ללמוד, לתרגל, ולחיות בצורה אוטומטית לפי עקרונות שיטת "שפת הגוף מבפנים ומבחוץ" זה לחיות חיי קהילה מפותחים שכולנו מבינים מהי חשיבותה.
לכל אחד יש את הגוף הפרטי שלו. כשאיברים המשרתים את הגוף מפסיקים לעשות את עבודתם – הגוף כולו מת. כשבתוך האיברים פועלים תאים רק לטובת עצמם – מקדמים רק את האינטרסים של עצמם - מקבלים את מה שאנחנו קוראים "מחלות סרטן", לסוגיהן.
מה הקשר?
הקיום שלנו כיחידים השורדים את המציאות העכשווית, מתקיימת מתוך דאגה לגוף הפרטי שלנו כיחידים - צריכה להשתנות. אנחנו לא יכולים יותר להיות אנשים "שרדניים". הישרדות כבר אינה מספיקה כי אין לנו את היכולת לספק את צרכיו של הגוף האישי שלנו בעצמנו, לעצמנו. אנחנו תלויים בהרבה מדי גורמים חיצוניים לנו, כדי לחיות. לכן, אנחנו חייבים קהילה, חברה, וסביבה תומכת שיכילו את הגוף הפרטי שלנו מחד ושנהיה חלק תורם ומעשיר בה, בנוסף.
אז מה? איך זה עובד?
הגוף האנושי מבפנים מתנהג כמו קהילה או משפחה גרעינית. הגוף – מבסס את קיומו על מערכות יחסים בין חלקיו, איבריו, ותיפקודיו השונים. הגוף האנושי דומה לחיי קהילה או חברה הפועלים על פי רשת חוקים, דפוסים, תבניות, הבנות והרגלים מוסכמים ומשותפים לכלל.
מחלקה ( כדימוי לגוף) בתוך מפעל (כדימוי לחברה) אינה יכולה לשרוד ללא קיום מערכות יחסים בין האנשים בתוך המחלקה (הגוף) ועם מחלקות אחרות כמותה (קהילה), עם ההנהלה ועם גופים שמחוץ למפעל (החברה ככלל). כל תצורות התיפקוד האלו מורכבות מאנשים.
מערכות יחסים יש ללמוד לקיים, לפתח, לשפר, לקדם, לשמר. מערכות יחסים דורשות הכנסת חשיבה מתחדשת, ויצירתיות אנושית כדי להמשיך להיות, כדי להמשיך ולקיים אותנו.
האם מערכות יחסים היום משתנות?
אנשים מבינים שלא די לקבל על עצמם תפקיד כדי להתנהל כיאות. ללא האנשים שסביבם אי אפשר למלא את תפקיד כזה.
כשיש קריסת מערכות חברתיות – החברה חדלה מלהתקיים, יש תוהו ובוהו וגם ראשיה ומנהיגיה אינם יכולים להשפיע. זה בדיוק מה שקורה בין הגוף והראש כשאנחנו מתעלמים מהגוף:
אז למה אנחנו עכשיו כאן?
רובנו חושבים בראש, מרגישים בראש וחיים בתוך הראש. רובנו מתעלמים מנושא דומיננטי בקיומנו – הגוף שלנו. הראש שלנו הוא כמו מנהל מחלקה ותפקידו לארגן, להגן, לפתח, לשפר ולשמר את מערכות היחסים המתקיימות בתוכנו. כולנו בוחרים להתעלם מקיום הגוף. כשאנחנו בנתק (קריסת מערכות חברתיות) מתודעת הגוף אנחנו מגבילים את קיומנו במו ידינו.
הגוף כל הזמן עומד לשירות הראש. בעודו מופעל בצורה אוטונומית לשירות וקיום החלקים הפיזיים (ללא ידיעתנו בקיימות שלו) קיומנו הרוחני תלוי בו, הוא נושא אותנו ממקום למקום, משדר לנו מתי טוב או רע לנו, מאפשר לנו חיי חשיבה ורגשות, יוצר הנאה, מגרה את עצמנו לחשיבה, מדרבן אותנו להגשים יעדים, סובל את חוסר או עודף התנועתיות / מחשבות שאנחנו יוצרים בו.
ההתעלמות ממנו, ומתחושותיו יוצרת חייץ בין המחשבות והרגשות שלנו לבין המציאות. ככל שאנחנו יותר חיים "בתוך הראש", כך הגוף הנעלם "מוכיח אותנו" ודרך שפת הגוף שלו מדרבן אותנו (זהו הכאב) להתעורר ולהתייחס אליו. ככל שההתעלמות שלנו גדלה – כוחו של הגוף נחלש והוא מפסיק לשרת אותנו וגורם לנו לשרת אותו. לפעמים מאוחר מדי.
לגוף שלנו יש שפה משלו. האם אנחנו נמנעים מלהאזין לה? האם אנחנו קשובים לסיפור שהוא מספר לנו על מערכות היחסים בין האיברים לבין עצמם, בין האיברים לבין הראש, בין הראש והאיברים? האם אנחנו שמורים על מערכת היחסים הבסיסית ביותר של קיומנו – היחסים עם הגוף שלנו?
התייחסות לרמזים שהגוף שולח מעודדת את הבריאות שלנו, ממריאה אותנו לגבהים שאנחנו רוצים להגיע אליהם ומשרתת אותנו הכי טוב שיש. שפת הגוף מבטאת את הרוגע שבמערכות היחסים בין האיברים השונים. כשהסטטוס קוו נשמר – אנחנו במיטבנו בחוץ – בקהילה, ובפנים – בתוך הגוף שלנו.
איך בדיוק שומרים על האיזון?
החכמה היא לשלב את הגוף בתהליכי החשיבה, ברגש, בתגובות ובתוצאות העשייה? לחוש אותו ואת סימניו, לקיים איתו תקשורת פתוחה כדי שיפעל לטובתנו. תובנות עשייה זו יביאו לנו תוצאות, המשפרות מאד את כל מערכות היחסים שלנו עם אנשים במשפחה הגרעינית, בקהילה ובחברה שסביבנו.
לדוגמה:
כשעומדים עם ברכיים נעולות לרוב גם הלסתות ננעלות. אנחנו לא חשים עד כמה התנועה והדיבור נעשים פחות ופחות חופשיים. איך? חוסר התנועה הגופנית הפנימית (נעילת ברכיים) מאטה את קצב המחשבה. גורמת לנו להיות נעולים על חשיבה מסויימת ולא מאפשרת פתיחות (הלסתות) כלפי אנשים אחרים.
ממליצה: לשחרר את הברכיים ולרפות את הלסתות. רק אחרי שמשחררים - כדאי לצאת לדבר עם אנשים. זהו השילוב האופטימאלי בין תודעת הגוף, החשיבה והרגש. ראו מה קורה לכם במערכות היחסים שלכם כשאתם משלבים בשיחה תשומת לב לגופכם, בהתייחסות אל אנשים אחרים?
מערכות יחסים מתקיימות בכל קהילה. גם בקהילת העצמות והשרירים שלנו וגם בקהילה האנושית שסביבנו. אם נשמור על קהילת הגוף האישי שלנו תקינה – נשמור על מערכות היחסים שלנו עם הסביבה החיצונית. זה מה שתרגול וחיים על פי עקרונות "שפת הגוף מבפנים ומבחוץ" יכולים לתרום למערכות היחסים שהתקינות שלנו עם הסביבה החיצונית.
בהצלחה.
שפת הגוף- מבפנים החוצה
