מחשבות שליליות המרעילות זוגיות 

קיימת דעה רווחת שתקשורת לקויה הינה הסיבה העיקרית לכך שמערכות יחסים מגיעות לסופן. במקרים רבים הסיבה המרכזית לאובדן הקשר הזוגי היא הדרך בה נוטים לתייג את בן הזוג במושגים שליליים. הלך חשיבה זה הוא חלק ממחשבות מרעילות הגורמות לשחיקה באינטימיות, אובדן אמון, ריחוק, ניתוק, חוסר יכולת לקיים קשר ותקשורת ראויים. בתיוג בן הזוג, ישנה סכנה שכל מה שהוא יעשה יתקבל באופן שלילי. תיוג ומחשבות שליליות אינן משקפות תמונה אמיתית, אלא מבססות את הדברים בכוון אחד בלב - שלילי.

ישנם דפוסי חשיבה ופרשנויות העלולים לפגוע אנושות ביחסים זוגיים. דפוסים אלה מאופיינים בפרשנות וחשיבה שלילית, עיוות, דרמטיזציה והעצמה של מצבי חיים שונים, גדולים כקטנים. חלק ממחשבות אלה הן מודעות ובחלקן אינן מודעות. בשני המקרים, איננו מצליחים לשלוט במה שאנו מרגישים בין אם אנו מודעים לרגשותינו או מכחישים ומדחיקים אותם. המשותף לשני המצבים הוא: ברגע שנוצר קונפליקט ישנה הצפה רגשית של כל אותן מחשבות שליליות ומרעילות. דוגמאות למחשבות"מרעילות":

• מלכודת הכל או לא כלום : חשיבה המאופיינת בראייה דיכוטומית צרה של שני צבעים שחור או לבן. החשיבה במצבים כאלה הינה בן הזוג תמיד עושה/אומר/חושב/מתנהג/מגיב באופן לא נכון ("הוא תמיד צריך להיות צודק").
• חשיבה קטסטרופלית: אחד מבני הזוג מגזים במסקנותיו הקטסטרופליות שמשהו נורא עומד להתרחש וקשור למשהו שבן הזוג עשה ("הוא/היא יעזוב/תעזוב את העבודה, הוא/היא לא יצליח/תצליח ואנחנו נמצא את עצמנו ברחוב...").
• רצון וצורך שבן הזוג תמיד ידע מה מה אני מרגיש מבלי שאומר מילה: ברובנו קיים "הילד הקטן" אשר משאלתו האנושית שבן הזוג ידע לקרוא את המחשבות והרגשות שלנו עוד בטרם אנו מביעים אותם ובכך יחסוך מאיתנו את הרגשות הקשים. אך לדאבון הלב פני הדברים אינם כך על פי רוב. ("אם הוא אוהב אותי, הוא צריך לדעת למה אני כועס/מתוסכל/עצוב/מדוכא/מאוכזב וכו'. אם הוא לא יודע סימן שהוא לא אוהב אותי מספיק").
• הצמדת "תוויות" שליליות לבן הזוג : עצלן, שתלטן, נצלן, קמצן, נודניק, אדם אטום, שלילי וכדומה. למעשה בהצמדת תוויות שליליות הינך שולל מבן הזוג שלך את כל האיכויות החיוביות שלו ורואה רק את החלקים השליליים ("אתה כל החיים שלך היית עצלן וכזה תשאר עד קץ הימים").
• משחק האשמות : בן הזוג האחד מאשים את השני כאחראי בלעדי לבעיות ביחסים או בכל בעיה אחרת ("בגללך החיים שלי אומללים!!!").
• חוסר אמון שבן הזוג מסוגל לעשות שינוי כלשהו: מצבים אלה מתרחשים כאשר אחד מבני הזוג משוכנע שאין ביכולתו של בן הזוג לעשות שינוי כל שהוא בתפיסתו הרגשית והמעשית ("הוא לא אדם שאפשר להתווכח איתו, הוא תמיד ישאר מקובע בתוך האמונות והתפיסות שלו").
• "דמיון פרוע" : הסקת מסקנות שאין בהן בסיס מציאותי על מציאות ("הוא/היא כל כך עסוק לאחרונה שאין ספק שיש לו/לה רומן עם מישהו").
• הוא/היא תחמן ומניפולטור : האמונה שבן הזוג מתנהג בדרך מסויימת משום שיש לו מניעים ניסתרים אשר מטרתם להניע את האחר לעשות כרצונו ("הסיבה היחידה שהוא נחמד אליי היא כדי להשיג משהו ממני").
• התפכחות לתוך מציאות: הדבר קורה כאשר השותפים נצמדים לתמונה האידיאלית שחשבו שהייתה בתחילת הקשר הזוגי ("הוא עסוק רק בקידום של עצמו, אם בעבר הוא ראה רק אותי ואת הצרכים שלי, כיום הוא עסוק רק בעצמו ולא רואה אותי בכלל").

לעיתים ישנו גרעין של אמת בבסיס מחשבות אלה. אך הגזמה בפרשנויות שליליות ועיוות מציאות לתוך מקום פוגעני, עלולים לפגוע אנושות ביחסים, גם כאשר ישנה אהבה. המפתח להתגברות על מחשבות רעילות הינו היכולת לראות גם תכונות והתנהגויות חיוביות של בן הזוג, לתת פרשנויות רחבות ומיטיבות למצבים שונים, עד שהעובדות לא יהיו אחרות.

מרבית האנשים בשעות של תסכול, כאב וכעס נוטים לחשיבה דיכוטומית בה רואים בעיקר את הקושי, השליליות של בן הזוג וחוסר תקווה לשינוי ושיפור. היכולת לראות תמונה מורכבת יותר שבה קיים גם מה שאין אבל גם מה שיש היא זו המאפשרת למצוא דרכים יצירתיות לשימור האינטימיות, לשיפור התקשורת, להעמקת האמון ולקיום מערכת יחסים טובה לאורך שנים.

ברור שאנשים אינם נכנסים למערכת יחסים משמעותית כדי שהם יסבלו מגסות רוח, בוטות, התעללות מילולית או אחרת, התעלמות וכו'. אין במאמר זה נסיון לומר שיש להתעלם מהתנהגויות אלה הכוללות לעיתים גם התנהגויות בעייתיות אחרות כגון הימנעות מיחסי מין, העדר אינטימיות, הימנעות מקרבה, העדרות תכופה מהבית ועוד. במצבים בהם הקשר הזוגי מאופיין בעיקר בכעס, כאב, עלבון ותסכול אין ספק שיש צורך ואף הכרח בשינויים משמעותיים. לעיתים הבור הפעור בין בני הזוג מצריך התערבות טיפולית כגון טיפול פרטני ו/או זוגי.

בן זוג המתקשה או מסרב לשתף פעולה בטיפול, מעורר חשיבה ביחס ליכולתו, רצונו או ההכרה שיש צורך בשינוי והוא חלק ממנו. לעיתים הצורך בשינוי מעורר דאגה, חרדה וחוסר אמון ביחס ליכולת לעשות אותו. פעמים אחרות אנשים אינם מוצאים צורך בשינוי ומעדיפים להישאר ב"איזור הנוחות" שלהם, גם אם לא ממש נח להם שם. לכן, ההכרה שבן הזוג לא ישתנה הוא נושא הטומן בחובו התמודדות עם המחשבה האם האדם מסוגל להמשיך ולחיות עם המציאות הקיימת והלא משתנה, או שעליו לחשוב על אפשרויות אחרות ונוספות.

חשוב לנסות ולהציל את מערכת היחסים, אבל לא בכל מחיר. לעיתים אנשים נמצאים בסוג של מלכודת: מצד אחד הנישואין אינם מספיק רעים כדי להתגרש ומצד שני, הם אינם טובים מספיק כדי להישאר. בנוסף לכך, ישנו הפחד מפני התמודדות עם בדידות, גידול ילדים לבד, הדרדרות כלכלית, סטטוס חדש וכו'.

אין כל רע בכך שאנשים חיים מהלך חיים שלם במקום לכאורה "נוח". שיקוליהם הם בעיקר פונקציונליים שבהם ישנה העדפה להישאר במערכת יחסים לא מאושרת מאשר להיות לבד ואולי להיות אומלל. זה בסדר, כל זמן שמבינים שזו החלטה מודעת להישאר ומסתפקים בכך. הקושי נוצר כאשר ההסתפקות במועט, לא רק שאיננה מספקת את הרצונות והצרכים הלגיטימיים, אלא איננה עונה על הצרכים הבסיסיים של תחושת רווחה נפשית כלשהיא. מצבים אלה מובילים לרוב לקונפליקטים, לחצים או חוסר אהבה ולא דווקא ממריבות קשות אלא מתחושת יאוש, אדישות, דכאון וחוסר תכלית. תיוג בן הזוג באה לבטל אותו ולהציב את עצמך במקום קורבני, למרות שבחרת להיות ולחיות בתוך הסיטואציה גם מחוסר ברירה ובחירה.

לכן, בטרם נעשית החלטה כלשהיא, חשוב לברר עם עצמך או עם בן הזוג את הדברים. אני מאמינה שכאשר ישנו לב החפץ בשינוי, הדברים יכולים להתרחש.