הילד הגיע לכיתה א', אם עד עכשיו היה חשוב לכם שהוא יגיע לגן ויחזור בזמן בזמן שאתם בעבודה, הפעם יש לכם שאיפות קצת יותר גבוהות עבור הילד. אתם רוצים שהוא יצליח בילמודים, יצטיין ויראה יכולות התמדה והשקעה על מנת להגיע להישגים גבוהים. אך לא תמיד השאיפות האלו מתקיימות, במקרים רבים הילדים לא עומדים בציפיות של ההורים שלהם, לעתים זה בגלל שהם באמת לא משקיעים ורוצים ללכת לבית הספר כדי לעשות כיף ושטויות ולפעמים זה פשוט בגלל שלילד יש חסם מסוים שמונע בעדו להתקדם. אנחנו לא נדבר על הסוג הראשון אלא על השני, הסוג שמשתדל להגיע להישגים גבוהים אך למרות המאמץ הרב שהם משקיעים הם צועדים במקום. יתר בני גילם מתקדמים בכל התחומים ומצליחים להגיע להישגים גבוהים אך הילד שלכם מראה התקדמות איטית מאוד ביחס אליהם? חשוב לבדוק את העניין במהרה אחרת עלולות להיות לכך השלכות חמורות.
אם קיים חשש שיש לילד לקויות למידה שמקשות עליו להשתפר בלימודים למרות שהוא מנסה ומשתדל, חשוב לברר עם הצוות החינוכי בבית ספרו האם כדאי לשלוח את הילד לאבחון דידקטי (בהמשך נסביר מה זה אבחון דידקטי) על מנת לאמת או לשלול לקות כזאת או אחרת. במידה ולא פונים לאבחון ולילד אכן יש ליקויי למידה, חוסר ההתקדמות הוא לא אשמתו ולכן הגישה השלילית כלפיו כאל אחד שלא משקיע או לא רוצה להתקדם עלולה לגרום לו להרגיש תסכול רב ולהביע את התסכול הזה באמצעות התנהגות שלילית.
אבחון דידקטי יבוצע על ידי מאבחן מוסמך שהוסמך לכך על ידי משרד החינוך. באבחון הדידקטי יבדוק המאבחן מטעם מכון האבחון את היכולות הקוגנטיביות של הילד לאחר שאסף מידע מההורים וצוות בית הספר ולאחר שערך ראיון עם ההורים והתלמיד. האבחון אורך 3-5 שעות בפגישה אחת או יותר ובו יעבור הילד סדרת מבחנים כשהמאבחן מתבונן ומסיק מסקנות על סמך דרכי הפיתרון שבהם פועל הנבדק. בסוף האבחון יתן המאבחן את המלצותיו להורים ולצוות החינוכי והצוות החינוכי יהיה מחויב לפעול על פי ההמלצות. למאבחן יש סמכות לתת הקלות לתלמיד במבחני הבגרות, למשל הארכת זמן, הקראת השאלות וכו' על מנת שהילד יוכל להגיע להישגים גבוהים למרות הקשיים ויוכל לקבל שוויון הזדמנויות כמו שאר התלמידים מכיוון שהתלמיד למד במהלך השנה וירצה להביע את הידע שלו בדרכים שמתאפשרות לו. במידה והאבחון הדידקטי לא מספיק בכדי לקבל תמונת מצב של הילד, ימליץ על המאבחן לבצע אבחון פסיכודידקטי שבודק לא רק את היכולות הלימודיות והקוגנטיביות של הנבדק אלא גם את הפן הרגשי והנפשי.
מאת מכון הישג
