חינוך במאה ה-21
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חינוך במאה ה-21 

מאת    [ 18/06/2016 ]
מילים במאמר: 718   [ נצפה 2131 פעמים ]

 
 

כדי שאנשים צעירים יצליחו בחייהם כבוגרים צריך להכשיר אותם לחיים – והפעולה הזאת נקראת חינוך. בעבר הרחוק החינוך נעשה במסגרת המשפחה אבל כיום עיקר החינוך נעשה במסגרת הקרויה בית ספר. ביטוי לציפיה מבית הספר נמצא בחוק החינוך הממלכתי, כאשר נוסחה בו מטרה למערכת החינוך כדלקמן:"להקנות לתלמידים את הידע והכישורים שיידרשו להם בחייהם כאנשים בוגרים בחברה חפשית". 

כבר מניסוח המטרה ברור שלפני שמכינים תכניות לימודים יש להבין טוב מהם הידע והכישורים הנדרשים מאדם בוגר בתקופתנו. הגדרה כזאת אינה פשוטה וגיבוש שלה מחייב קונצנזוס חברתי רחב. עם זאת כבר ברמת הכותרת בלבד צפה בעיה מינהלית בסיסית במשרד החינוך. משרד החינוך היה צריך לפעול להקמת פורום ציבורי קבוע (מועצה לאומית לחינוך) שיעסוק בהגדרה כזאת, אבל אינו עושה זאת. הניסיון הציבורי האחרון לעסוק בנושא היה בוועדת דברת לפני כעשר שנים, ומאז הנושא הזה נשאר יתום. שר החינוך הקודם שי פירון פעל לחקיקת חוק להקמת מועצה לאומית לחינוך שתעסוק בכך, והצעת החוק אפילו עברה בוועדת השרים לעניני חקיקה, אבל הטיפול בה הופסק בגלל הבחירות לכנסת. השר נפתלי בנט אינו מקדם את הנושא המרכזי הזה, ובינתיים משרד החינוך מתנהל בצורה עיוורת ללא מצפן המראה לאן צריך לחתור.

אדם בוגר בתקופתנו נמצא בתוך ארבעה מעגלי חיים:

א. האדם כאינדיבידואל

ב. האדם כשותף במעגל המשפחתי

ג. האדם כיחיד בתוך חברה (קהילה מקומית, לאום ואפילו חלק של הקהיליה הבינלאומית)

ד. האדם המשולב בשוק התעסוקה ומתפרנס מתעסוקתו.

 כדי להצליח כבוגר בכל אחד ממעגלי החיים האלה כל אחד צריך ידע ומיומנויות מתאימים, ונתאר כאן אחדים מהם:

* במעגל האישי אדם צריך להיות בעל יכולת בקורת על מידע שהוא חשוף לו (שחלקו אינו נכון, חלקו מטעה בצורה מגמתית וחלקו אפילו שקרי במכוון כגון SHAMIMG ברשתות חברתיות), בעל יכולת לעמוד בלחצים חברתיים מסביבו, בעל תובנות מעמיקות לשמירה על בריאותו הגופנית והנפשית ועוד. בית הספר העיוני במתכונתו הנוכחית אינו מספק לאנשים הצעירים שום תמיכה להצלחה במעגל חיים זה. אחת הבעיות הקשות כתוצאה ממחדל זה היא הבעיה של הרגלי אכילה והשמנה בקרב אחוז ניכר של האנשים הצעירים. לא כדאי לסמוך על כך שאנשים צעירים ירכשו בכוחות עצמם את הידע והתובנות הנדרשים להצלחה במעגל חיים זה. האנשים הצעירים עושים בדרך טעויות רבות במחיר יקר.

* במעגל המשפחתי אדם צריך לדעת לחיות עם בן זוג, לנהל תקציב משפחתי מאוזן, לדעת ידע בסיסי בגידול ילדים ועוד. גם למעגל חיים זה בית הספר העיוני במתכונתו הנוכחית אינו מספק לאנשים הצעירים שום תמיכה להצלחה, וגם כאן הטעויות שהאנשים הצעירים עושים הן במחיר יקר מאוד כגון: אחוז גירושים גבוה, שקיעה בחובות בגלל צריכה מעבר ליכולת ועוד.

* במעגל החברתי אדם צריך להשתלב בקהילה ולחיות בהרמוניה עם אחרים גם עם כאלה שדומים לו וגם עם כאלה ששונים ממנו, לתרום לקהילה (למשל לעזור לנזקקים) ועוד. בגזרה הזאת משרד החינוך פועל הרבה אבל עדיין לא במידה מספקת.  

* במעגל התעסוקה בעולם של המאה ה-21 אדם צריך תחילה להשתלב בשוק התעסוקה ולאחר מכן לשמור על תעסוקה לאורך זמן (ולא להפלט משם).

סקרים אצל מעסיקים מראים שהשתלבות טובה בשוק התעסוקה מחייבת כישורי חיים אצל האנשים הצעירים. בבית הספר העיוני (וגם בחינוך הגבוה) אין מקום ראוי במערכת השעות לפיתוח כישורי חיים כגון תקשורת עם הסביבה, יכולת ניתוח וקבלת החלטות ועוד. התוצאה של העדר כישורי חיים בסיסיים היא קשיים להשתלב בשוק התעסוקה.

יתר על כן בעולם של המאה ה-21 מידע מקצועי מתיישן בקצב מהיר, ולכן במעגל התעסוקה אדם צריך להיות בעל מיומנות חיים של הסתגלות למצבים משתנים (למשל להיות בעל יכולת למידה עצמית של נושא חדש ולהיות יצירתי בתכנון מעשיו בתגובה למצב המשתנה, ובמקרה קיצוני יותר אפילו לדעת איך להתמודד עם הצורך לעשות הסבה מקצועית). מי שלא ירכוש לעצמו את המיומנויות הנדרשות להסתגלות למצבם משתנים עלול למצוא את עצמו נפלט משוק התעסוקה.

משרד החינוך במתכונתו הנוכחית אינו ערוך להתמודד בכוחות עצמו בצורה סבירה עם האתגרים שהוזכרו לעיל. בנוסף לכך לאף אחד אין ידע מתאים מה נכון לעשות כדי להצליח במשימה של הכנה טובה של האנשים הצעירים לחיים במאה ה-21. במצב הזה כדאי ללמוד מניסיונה של פינלנד: כדי לעבור מחברה בעלת מערכת חינוך מפגרת לחברה בעלת מערכת חינוך טובה נעשתה עבודת חשיבה רצופה לאורך כ-30 שנה בצוותים מולטי-דיסציפלינריים שכללו נציגים ממערכת החינוך, נציגים מהמיגזר העסקי, נציגים של הציבור הרחב וגם נציגים של המערכת הפוליטית. עבודת החשיבה הזאת היוותה את הבסיס לעיצוב המבנה הארגוני של בית הספר בפינלנד ואת צורת ההתנהלות של מערכת החינוך שם.

הקמת מועצה לאומית לחינוך בישראל תהיה דרך עם סיכויי הצלחה טובים להכשרה טובה של האנשים הצעירים בישראל להצלחה בחייהם. המפתח לכך נמצא כנראה אצל שר החינוך.

ד"ר יוסף יעלי הוא מנתח מערכות ארגוניות ציבוריות בשיטת פרקינסון (לשעבר מדען בכיר ומהנדס מערכת ברפאל ואלביט)

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב