מה באמת מתגמל את הכלב שלך?
לא משנה כמה אני אדבר על עניין החיזוקים,תמיד אני נשאר עם הרגשה שזה מתפספס מעט,והאמת זה אפילו לא בגללנו,אנחנו פשוט חיים בחברה שרוב מוסדותיה לא בנויים על מערכת חיזוקים,ולכן אין לנו מדד ברוב הסיטואציות.
כשאני שואל,בעלי כלב מה החיזוק של הכלב,הרבה פעמים עונים לי,"הוא מת על אוכל,הוא יעשה הכל בשביל אוכל…"
זה נכון,הרבה מאוד כלבים באמת יצאו מגידרם עבור אוכל טעים,אבל האם זהו החיזוק של הכלב באמת בכל סיטואציה?
אני אתן לכם דוגמה מאוד מוחשית מחיי היום יום שלנו:
כשאנחנו עומדים בפקק תנועה בכביש וממהרים לאיזשהו מקום,או אפילו סתם רוצים להגיע הביתה לאחר יום עבודה,בשניה שאנחנו משתחררים מהפקק,השניה הזאת שהפקק כאילו נעלם ואנחנו חוזרים לנסיעה בקצב הרגיל שלנו,האם באותה השניה אנחנו חושבים על היעד הסופי? לאן אנחנו צריכים להגיע,או שפשוט נהנים מהנסיעה החלקה ללא עמידה ממושכת?
זה נכון שאנחנו נהיה מאוד שמחים להגיע למקום שתכננו להגיע אליו בזמן,אך התגמול של היציאה מהפקק הוא מיידי.
כלל זה תקף גם לגבי הכלבים שלנו,נכון שהכלב אוהב אוכל,אבל אם הוא מקבל אוכל ליד הדלת,התגמול שלו יהיה לצאת החוצה.החיזוק של כלב שהגיע אלינו כשקראנו לו "אליי",הוא לא האוכל או הצעצוע שאנחנו מחזיקים ביד,ברוב המקרים זו תהיה הרגשת השייכות להיות חלק מהקבוצה שלנו,גם אם זה נראה כאילו שהכלבים באימונים באים לקבל אוכל,אני מבטיח לכם שאם תקראו לכלב שלכם ותרדו לגובה שלו,כלומר בגובה הראש של הכלב,ותתעכבו על הרעפת החיבה עליו,הפעם הבאה הוא יגיע הרבה יותר מהר בהישמע האות "אליי".אם נראה שהכלב שלכם לא ממש אוהב מגע,זה כנראה כי סוג המגע שאנחנו מרעיפים עליו בסיטואציות מסויימות לא תואם את רמת ההתרגשות שלו.למשל,כלב שמגיע נרגש מאוד ומקפץ באויר,אני לא יכול פשוט לחבק אותו ולהרגיע אותו,אני צריך להתאים את רמת האנרגיה שלי לצפיות ההתלהבות שלו.בכלבים שמגיעים בהתלהבות,למשל,אני יכול לעשות כמה צעדים אחורה תוך כדי משחק איתו,וליטופים סוערים אבל מהירים,לא ידיים שנחות על גוף הכלב לאורך זמן.
גם כלבים שאוהבים ומעדיפים צעצועים על פני אוכל,מה הם אוהבים בצעצוע?
האם זה לרדוף אחריו? לנשוך אותו? לשחק איתי משיכות?
כלבים שמתרגזים על כלבים אחרים שהם רואים(ריאקטיביים – תגובתיים) אם נצליח להשתיק אותם ולגרום להם לא לנבוח,ומיד נוביל להם חטיף,האם החטיף הוא התגמול האולטימטיבי כאן?
בדרך כלל אצל כלבים ריאקטיביים,התגמול המושלם מבחינתם הוא להסתלק מהסיטואציה המלחיצה הזאת שהם נכלאו אליה.
כלבים שהולכים "רגלי" ברחוב סואן ועמוס בגירויים,האם התגמול שלהם יהיה החטיף שאני אתן להם על כך שהם הולכים יפה?
בדרך כלל אצל כלבים במקומות עמוסי גירויים,התגמול שלהם יהיה קצת סדר בכל הבלאגן הזה…
אם נלמד אותם קודם לכן ללכת ליד הרגל וליסמוך עלינו,התגמול שלהם יהיה עצום במקומות עמוסים,יהיה להם שקט נפשי כשהם צמודים אלינו,והם יוכלו להתרכז בנו ולא באלפי דברים אחרים שיכולים להוציא אותם משלוותם.
לסיכום,
כשאתם רוצים שההתנהגות של הכלב שלכם תשתפר במקומות מסויימים ובאירועים מסויימים,תחשבו מה באמת מתגמל אותם במצבים אלו.רוב הפעמים האוכל הוא רק כיוון שהכלבים רוצים "לזרוק את הראש שלהם" לכיוון שלו…
לא משנה כמה אני אדבר על עניין החיזוקים,תמיד אני נשאר עם הרגשה שזה מתפספס מעט,והאמת זה אפילו לא בגללנו,אנחנו פשוט חיים בחברה שרוב מוסדותיה לא בנויים על מערכת חיזוקים,ולכן אין לנו מדד ברוב הסיטואציות.
כשאני שואל,בעלי כלב מה החיזוק של הכלב,הרבה פעמים עונים לי,"הוא מת על אוכל,הוא יעשה הכל בשביל אוכל…"
זה נכון,הרבה מאוד כלבים באמת יצאו מגידרם עבור אוכל טעים,אבל האם זהו החיזוק של הכלב באמת בכל סיטואציה?
אני אתן לכם דוגמה מאוד מוחשית מחיי היום יום שלנו:
כשאנחנו עומדים בפקק תנועה בכביש וממהרים לאיזשהו מקום,או אפילו סתם רוצים להגיע הביתה לאחר יום עבודה,בשניה שאנחנו משתחררים מהפקק,השניה הזאת שהפקק כאילו נעלם ואנחנו חוזרים לנסיעה בקצב הרגיל שלנו,האם באותה השניה אנחנו חושבים על היעד הסופי? לאן אנחנו צריכים להגיע,או שפשוט נהנים מהנסיעה החלקה ללא עמידה ממושכת?
זה נכון שאנחנו נהיה מאוד שמחים להגיע למקום שתכננו להגיע אליו בזמן,אך התגמול של היציאה מהפקק הוא מיידי.
כלל זה תקף גם לגבי הכלבים שלנו,נכון שהכלב אוהב אוכל,אבל אם הוא מקבל אוכל ליד הדלת,התגמול שלו יהיה לצאת החוצה.החיזוק של כלב שהגיע אלינו כשקראנו לו "אליי",הוא לא האוכל או הצעצוע שאנחנו מחזיקים ביד,ברוב המקרים זו תהיה הרגשת השייכות להיות חלק מהקבוצה שלנו,גם אם זה נראה כאילו שהכלבים באימונים באים לקבל אוכל,אני מבטיח לכם שאם תקראו לכלב שלכם ותרדו לגובה שלו,כלומר בגובה הראש של הכלב,ותתעכבו על הרעפת החיבה עליו,הפעם הבאה הוא יגיע הרבה יותר מהר בהישמע האות "אליי".אם נראה שהכלב שלכם לא ממש אוהב מגע,זה כנראה כי סוג המגע שאנחנו מרעיפים עליו בסיטואציות מסויימות לא תואם את רמת ההתרגשות שלו.למשל,כלב שמגיע נרגש מאוד ומקפץ באויר,אני לא יכול פשוט לחבק אותו ולהרגיע אותו,אני צריך להתאים את רמת האנרגיה שלי לצפיות ההתלהבות שלו.בכלבים שמגיעים בהתלהבות,למשל,אני יכול לעשות כמה צעדים אחורה תוך כדי משחק איתו,וליטופים סוערים אבל מהירים,לא ידיים שנחות על גוף הכלב לאורך זמן.
גם כלבים שאוהבים ומעדיפים צעצועים על פני אוכל,מה הם אוהבים בצעצוע?
האם זה לרדוף אחריו? לנשוך אותו? לשחק איתי משיכות?
כלבים שמתרגזים על כלבים אחרים שהם רואים(ריאקטיביים – תגובתיים) אם נצליח להשתיק אותם ולגרום להם לא לנבוח,ומיד נוביל להם חטיף,האם החטיף הוא התגמול האולטימטיבי כאן?
בדרך כלל אצל כלבים ריאקטיביים,התגמול המושלם מבחינתם הוא להסתלק מהסיטואציה המלחיצה הזאת שהם נכלאו אליה.
כלבים שהולכים "רגלי" ברחוב סואן ועמוס בגירויים,האם התגמול שלהם יהיה החטיף שאני אתן להם על כך שהם הולכים יפה?
בדרך כלל אצל כלבים במקומות עמוסי גירויים,התגמול שלהם יהיה קצת סדר בכל הבלאגן הזה…
אם נלמד אותם קודם לכן ללכת ליד הרגל וליסמוך עלינו,התגמול שלהם יהיה עצום במקומות עמוסים,יהיה להם שקט נפשי כשהם צמודים אלינו,והם יוכלו להתרכז בנו ולא באלפי דברים אחרים שיכולים להוציא אותם משלוותם.
לסיכום,
כשאתם רוצים שההתנהגות של הכלב שלכם תשתפר במקומות מסויימים ובאירועים מסויימים,תחשבו מה באמת מתגמל אותם במצבים אלו.רוב הפעמים האוכל הוא רק כיוון שהכלבים רוצים "לזרוק את הראש שלהם" לכיוון שלו…
