא שהטיפול שלו נכשל, גם אם אותו רופא הבטיח להם שהטיפול יעזור במאת האחוזים!!!  אך לצערי, לעיתים קרובות מידי, אני שומעת שיש נטייה להאשים מטפלים בתחום הרפואה המשלימה.

כשטיפול אצל רופא נכשל אנשים חוזרים ומדווחים "ד"ר הטיפול לא עזר" ואז, בדרך כלל, קורה  אחד משלושה דברים: או שהרופא אומר שצריך לתת לזה עוד קצת זמן, או שמקבלים תרופה חדשה או שמקבלים משהו בנוסף. למה לא מבינים שגם הטיפול הטבעי עשוי ללכת באופן הזה? במקרים רבים, אם מטפל טבעי לא עזר, פשוט מחליטים שהוא או הטיפול לא מספיק טובים, ובמקום לחזור ולקבל משהו אחר, או נוסף או לתת לזה עוד זמן - פשוט מוותרים.

אלף אלפי הבדלות

קשה שלא לעשות את ההבדלות, אנשים שמגיעים אליי יודעים מראש שאין כאן מטה-קסמים ויש הרבה עבודה ואחריות לקחת, וגם אז אף אחד לא מבטיח שהטיפול יעזור - כי בסופו של יום, הכל קשור לגוף ולנפש של האדם. לכל גוף יש קצב החלמה משלו, ולכל נפש יש רצונות משלה. הדבר המופלא שמטפל טוב יכול לעשות כדי לעזור לאנשים להחלים או להרגיש יותר טוב, זה להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להראות את הדרך לריפוי, אך מי שעושה את העבודה בסופו של יום הם הגוף והנפש. מטפל מחוייב לחקור, לברר, להעמיק בטיפול, לייעץ נכון, להדריך, ללוות ולהנחות - כל השאר תלוי באדם עצמו וברצון שלו להחלים. אי אפשר לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו - זה התנאי הראשון שצריך להתקיים לפי ראות עיני.

לסיכום

בין אם השתמשתם במוצר טבעי שלא עזר, או בין אם הלכתם למטפל שלא הצליח לעזור לכם, חשוב לעצור לרגע ולשאול את השאלות הבאות לפני שמחפשים את מי להאשים:

     *האם לקחתם מוצר במסגרת טיפולית שלמה ומקיפה, או על דעת עצמכם בבית טבע/מרקחת?
     *האם לקחתם את המינון הנכון לכם אישית?
     *האם התמדתם מספיק זמן בשביל להתחיל לראות השפעה? (חשבו היטב לפני שאתם עונים
      מאחר ולפעמים גם כמה חודשים אינם זמן ארוך מספיק - תלוי בבעיה ובמצב)
     *האם בכלל לקחתם את הדבר הנכון ספציפית עבורכם?
     *האם אתם משוכנעים שהאיכות של מה שלקחתם טובה?
     *האם יכול להיות סיכוי קלוש שקיימת התנגדות להבריא, שהמחלה משרתת משהו  
      חשוב?     
     *האם לקחתם בחשבון שדברים טבעיים יכולים גם להזיק?
     *האם אתם מחפשים פתרון של "כאן ועכשיו" ואין לכם סבלנות?
     *האם קיים כעס מודע או לא מודע בחייכם?

בשבילי מטפל טוב הוא מטפל שיודע מה לעשות, מה לתת ומה לומר כדי לאפשר את התנאים הטובים ביותר לאדם לרפא את עצמו בכוחותיו. תמיד יהיו טיפולים סימפטומטיים במכאובים השונים, אך מעבר לכך, מתרחש גם תהליך עמוק יותר שמוביל אדם לעשות שינוי מהותי בחייו ובדרך הסתכלותו על הבריאות.

מי שמחפש קיצורי דרך עם דברים שמציעים בחנויות אף הוא נמצא בתהליך, וגם זה בסדר, לגיטימי ומובן. אני לא אכחיש שאכן ישנם מצבים שמורגשת הקלה או שמוצר כלשהו עזר מאוד, אך אין באמת קיצורי דרך - טיפול אמיתי הוא טיפול בשורש הבעיה ולא טיפול סימפטומטי.

איך שנבחר להתייחס לגוף שלנו כך נתוגמל על ידו בעתיד. כשאנחנו צעירים ובריאים קשה לנו לחשוב שיכול להגיע זמן שבו נזדקק להתייחס לגופנו יותר ולהשקיע בו אהבה וריפוי מכוונים, וכשזה קורה, רצוי שזה יהיה הדבר הנכון, במינון הנכון, באיכות הנכונה ועם הסבלנות הנדרשת.

    
רפואה שלמה!

~ קבלו את "המדריך השלם לחורף" מאת איה הוד  בחינם!!!  לחצו כאן ~