עסקאות בניירות ערך - חייבות במס ערך מוסף ? 

פתח-דבר

בשנים האחרונות ניכרת מגמה של עלייה בעסקאות בניירות ערך.

הפעילות בניירות ערך מאופיינת בעסקאות של קנייה ומכירה של מניות, איגרות חוב, אופציות, תעודות השתתפות בקרנות נאמנות, שטרי  הון, ועוד כיוצא באלה.

העוסקים בפעילות הזו - נחלקים לשתי קטגוריות:

•  קטגוריית המשקיעים בניירות ערך, שהכנסותיהם נובעות בעיקר מאחזקתם של ניירות ערך.
•  קטגוריית הסוחרים בניירות ערך, ובהם בעיקר בנקים וחברות ביטוח, שהכנסותיהם נובעות, בין היתר, מפעילות שוטפת ויומיומית של קנייה ומכירה של ניירות ערך.

השאלה המשפטית

אנו נדרשים לשאלה - האם מכירת נייר ערך היא עסקה החייבת במס ערך מוסף(?); ואם התשובה על השאלה הזו היא חיובית, השאלה הנוספת היא -  מהו מחיר העסקה?

דיון

סעיף 2 ל"חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975" [להלן - החוק], קובע, שעל עסקה בישראל יוטל מס ערך מוסף.

"עסקה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק, בין השאר, כלהלן:

(1)  "מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו ... "(1).
[ההדגשה, שלי - י' ג']

"נכס" מוגדר בסעיף 1 לחוק כלהלן:

"נכס - טובין או מקרקעין."

"טובין" מוגדר בסעיף 1 לחוק כלהלן:

(1) ...

(2) "זכות, טובת הנאה ונכסים בלתי מוחשיים אחרים ובין השאר  - ידע,  למעט זכות במקרקעין או בתאגיד ולמעט ניירות  ערך ומסמכים סחירים וזכויות בהם."
[ההדגשה, שלי- י' ג']

"שירות" מוגדר בסעיף 1 לחוק כלהלן:

"שירות - כל עשיה בתמורה למען הזולת שאיננה מכר, לרבות עסקת אשראי והפקדת כסף, ובחבר-בני-אדם - גם עשייה כאמור למען חבריו אף ללא תמורה או בתמורת דמי חבר; עבודת עובד איננה בגדר שירות למעבידו."

"עוסק" מוגדר בסעיף 1 לחוק כלהלן:

"עוסק - מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי."
[ההדגשה, שלי - י' ג']

לכאורה, מהגדרת "טובין" יוצא, איפוא, שמכירת ניירות ערך אינה "עסקה", גם בידי הנמנים על קטגוריית המשקיעים בניירות ערך, וגם בידי הנמנים על  קטגוריית הסוחרים בניירות ערך.

עם זאת, סעיף 19(ב) לחוק קובע כלהלן:

"עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, לרבות רכישתם של ניירות ערך ומסמכים כאמור לשם קבלת דמי פרעונם או פדיונם, או שעסקו במכירת מטבע חוץ, יראו את המכירה או קבלת הפרעון או הפדיון כשירות תיווך שעושה העוסק בין מי שמכר לו אותם לבין מי שקנה אותם ממנו או פרע או פדה אותם."
[ההדגשה, שלי - י' ג']

 סעיף 9(ב) לחוק קובע את מחיר העסקה כלהלן:

"מחירן של עסקאות שרואים אותן על פי סעיף 19(ב) כמתן שירות הוא  ההפרש בין סך כל מחיר הרכישה של ניירות הערך, המסמכים או מטבע החוץ נושאי העסקאות בתקופת דו"ח פלוני לבין סך כל מחיר מכירתם באותה תקופת דו"ח;  לעניין זה יראו את סכום הפרעון או הפדיון של מסמכים כמחיר מכירתם."
[ההדגשה, שלי - י' ג']

 -----------------------------

לשונו של החוק בעניין זה סתומה ומחייבת אותנו לנסות ולפרש את החוק לפי תכלית החוק ולפי הפירוש המגשים את מטרת חיקוק החוק(2).

לטעמי - כוונת המחוקק היא: עוסק שעיסקו מכירה של ניירות ערך ומסמכים סחירים אחרים, הוא למעשה נותן שירות; ולפיכך הוא יחויב במס רק על  ההפרש שבין מחיר הרכישה לבין מחיר המכירה.

בצורה זו התכוון המחוקק למנוע ניכוי מס תשומות לפי סעיף 38 לחוק; שכן, עוסק כאמור לא רכש נכס, ולא קיבל שירות לצורך עיסקו, אלא רק נתן שירות.

פרשנותי זו, רחוקה מלהשיג את המטרה בנקל; שכן, סעיף 19(ב) לחוק מתחיל במילים: "עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך ...".

 ------------------------------

מכיוון, שעל הפרשן להתחשב גם במגבלות אנוש של נ?ס??ח חוקים, עלינו לנסות לבדוק, אם קיים עוסק כאמור.

כזכור, "עוסק" מוגדר בסעיף 1  לחוק כלהלן:

"עוסק - מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי ...".

"מוסד כספי" מוגדר בסעיף 1 לחוק כלהלן:

"(1) ...

(2) ...

(3) ...

(4) ...

(5) "סוג בני אדם ששר האוצר קבע."

"צו מס ערך מוסף (לקביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977" [להלן - "הצו"], קובע כלהלן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1  ו-145 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975", ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. (א) אלה יהיו מוסדות כספיים לעניין החוק:

  (1) ...

  (2) ...

  (3) מי שעסקו במכירת מטבע חוץ או ניירות ערך או מסמכים סחירים  אחרים,  ולעניין זה יראו כמי    שעסקו במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, אף אם הוא רוכש אותם לצורך קבלת    פרעונם או פדיונם."
[ההדגשה, שלי - י' ג']

 -----------------------------

כפועל יוצא, וכהמשך ישיר של הנאמר עד כה - ניתן להגיע לכלל מסקנה, שלפיה עוסק, שעסקו מכירת ניירות ערך, הוא מוסד כספי; ולכן, אין הוא יכול להיות "עוסק" לפי סעיף 1 לחוק.

יוצא מכאן, איפוא, כי אין לפנינו "עסקה"; שכן, הגדרת "עסקה" בסעיף 1 לחוק היא: "מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק".

עמדת הנהלת מס ערך מוסף

עמדת הנהלת מס ערך מוסף, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהוראת תאמ"ו 65.705 - "עסקאות בניירות ערך", קובעת כלהלן:

"1. ניירות  ערך וזכויות מס אינם בבחינת "נכס" כמשמעות המושג לעניין חוק מס ערך מוסף ולכן מכירת ניירות ערך אף  אם נעשתה בידי עוסק, אינה חייבת במס פרט למכירות כאמור להלן.

2. עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך, כולל ניירות ערך ממשלתיים, יראו את מוכר ניירות הערך כנותן שירות של תיווך -  בין מי שמכר לו אותם לבין מי שקנה אותם ממנו... עוסק הרוכש אגרות חוב ממשלתיות או אחרות, כהשקעה, ואין הוא  עוסק בכך כעניין של קבע, לא יראו אותו לעניין זה כעוסק שעסקו מכירת ניירות ערך."

סיכום, מסקנות וביקורת

התוצאה היא, שסעיף 19(ב) לחוק אינו חל על עוסק הכלול בצו; שכן - אין עוסק  כזה בחוק.

לכאורה, מכיוון שהמחוקק הגדיר אדם כזה בצו, כמוסד כספי, הרי הוא מחויב לשלם מס שכר ומס רווח על הפרש חיובי שבין מחיר המכירה של ניירות  הערך לבין מחיר הרכישה של ניירות הערך.

עם זאת, לא יעלה על הדעת, שעוסק כאמור ישלם על הפרש חיובי זה גם מס שכר ומס רווח לפי סעיף 4 לחוק, וגם מס ערך מוסף לפי סעיף 2 לחוק.

 --------------------------

לאור המובא לעיל - אלה, להלן, פריטי טעמיי בנושא:

•  מאחר שההנחה המשפטית היא, שהמחוקק אינו מוציא את מילותיו לריק, הרי הפרשנות הדחוקה והיחידה היא, שמי שסעיף 19(ב) לחוק חל עליו, לא יחול עליו סעיף 1(א)(3) לצו ולהיפך.
•  סעיף 19(ב) לחוק חל על אדם, שחלק ניכר מעסקו הוא קנייה ומכירה של  ניירות ערך, בעוד סעיף 1(א)(3) לצו, חל על אדם שכל עסקו קנייה ומכירה  של ניירות ערך. כלומר: עוסק, שסעיף 19(ב) לחוק אינו חל עליו, מכיוון שעיסוקו אינו מסחר או תיווך בניירות ערך, ומכירת ניירות ערך היא בעבורו חלק טפל לעיסוקו השוטף והיומיומי, אינו חייב במס ערך מוסף על מכירת ניירות ערך לפי סעיף 2 לחוק, משום שהוא לא ביצע עסקה חייבת במס ערך מוסף .
•  טוב יעשה המחוקק, אם - באמצעות חקיקה נהירה יותר - יבהיר את עמדתו בנושא; ובכך - ימנע את הצורך בפרשנות שהוצגה במאמר זה.

הערות הכותב:

(1) ראה ע"א 111/83, אלמור נגד מנהל מע"מ [פ"ד ל"ט (4) 1]. שם נקבע, כי רק פעילות שהיא במסגרת המהלך השוטף והיומיומי של העסק היא עסקה.

 (2) ראה ע"א 168/82, קיבוץ חצור נגד פקיד שומה [פד"א י"ג 45;  פ"ד ל"ט (2) 70]. שם נקבע, כי על תכלית החוק ניתן לעמוד מהרקע לחקיקתו ולפי הפירוש המגשים את מטרת חיקוק החוק.