איך מתמודדים עם חרדות אצל ילדים בעקבות המצב הביטחוני? 

איך מתמודדים עם חרדות אצל ילדים בעקבות המצב הביטחוני?

אנו נמצאים בתקופה של מתיחות ביטחונית. לצערנו, מידי יום מתרחשים עוד ועוד אירועים קשים שגם עלינו, המבוגרים, הם משפיעים. במאמר זה תמצאו מספר טיפים אשר עשויים לסייע לכם בהתמודדות מול ילדכם.

פחד, חרדה ומה שביניהם:

ילדים מפחדים מהרבה דברים שאנחנו המבוגרים למדנו שלא צריך לפחד מהם. לדוגמא: רעשים חריגים, חושך, להישאר לבד ועוד. יתרה מכך, ילדים עלולים לפתח חרדות לאחר שנחשפו לתכנים  שהם עוד לא מסוגלים להתמודד איתם מאחר ועולמם הרגשי עדיין לא מוכן לכך. לכן במצבי מלחמה, מוות של אדם קרוב, מעורבות בתאונה וכדומה, יש סכנה כי  ילדים יסבלו מחרדות.

פחדים בקרב ילדים הם חלק טבעי מההתפתחות שלהם. יחד עם זאת, כאשר אנו רואים שהילד מתעסק הרבה בגורם הפחד, עד כדי שזה מסיח דעתו ומפריע לו לחשוב על דברים אחרים, שהוא מגביל את פעילויותיו בעקבות הפחד, וכאשר הוא לא מסוגל להתרכז במשימות תואמות גיל (כגון לימודים בבית הספר), כנראה שיש כבר משהו מעבר שמצריך את התייחסותכם.

כיצד נראית חרדה אצל ילדים?

v    בכי מרובה: ילדים הסובלים מחרדה נוטים יותר לבכי, כאילו הם נמצאים כל הזמן על הסף וכל גירוי קטן יכול לעורר תגובה רגשית קיצונית.

v    קשיי שינה: בלילה, לבד, החרדה בדרך כלל מתגברת. הילדים עשויים לסבול מקושי בשינה, להגיע תכופות למיטת ההורים, לסרב לישון לבד בחדר, לסרב לישון בחושך ועוד.

v    תחושת חוסר אונים ונסיגה לתלות: הילדים עשויים לסגת בהתפתחות שכבר הושגה בתחום העצמאות, להצמד עוד יותר אל ההורים, לסרב להיות לבד, לסרב להיפרד, קשיים בהליכה לגן או לבית הספר וכד'. הנסיגה יכולה להתבטא גם בסימנים כמו הרטבת לילה ופחד משהייה לבד במשך היום.

v    קשיי ריכוז: החרדה מעסיקה את הילדים כל הזמן, ולכן קיים קושי בריכוז במשימות יומיומיות ובית-ספריות אחרות.

v    סימנים פיזיולוגיים: פעמים רבות חרדה אצל ילדים מתבטאת באופן סומטי בתחושות של כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והקאות. הסימנים הגופניים נפוצים בעיקר אצל ילדים שמתקשים לבטא את חרדותיהם באופן מילולי.

v      סימנים רגשיים: הילד עשוי לבטא את חרדותיו בהתקפי זעם , דיכאון או בעיות התנהגות.

מה ביכולתנו לעשות כדי לעזור לילדים שלנו לחיות במצבי מתח, חרדה ומלחמה?

1. אנחנו כהורים צריכים לחזק את עצמנו ולהיעזר בכל מקורות התמיכה שיש לנו בתקופות כאלו.

2.שמירה על סדר היום שלכם ? יש חשיבות יתרה לשמירה על שגרת יומכם ככל האפשר שכן סדר יום  נותן לילד (וגם לנו..) בטחון.

3.להרגיע את ילדכם- ניתן לעשות זאת בצורה מילולית דרך אמירות המקנות תחושת ביטחון  וכמובן גם בצורה לא מילולית באמצעות מגע שלכם שהינו גורם מרגיע עבורם.

4.להיות מכילים ותומכים ברגשות ילדכם ? אפשרו לילדכם לבטא את הרגשת הסכנה בה הוא חי, וכבדו את רגשותיו עד כמה שאפשר על ידי הימנעות מלחץ עליו להיות עצמאי כמו שהיה בעתות שלום. להימנע מלהיפרד ממנו שלא לצורך, להסביר לו מתי חוזרים.

5.כנות ופתיחות ? כאשר ילדכם שואל על המצב ענו לו בכנות על שאלותיו בצורה ברורה ועניינית (בהתאם לגילו) הנותנת תחושה של ביטחון.

6.עודדו את ילדכם לבטא את פחדיו במשחק וביצירה ? זה הזמן להוציא את חומרי היצירה מהארון, עודדו את ילדכם לשחק על ידי מתן אביזרי משחק רבים ושונים ועל ידי תמיכה במשחק שלו.

7.הימנעו מחשיפת יתר- חשוב לא לחשוף את הילדים לעודף פרטים ולתמונות שעלולות לפגוע בהם. כדאי גם להימנע בשיחות בנוכחותם מתיאורים של האירועים. תסבירו להם רק מה ששאלו וכל מה שחובה להגנתם  ולביטחונם. המענה שלכם  צריך להיות קצר, אמפטי וענייני.

חשוב להדגיש, במידה והחלו אצל ילדכם סימפטומים של חרדה, כפי שתוארו לעיל, יש לפנות לשירותי ייעוץ מקצועיים.