דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


עדכוני חקיקה מרכזיים בתחום המס לקראת שנת 2016 

מאת    [ 03/02/2016 ]

מילים במאמר: 3301   [ נצפה 3519 פעמים ]

בדומה לשנים קודמות , גם השנה עודכן החוק להתייעלות כלכלית לשנת 2016.

במסגרת סקירה זו נתייחס בקצרה לעדכונים המרכזיים שעברו בתום שנת 2015 המתייחסים ברובם לשנת המס 2016.

 

1. צמצום הטבות המס בשל הפקדות לחסכון פנסיוני – (תיקון 209) ( בתוקף מ 1/1/2016)

סעיף 3(ה3) מעניק לעובד הטבת מס על הפקדות שהפקיד מעביד בעבורו לקופת גמל לקצבה . ההטבה באה לידי ביטוי בכך שהסכום המופקד ע"י המעסיק בעבור העובד לקצבה הוא פטור ממס. כלומר הסכום מופקד עבור העובד מתוך הברוטו ולא מהנטו.

עד לתיקון , גבולות ההטבה היו: 7.5% מהשכר ברוטו עד 4 פעמים השכר הממוצע במשק.

בעקבות התיקון ההטבה האמורה צומצמה והיא כיום : 7.5% מהשכר ברוטו עד 2.5 פעמים השכר הממוצע במשק. המשמעות היא שעובד אשר שכרו גבוה מפי 2.5 מהשכר הממוצע במשק , יאלץ לשלם מס שולי על החלק העודף שיופקד בעבורו לקצבה.

 

כמובן שבמקביל לתיקון הנ"ל בסעיף 3(ה3) המתייחס לשכירים , ההטבות לעצמאים צומצמו וסעיף 32(14)(ב) לפקודה תוקן כך שעד לתיקון הותרה בניכוי הוצאה לביטוח אובדן כושר עבודה עד לתקרה של 7.5% מההכנסה החייבת עד 4 פעמים השכר הממוצע במשק וכעת התקרה לניכוי היא 7.5% מסך ההכנסה החייבת עד 2.5 השכר הממוצע במשק.

 

 

2. הארכת תקופת התיישנות השומות הרגילה (תיקון 211)  (דוחות 2013 ואילך)

סעיף 145(א)(2) לפקודה קובע כי פקיד השומה רשאי לשום את הנישום במגבלת זמן של עד שלוש שנות מס מתום שנת המס שבה הוגש הדוח. מנהל הרשות רשאי להאריך את מגבלת הזמן בשנה נוספת . ההארכה האמורה היא פרטנית ולא גורפת.

סעיף 152(ג) מקנה את הסמכות למנהל רשות המסים להאריך את תקופת השומה במצב השגה למשך שנה נוספת.

סעיף 167(א)(2) לפקודה קובע כי פקיד השומה רשאי לשום את הנישום במגבלת זמן של עד שלוש שנות מס מתום שנת המס שבה הוגש הדוח. מנהל הרשות רשאי להאריך את מגבלת הזמן בשנה נוספת . ההארכה האמורה היא פרטנית ולא גורפת.

סעיף 152(ג) מקנה את הסמכות למנהל רשות המסים להאריך את תקופת השומה במצב השגה למשך שנה נוספת , הן לגבי שומה רגילה והן לגבי שומת ניכויים.

סעיף 147(א)(1) לפקודה קובע כי המנהל רשאי לשום את הנישום במגבלת זמן של שנה נוספת מעבר למגבלות הזמן הקבועות בסעיפים 145(א) ו 152(ג) או עד שש שנים מיום שיצאה שומה על פי סעיף 145(ב) "לפתוח" שומה ולהוציא צו המתייחס לשומה האמורה.

 

במסגרת תיקון 211 לפקודה , תוקנו הסעיפים העוסקים בתקופות שומה (145 – שומה רגילה , 152 – שומה בצו ,  ו 167 – שומת ניכויים) באופן שבו הוארכה תקופת השומה הבסיסית מ שלוש שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדוח ל ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדוח. במקביל בוטלה סמכות המנהל להאריך את תקופת השומה באופן פרטני למשך שנה אחת נוספת.

 

תכולת התיקון היא בהתייחס לדוחות לשנת המס 2013 ואילך.

 

 

3. הוצאת שומה חלקית (תיקון 211)  (דוחות 2013 ואילך)

עד לתיקון האמור פקיד השומה היה רשאי לשום את החברה , בהתייחס לשנת מס. משיצאה שומה סופית מפני פקיד השומה , לא ניתן היה לשנות את השומה לשנת המס אלא תוך הפעלת סעיף 147 תחת המגבלות המפורטות בו .

 

במסגרת התיקון , הוסמך פקיד השומה לשום לפי מיטב שפיטתו הכנסות הנובעות מפעולה מסוימת בלבד. המשמעות היא כי כיום רשאי פקיד השומה לשוב ולשום את אותה שנת מס בהתייחס לסוגיות נוספות כל עוד לא חלפו מגבלות הזמן בהתאם לסעיפים 145 בנוסחו המתוקן .

 

 תכולת התיקון היא בהתייחס לדוחות לשנת המס 2013 ואילך.

 

 

4. הארכת תוקף צמצום נקודות הזיכוי למסיים לימודים אקדמאיים  (דוחות 2016 ואילך)

הוארכה הוראת השעה המתייחסת לסעיף 40ג הדן בנקודות זיכוי ליחיד שסיים לימודים לתואר אקדמאי כך שהיחיד יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת בלבד למשך שנה אחת בלבד .

 

הוראת השעה מתייחסת לשנים 2016 , 2017 ו – 2018.

 

 

5. נקודות זיכוי למי שנישאו לאלמן או אלמנה  (דוחות 2016 ואילך)

סעיף 66(ג)(4) מעניק נקודות זיכוי לאישה בגין ילדים (1/2 נקודה בגין כל ילד בשנת לידתו, 2 נקודות זיכוי בגין כל ילד בשנה שלאחר לידתו עד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים , נקודת זיכוי אחת בשנה שלאחר שמלאו לו חמש ועד לשנת המס בה הגיע לגיל 18 , בשנת המס שבה הגיע לגיל 18 , 1/2 נקודת זיכוי).

 

החל משנת 2016 , גם אישה אשר נישאה לאלמן שיש לו ילדים , תהיה זכאית לאותן נקודות זיכוי כמו לאישה נשואה שהילדים הם ילדיה.

 

סעיף 66(ג)(5) מעניק נקודות זיכוי לגבר בגין ילדים קטנים (1/2 נקודה בגין כל ילד בשנת לידתו, 2 נקודות זיכוי בגין כל ילד בשנה שלאחר לידתו עד לשנת המס שבה מלאו לו שנתיים , ובשנת המס שבה הגיע לגיל 3 , 1/2 נקודת זיכוי).

 

החל משנת 2016 , גם גבר אשר נישאה לאלמנה שיש לה ילדים , יהיה זכאי לאותן נקודות זיכוי כמו לגבר נשוי שהילדים הם ילדיו.

 

 

6. חובת דיווח על חוות דעת המאפשרת יתרון מס ועל תכנון מדף (דוחות 2016 ואילך)

בסוף חודש נובמבר 2015 התקבל בכנסת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) , התשע"ו – 2015. מטרת החוק היא לצמצם את השימוש בתכנוני מס אגרסיביים . הכלי המרכזי אשר נעשה בו שימוש במסגרת החוק הנ"ל הוא חובת דיווח על תכנוני מס אשר יוצרים יתרונות מס.

החוק הנ"ל הוא חוק אשר משנה חלק לא מבוטל ממערך חקיקת המס בישראל שכן הוא מבצע תיקונים בחוקי המס הבאים : פקודת מס הכנסה , חוק מס ערך מוסף , חוק הבלו על הדלק וחוק מס קניה.

 

החוק קובע חובת דיווח על "חוות דעת"

 

 מהי "חוות דעת" לעניין החוק

חוות דעת ברת דיווח תקיים את התנאים המצטברים הבאים:

א . חוות הדעת תהיה בכתב וחתומה על ידי הכותב.

ב. חוות הדעת ניתנה במישרין או בעקיפין ומאפשרת או נועדה לאפשר "יתרון מס".

ג. שכר הטרחה בעבור חוות הדעת יהיה לפחות 100 אלפי ש"ח וגם כולו או חלקו תלוי ביתרון המס אשר ייווצר למקבל חוות הדעת , או לחילופין , חוות הדעת היא "תכנון מדף".

 

באמור הגדרת "חוות הדעת משתמשת בשתי הגדרות משנה. האחת "יתרון מס" והאחרת "תכנון מדף".

 

 מהו "יתרון מס" לצורך הגדרת "חוות דעת"

יתרון מס הוא כל יתרון מס הכולל כל אחד מהתוצאות הנגזרות הבאות:

 


    • הנחה או הקלה מהמס (כגון שימוש בהקלות מכח החוק לעידוד השקעות הון);
    • דחיית אירוע המס (הכוונה היא ל"גלגול" אירוע מס בתקופה לתקופה);
    • הפחתה של סכום המס או של סכום מקדמה;
    • הימנעות ממס;
    • הימנעות מחובה או מהתחייבות לנכות מס במקור או הוצאות או להתחשב בהפסד;
    • דחייה של מועד תשלום המס.

 

מהו "תכנון מדף" לעניין הגדרת "חוות דעת"

תכנון מדף הוא אחת מבין החלופות הבאות:  


    • חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה לשלושה נישומים לפחות (שאינם קרובים) בתוך תקופה של שנתיים, ולא מתקיימת ביניהם שליטה של אדם אחד במשנהו, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של מקבל חוות הדעת. דוגמא לכך היא חוות דעת בתחום זקיפת שווי רכב הקיימות כיום בשוק.
    • חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכן חוות הדעת.

לעניין הגדרת "קרוב" , ההפניה הינה לפסקאות (1) ו-(2) בסעיף 88 ולעניין הגדרות "שליטה" ו"אמצעי שליטה" ההפניה הינה לסעיף 85א לפקודה.

 

אופן הדיווח על חוות דעת וההשלכות הנגזרות

הנישום לא נדרש למסור את חוות הדעת עצמה אלא לדווח על עצם קבלת חוות הדעת בדוח השנתי ובדוח הניכויים המוגשים לשנת המס שלגביה מובא בחשבון יתרון המס (ייקבע לכך טופס מיוחד) או בתוך 60 יום שלאחר הגשת דוח כאמור, ולפרט את עצם קבלת חוות הדעת, הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת ו"סוגיית המיסוי" המושפעת מחוות הדעת (ניכויים,פחת,סיווג הכנסה,סיווג הוצאה וכל נושא אחר שיקבע במנהל).

 

נישום אשר לא דיווח על חוות הדעת כאמור במועד (עד תקופה של 60 יום ממועד הגשת הדוח בו יושמה חוות הדעת) ובאופן שנקבע,יראו אותו כאילו לא הגיש את הדוח.

 

לגבי אי הודעה על תכנון מדף, נקבעה סנקציה פלילית של שנת מאסר או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

 

מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף, יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי (שאינו קרוב) ואילך שלו ניתנה חוות הדעת. מקבל חוות דעת כזו, שלא קיבל הודעה זו, אינו מחויב בדיווח על קבלתה.

 

חובת הדיווח לא תחול על חוות דעת שניתנה לנישום לגבי סוגיות שנדונו בהליך שומה, השגה או ערעור, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכי השומה, ההשגה, או הערעור, ולגבי אותה שנת מס בלבד. עם זאת, אם נתקבלה חוות הדעת לאחר הגשת הדוח, יש לדווח עליה בתוך 60 ימים מיום קבלתה.

 

חובת הדיווח חלה רק על יחיד או על חבר-בני – אדם שהכנסתם בשנת המס (למעט רווח הון) עולה על 3 מיליון ש"ח או שרווח הון שלגביו ניתנה חוות דעת עולה על 1.5 מיליון ש"ח.

 

 

דיווח על נקיטת עמדה בניגוד לעמדת רשות המסים

במסגרת סעיף 131ה נקבעה חובת דיווח נוספת לגבי נישומים החייבים בהגשת דוח שנתי או דוח ניכויים, וזאת לגבי נקיטת "עמדה חייבת בדיווח".

 

"עמדה חייבת דיווח" היא מצב שבו מתקיימים שני תנאים מצטברים :

א. הנישום מיישם בדוח (שומה ו/או ניכויים) עמדה מנוגדת לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס שלגביה מוגש הדוח

ב. יתרון המס הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ש"ח באותה שנת מס או על 10 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנות מס לכל היותר.

 

נקבע שעמדת רשות המסים תנוסח בלשון ברורה ומובנת ותפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים, לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין,לשכת רואי חשבון בישראל וללשכת יועצי המס, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה טרם פרסומה.

 

מספר העמדות שתפרסם רשות המסים לא יעלה על 50 בשנה. אם רשות המסים תבקש לפרסם עמדות נוספות באותה שנה, יגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את מספר העמדות הנוסף המבוקש. עם זאת, בשנים 2016 ו-2017 רשות המסים תהיה רשאית לפרסם 100 עמדות בכל שנה.

 

התיקון חל לגבי חוות דעת שניתנה ביום 1.1.2016 ואילך, ועל עמדה חייבת בדיווח שהובאה בדוח לשנת 2016 ואילך.

 

 

7. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 207), התשע"ו- 2015 : חילופי מידע

החידוש המרכזי בחוק מתייחס לאפשרות של העברת מידע למדינות אשר לגביהם  אין למדינת ישראל אמנה למניעת כפל מס.

 

עד כניסתו לתוקף של התיקון , העברת המידע בין מדינת ישראל למדינות אחרות , נעשתה בכפוף לתנאים וכללים שנקבעו באופן פרטני בכל אמנה שבין ישראל למדינה גומלת.

 

התיקון מוסיף לפקודת מס הכנסה פרק חדש שיעסוק בחילופי מידע וסיוע מכוח הסכם בינלאומי.

הסכם כזה יוכל להיות גם הסכם שאינו אמנה למניעת כפל מסים, והוא יוכל להיות הסכם דו-צדדי בין ישראל למדינה זרה אחת, או הסכם רב-צדדי ששותפות לו מספר מדינות כגון הסכמים מול הארגון ה OECD או ה – EU.

 

על בסיס התיקון לחוק , (סעיפי214א-214ד) לפקודת מס הכנסה), תוכל רשות המסים להעביר מידע מכוח כל הסכם שיחתם בין מדינת ישראל למדינה זרה, בין אם העברת המידע נעשית בהתאם לבקשה של רשות מס זרה או באופן יזום על ידי רשות המסים בישראל ,וכל זאת בכפוף למספר תנאים מצטברים:

 

א. לעניין העברת מידע ביוזמת רשות המסים בישראל – המידע דרוש למדינה הזרה לצורך אכיפת חוקי המס שלה;

ב. לעניין העברת מידע בהתאם לבקשה של רשות מס של מדינה זרה – המידע דרוש למדינה הזרה לצורך אכיפת חוקי המס שלה;

ג. מדובר במידע שרשות המסים בישראל הייתה רשאית לעשות בו שימוש לצורך אכיפת חוק מס בישראל;

ד. בהסכם הבין לאומי נקבע, שהמדינה האחרת מחויבת בשמירת סודיות המידע ובאבטחתו;

ה. העברת המידע הותנתה בכך שרשות המס של המדינה הזרה תעשה בו שימוש במידע שהתקבל רק לצורך אכיפת חוקי המס                שלה, ולא תעביר אותו לגורם אחר באותה מדינה, שלא לצורך אכיפת חוקי המס שלה, ולא תעבירו למדינה אחרת.

 

נציגי רשות המסים התחייבו ל"פרוטוקול" כלפי ועדת הכספים, כי הגורם שיוסמך על ידי מנהל רשות המסים להעביר מידע לרשות המס הזרה, יהיה מנהל היחידה למיסוי בינלאומי בלבד.

 

התיקון קובע, שלא יועבר מידע שמסירתו עלולה לפגוע בביטחון מדינת ישראל, בשלום הציבור או בביטחונו, בחקירה תלויה ועומדת או בתקנת הציבור.

 

התיקון כולל תנאי הדדיות, שמאפשר לרשות המסים שלא להעביר מידע לרשות מס זרה שנמנעת, בלא הצדק סביר, מלהעביר מידע לישראל.

 

אין בתיקון סייג המאפשר להימנע מהעברת המידע במקרה שבו הדבר עלול לפגוע בסודות מסחריים ועסקיים של האדם אליו מתייחס המידע. עם זאת בעקבות הדיון בהצעת החוק בוועדת הכספים של הכנסת, נוספה הוראה לפיה, כאשר מדובר בהעברת מידע בהתאם לבקשה של רשות מס מדינה זרה, לצורך אכיפת דיני המס של אותה מדינה על תושב ישראל, על רשות המסים בישראל להודיע לאותו תושב ישראל על הכוונה להעביר מידע לפחות 14 ימים לפני העברת המידע, אלא אם כן רשות המס של המדינה הזרה ביקשה שלא להודיע כאמור. 

 

 

8. הפחתת שיעור המס על שבח שנוצר טרם מועד התחילה (7/11/2001) – הוראת שעה (1/1/2016)

ראשית דבר , חשוב לציין כי הפחתת המס על השבח שקדם למועד התחילה היא הוראת שעה בלבד אשר תוקפה הוא (נכון לעתה) מיום 1/1/2016 עד 31/12/2018.

במסגרת תיקון 50 לחוק מס שבח , (התקבל בשנת 2002) נקבע על הפחתת שיעור מס השבח משיעור מכסימלי של 48% לשיעור מכסימלי של 20%. , יחד עם זאת על מנת לשמור על זכויות של מוכרים בתקופות קודמות ועל מנת להחיל את התיקון באופן הדרגתי , נקבע כי לגבי מכירתם של נכסי מקרקעין אשר נרכשו לפי 7/11/2001 ייקבע שיעור המס על פי שיטת החישוב הלינראי כאשר תקופת ההחזקה מתחלקת לשתי תקופות . האחת מיום 1/4/1961 או יום הרכישה ועד ליום 6/11/2001 – לגבי תקופה זו , שיעור המס על בשבח הריאלי יהיה עד 48% ואילו לגבי התקופה שלאחר 7/11/2001 , שיעור המס יהיה 20% .

במאמר מוסגר נזכיר כי בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון 72 לחוק מס שבח , נוסף נדבך נוסף לחוק , כך שנקבע "יום שינוי" (1/1/2012) אשר ממועד זה , שיעור המס על השבח הריאלי (שוב , על פי שיטה לינראית הוא 25%.

כלומר המצב טרם הוראת השעה הנוכחית , המס על השבח הריאלי נחלק לשלוש שכבות . הראשונה עד ליום 7/11/2011 – שיעור המס הוא עד 48% , השנייה עד ליום 1/1/2012 – שיעור המס הוא עד 20% והשלישית מיום 2/1/2012 – שיעור המס הוא עד 25% .

 

על מנת לתת תמריץ למכירת קרקעות והגדלת היצע דירות אשר מכירתן נבלמת כיום מאחר והמס על מכירתן הוא גבוה , נקבע במסגרת הוראת השעה כי במהלך השנים 2016 עד וכולל 2018 , שיעור המס על השבח בגין התקופה שעד ליום התחילה (7/11/2001) יוקטן מ – עד 48% לעד 25%.

 

כמובן שההקלה האמורה אינה גורפת ומותנה במספר תנאים . להלן התנאים הבסיסיים :

א. הקרקע נשוא העסקה היא קרקע אשר קיימת לגביה תוכנית בניה המתירה לבנות עליה לפחות 8 דירות מגורים.

ב. המכירה נעשת מיחיד לקבלן אשר הקרקע בידו היא מלאי עסקי.

ג. בניית הדירות אשר יבנו על הקרקע הנמכרת , חייבת להסתיים ע"פ התנאים הבאים:

    1. אם מאושר לבניה עד 251 דירות – 42 חודש מיום המכירה.

    2. אם מאושר לבניה מעל 251 דירות – 48 חודש מיום המכירה.

במידה ולא כל בניית הדירות הסתיימה בתקופה הרלוונטית (עד 251 , מעל 251 ) אזי ההטבה תינתן באופן יחסי . כלומר כשיעור הדירות הגמורות מתוך סך הדירות המאושרות לבניה.

לא תחול מגבלה של תקופת בניה במידה ומדובר בקרקע שניתן לבנות עליה מספר רב של דירות באופן הבא:

1. אם מאושר לבנות מעל 1000 יחידות – היה וביום המכירה ניתנו עד 10% היתרי בניה לדירות המאושרת על הקרקע

2. ביום המכירה יש אישור לבניה של מעל 1000 יחידות דיור בקרקע.

 

במידה וכאמור ההטבה מותנת בסיום בניה בתקופה קובעת (עד 251 דירות ומעל 251 דירות) הוראת השעה מאפשרת למוכר           לבחור בין שני מסלולים :

1. תשלום מס מלא במכירה וקבלת החזר לאחר התקיימות התנאים.

2. תשלום מס במכירה ע"פ הוראת השעה (ניצול ההטבה) ומתן ערובה להשלמת המס החל במידה ולא יתקיים תנאי התקופה             הקובעת.

 

9. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון 82) – פטור ממס שבח על סכום אינפלציוני

בשנת 2013 בוטל הפטור הגורף ממס שבח במכירה של דירת מגורים אחת ונקבע חישוב מס על פי השיטה הלינארית בעת המכירה , כך שאת השבח הכולל בעת המכירה מחלקים באופן יחסי לשני חלקים . האחד לתקופה שמיום הרכישה ועד לסוף שנת 2013 , עליו יחול פטור על השבח והחלק האחר הוא מיום 1/1/2014 ועד יום המכירה . על חלק זה יחול מס שבח בשיעור בשעור של 25%  .

 

במסגרת החישוב הלינארי , ההתייחסות היתה רק למרכיב השבח הריאלי , כך שמרכיב השבח האינפלציוני החייב (עד 31/12/1993) לא חל הפטור והוא מוסה בשיעור של 10%.

 

בעקבות התיקון , בוטל המס על הרווח האינפלציוני החייב במקור.

 

תיקון זה מוחל רטרואקטיבית מיום 1/1/2014.

 

 

10. הקלות ברישום זכויות במקרקעין במגזר המיעוטים (1/12/2015)

בחוקי המס קיימות הוראות שונות אשר כורכות את הרישום של שינויי בעלות בנכס המקרקעין בספרי המקרקעין בהסדרת תשלומי המסים החלים על מבצעי העסקה.

 

סעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין מתנה את רישום המקרקעין על שם הרוכש בתשלום המס המגיע מאת המוכר וכן בתשלום המס בגין עסקאות קודמות אם היו וטרם שולמו בגין נכס המקרקעין נשוא הרישום.

 

כתוצאה מן האמור , נתקלים רוכשים במצבים מהם שלטונות מס שבח אינם מאשרים את רישום המקרקעין שרכשו על שם כתוצאה מכך שבעלים קודמים לא דיווחו על עסקאות קודמות בנכס או לא שילמו את המס בגין אותן מכירות.

 

תופעה זו רווחת בעיקר בקרב מגזר המיעוטים שם המקרקעין אינם תמיד רשומים על שם הבעלים בפועל וזאת כתוצאה מאי דיווח על העברות בעלות קודמות.

 

מצב זה אינו מאפשר העברת נכסי מקרקעין לפיתוח והגדלת היצע הדירות.

 

על מנת להתמודד עם הבעיה נקבעו הקלות בביצוע הרישום של העברת הבעלות בנכסי המקרקעין המצויים בתחום ישובי המיעוטים גם במקרים בהם לא שולמו המסים בגין העברות קודמות של נכס המקרקעין.

 

"יישוב מיעוטים" הוגדר כישוב אשר לפחות 80% מתושביו אינם יהודים.

 

במסגרת התיקון , תוקן סעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין כך שהחל מיום 1/12/2015 , אי תשלום המסים על העברות מקרקעין בעבר , לא יבטל את אישור העסקה עי ידי שלטונות מס שבח , כל עוד הרוכש דיווח לשלטונות מס שבח על כל מכירה קודמת בנכס שאינה רשומה בפנקסי המקרקעין.

 

בנוסף על כך נקבע כי רישום העסקה בפנקס המקרקעין (בישובי המיעוטים) , לא יותנה בהמצאת אישור על תשלום מס רכישה ע"י הקונה.

 

 

11. תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי חיקוקי מסים ) התשע"ו – 2015 – הכבדת קנסות

בסוף חודש אוקטובר 2015 פורסמו ברשומות תקנות המאפשרות הטלת קנסות מנהליים במקרים של הפרות שונות לפי חוקי המס אשר חומרתן אינה מצדיקה הגשת כתב אישום. בנוסף, לפי התקנות החדשות יעודכנו ויוגדלו שיעורי הקנסות הקיימים על עבירות לפי חוק מס ערך מוסף. התקנות ייכנסו לתוקפן ב-1 בינואר 2016.

 

יש לציין כי הקנסות המינהלים גדלו בצורה מאוד משמעותית כך שבנוסף על הקנס בגין הפיגור בעצם הגשת הדוח ובנוסף על תשומו באיחור , יצטרף כעת גם קנס מינהלי בסכומים משמעותיים.

 

אלו העבירות שמעתה גם עבורן תתאפשר הטלת קנס

1. חובת הצהרה שנתית של עוסק פטור לגבי מחזור עסקאותיו - אי הגשת הצהרה שנתית תחויב בקנס בסך 750 ש"ח.

 

2. עבירה על חוק סחר חופשי אילת – עבירות פליליות של הצגת חשבונית במע"מ אפס על סחורה שלא נכנסה בפועל לאילת או של העברת סחורה שחל עליה מס מע"מ אפס מאילת למקום אחר בישראל מבלי לבטל את העסקה, יוגדרו כעבירות מנהליות שבצדן קנס של 2,500 ש"ח.

 

3. חובת הגשת דו"ח תקופתי מפורט במע"מ (PCN) – הפרת חובת הדיווח תוגדר כעבירה שניתן להטיל בגינה קנס מינהלי שגובהו נע בין 500 ש"ח ל-2,000 ש"ח, בהתאם לסוג העבירה וחומרתה.

 

4. קנסות על עבירות על פקודת הטבק – מכירת סיגריות או טבק לנרגילה/למקטרת שלא על פי פקודת הטבק (המתירה מכירת חפיסת סיגריות המכילה 20 סיגריות בלבד וחפיסת טבק לנרגילה המכילה 60 גרם בלבד), תגרור קנס של 4,000 ש"ח לגבי סיגריות או פי שלושה מסכום מס הקנייה שחייבים בו הטובין, לפי הגבוה מביניהם, ואילו על טבק לנרגילה/למקטרת - קנס של 15,000 ש"ח או פי שלושה מסכום מס הקנייה שחייבים בו הטובין, לפי הגבוה מביניהם.

 

 

 

 

יוסי שבו - רו"ח שותף מייסד - שבו אסא שות' רואי חשבון




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב