שאלת את עצמך פעם למה למרות כל מה שאני עושה אין לי את הזוגיות שאני רוצה? 

שאלת את עצמך פעם, למה למרות כל מה שאני עושה, כל הכלים שאני מתרגל אין לי עדיין את הזוגיות שאני רוצה?
בכמה טיפולים, ייעוץ, שיחות נפש לקחת חלק..
כמה מטרות הצבת...? כמה הדמיות תירגלת...! כמה מחייבות (AFFIRMATION) כתבת וקראת!
ועדיין היא, הזוגיות המיוחלת לא הגיעה.
כן, היו סטוצים, היו קשרים ממושכים, היו מגורים משותפים, אולי חתונה או כמעט חתונה.
כן היה- כמעט זה.. או זה לא זה.... או זה ממש זה, אבל בסוף לא...
או אולי את בזוגיות - ושוב התאכזבת...
או אפילו בזוגיות טובה - אבל לא כמו שאת יודעת שהזוגיות שלך אמורה להיות, שלא דומה לחלומות שלך... לחזון שלך.

אני יודעת. ניסית, למדת, תרגלת, התאכזבת, כעסת, השתדלת. לפעמים אפילו זרקת הכל, כי לא ממש עבד לך.
אז הנה העניין:
זה עובד.
אבל כדי שזה יעבוד - צריך קודם לעשות כמה דברים ממש משמעותיים על מנת להפעיל את כל התהליך הזה; כדי שהתהליכים הללו יעבדו ויתנו תוצאות.
ואני מתכוונת לתוצאות אמיתיות ולתמיד.
לא זמנית, לא לטווח קצר או לבינתיים-אלא לתמיד.

נכון שתמיד אומרים לך שמחשבה יוצרת מציאות? ושבגלל שמחשבה יוצרת מציאות כל שצריך לעשות זה להציב מטרה ולקרוא אותה והמציאות שאנחנו רוצים תיווצר ...
זה נכון.
זה נכון בעיקר אם חיית עד לרגע זה חיים אוטופיים מאושרים מלאי קלילות הרמוניה ואופטימיות.
אופסס... אז אם אלה החיים שחיית מאז ומעולם, את בעצם לא צריכה להציב מטרה כי את כבר בזוגיות אידיאלית...
אה! אה! לא ממש....
כי הדרך היחידה להציב מטרה אידיאלית, שתתגשם באופן אידיאלי, זה תנאי חיים אידיאלים...
אחר כך שמעת שמה שמפריע לך להיות בזוגיות זה דפוסים ודפוסים הם רק מחשבות ומחשבות אפשר לשנות.
האומנם אפשר? כל כך פשוט?
כן. דפוסים ניתן לשנות. אבל - למרות שדפוסים הם מחשבות, אי אפשר לשנות אותם פשוט על ידי הצבת מטרה או קריאת מחייבות.
הנה למה:
דבר ראשון בואו נתארגן על הגדרות.
מה הם דפוסים?
דפוסים זה מסה של מחשבות דומות בנושא מסויים.
דפוסים זה מסה של מחשבות מסויימות בנושא מסויים שאנחנו מכורים להן.
דפוסים זו התמכרות מחשבתית.

מה היא התמכרות מחשבתית?
דחף פנימי נטול שליטה לחשוב מחשבות כפייתיות ובלתי משתנות על אנשים מסויימים סיטואציות מסויימות ונושאים ספציפיים.
מספיק שמילה נאמרת בקירבנו או בקירבתנו הקשורה לאחד מהנושאים הללו והמוח שלנו עולה על גדותיו (במודע ושלא במודע) עם מחשבות 'כפויות' באותו נושא.
לכל אדם, ספציפית, במקום שבו יושב לו הדפוס.
דפוס למעשה הוא 'מחסן' עם שפע של 'תיעוד' ארכיוני המכיל 'תעודות', עובדות, אינטרפרטציות, מיקרים שקרו לנו או ששמענו עליהם, וסיפורים שלנו ושל אחרים - המיועד כולו להצדיק לעצמנו את הבחירה בהסתכלות/ חשיבה- שלילית/בעייתית באותו נושא.
בסופו של דבר, 'המחסן' הזה כופה עלינו לחשוב בנתיב מסוים בלבד ואינו מאפשר חשיבה אחרת לאורך זמן. ומשום שמחשבה יוצרת מציאות, דפוס,שהוא מסה של מחשבות ועל כן עוצמתי מאוד, יוצר את המציאות 'המחסנית' שלו. ועל כן 'החיים' שאנחנו חיים ויוצרים על ידי החומר המתוייק ב'מחסן' מוכיחים לנו שאנו צודקים. משום שאנו מוכים שוב ושוב באותו מקום באותו נושא.

כך שאפשר ללכת שנים לטיפולים מכל הסוגים: פסיכולוגיים, פסיכותרפיסטים, הילינג, קואוצ'ינג, אפשר להציב שנים מטרות, לקרוא ולכתוב מחייבות ולהדמות הדמיות - והחיים הזוגיים לא באמת משתנים. לרגעים, התמיכה של מטפל טוב תיתן לנו אפשרות ליצור לצד הדפוס גם אנרגיית תמיכה שתמגנט לחיינו זוגיות גרועה אבל גם תומכת או חמימה יותר. בעזרת הצבת מטרה וקריאת /כתיבת מחייבות יתכן ונמגנט זוגיות, אך היא תהיה עתירה בחומרים המתישים של 'מחסן' הדפוס.
או זוגיות זמנית.
זוגיות קיימת יכולה להשתפר הרבה או מעט אך באורח זמני בלבד.
תהליכי יו-יו.

כדי להצליח ליצור את המציאות הרצויה לך, את הזוגיות אליה אתה משתוקק, עליך קודם כל לרוקן את המחסן הזה. מנטלית ואנרגטית.

כל עוד המחסן קיים - תמיד תיצור בדרך זו או אחרת את חומריו. החומרים הכפייתיים שהמוח שלך מכור להם, לרוב, שלא ברצונך.
חשוב להבין: הסיבה לכך שהמוח שלך מכור אליהם היא בגלל האינטנסיביות שעסקת בחומרים הלל. אם משום נסיבות חייך ואם משום צער, טירדה או דברים שקרו לאנשים קרובים לך. הסיבה לכך היא שלמעשה החלק הפרימיטיבי של תת ההכרה שלך מאמין באמת ובתמים שעצם האחזקה בהם-מגנה עליך מפניהם.
בבחינת: אם אזכור כל הזמן ואדע כמה הם מזיקים-אמנע מכך שהם יזיקו לי...
אבל מחשבה יוצרת מציאות - ודפוס (שהוא מסה של מחשבות) יוצר את מהותם היסודית.
הנה דוגמה לכך:

הוריה של מורן נפרדו בהיותה בת 15. הפרידה היתה רעשנית וכואבת. זמן קצר לאחר מכן אביה כבר היה בזוגיות חדשה עם אשה הצעירה ממנו בעשרים שנה, לה נישא מאוחר יותר.
אמה של מורן, אסתי, שלא יזמה את הפרידה, מיהרה להאשים את האב בבגידה שהרי לא יתכן שכה מהר הכיר אשה חדשה. היא הפכה להיות מרירה ופסימית והטיחה מידי יום באוזני מורן מילות נאצה והכפשה באביה.
כשמורן הגיעה לטיפול, בגיל 30, היה זה לאחר שנעזבה לאחרונה על ידי בן זוגה ולאחר שהתגרשה פעמיים. שני בעליה ובן זוגה האחרון עזבו אותה לאחר שהכירו נשים צעירות בהרבה מהם, להן נישאו מאוחר יותר. מורן היתה מרירה וכעוסה. תוך כדי טיפול התברר שדפוס הזוגיות של מורן גדוש ב:
1. הזוגיות שלי בחיים היא תמיד זמנית בלבד.
2. הגבר שלי יעזוב אותי בסופו של דבר, למרות רצוני.
3. קל להחליף אותי.
4. אני אעזב עבור אשה צעירה ממני בהרבה.

כל אלה גדשו את 'המחסן' במוחה של מורן כבר מגיל חמש עשרה וכל החיים 'הם הוכיחו' לה שכך תתנהל זוגיות בחייה.
לאחר שדפוסים אלו זוהו, קיבלה מורן כלים פשוטים ומהירים שסייעו לה להמיס את 'מחסן הדפוסים' שנשאה עימה ותוך זמן קצר יחסית של פחות מחצי שנה, הכירה את האיש עימו הקימה משפחה והם יחד כבר יותר מעשר שנים.
חוויות ילדות בעיתיות אשר אינן מטופלות ומוחלמות, נוטות לעלות ולפלס להן דרך אל מערכות יחסים זוגיות ולחבל בהן.

כל עבודה איכותית על המסת דפוסים על מנת שתהיה משמעותית, אמיתית ובעלת ערך , נערכת על שתי רמות פעילות:
1. ניקוי תכני הדפוס - הכרתית ותת הכרתית, ברמה המנטלית.
2. טיהור אנרגיית הדפוס, שהצטברה לכל אורך החיים.

כל אדם הינו רדיאטור של רגשות.
כדי להיות ברורה יותר: רגש זו אנרגיה הנפלטת מתוכנו אל החוץ.
כל אדם מייצר רגש ופולט אותו. כמו רדיאטור.
אנרגיית הרגש הזו, ממלאה את את הגוף שלנו, את הסביבה שלנו , את הבית שלנו, וגם נודדת למרחב האישי של זולתנו.
בשלב די מוקדם בחיים, אנרגיית הרגש שפלטנו מתוכנו, וממלאה את הספייס שלנו מתחילה להפעיל אותנו ואת הסביבה.
מה שזה אומר זה שאנחנו מתחילים להיות 'תגובתיים' לאותו רגש שמאכלס את הגוף והחלל סביבנו. לא למה שקורה באמת, למה שאנו קוראים 'מציאות'. אנחנו מגיבים לעצמנו ולאנרגיה שפלטנו בעבר וממלאה את ההילה, המרכזים האנרגטיים והגוף שלנו.
לא באמת לסיטואציה האובייקטיבית.
ואפיל לא למה שאומר / מתנהג הזולת.
אלא למחסנים המנטליים, הרגשיים והאנרגטיים שצברנו עד היום. המזכיר לנו דברים הנדמים לנו דומים/מוכרים - מן העבר.
זו הסיבה שכל עבודה אמיתית ועמוקה שרוצה ליצר דברים חדשים בחיינו, שרוצה לפתור באמת ובתמים בעיות - חייבת להיות לא רק עבודה נפשית/רגשית/מנטלית - אלא במידה נכבדה מאוד - עבודת ניקוי אנרגטית, עבודה שמעניקה לנו כלים לנקות מצבורים עתיקים שנחים לבטח בהילה שלנו ובתאי הגוף וכמובן מצבורים עכשוויים, מהיום, מאתמול מלפני חודש.

אז אם הותשת מהסתובבות מעגלית, משיבה לאותו מקום ממנו יצאת, דע שאפשר אחרת, קיימים כלים קלים לזיהוי והמסת הדפוסים המנהלים אותך. תכופות, עם סיום התהליך, דברים מופלאים קורים גם ללא הצבת מטרות וקריאת מחייבות. משום שהדפוס שניהל את חיינו ללא שליטה, פס וגז לו לעד.
פשוט מפני שמחשבות יוצרות מציאות. כל הזמן. ללא הרף וללא טכניקות גרנדיוזיות. כל רגע. כל דקה. כל נשימה ונשיפה. תמיד.
וכשמחסני הדפוס מרוקנים מחומר ומאנרגיה ומנותצים לאי קיום, לעד, העצמי האמיתי הנקי המואר יוצר את הטוב ביותר עבורנו.
באופן הטבעי ביותר.