רוח קשור לחומר ולהיפך, אבל היחס בניהם איננו סימטרי והשאלה היא מה מוביל את מה. רוח (או דמיון) תמיד קודם, ולפני שיוצרים מוצר חומרי מסויים, יש להמציאו בעזרת דמיון. אבל, אחרי שהוא קיים, הוא יכול להכתיב את המציאות לאנשים אחרים. לכן, העולם בגדול הוא מובל רוח, אבל קיימים אנשים, שלא רוחניים, והם - חיים באופן חומרי בלבד ומוכתבים עם עובדות נתונות. החופש שלהם הוא בבחירת המציאות החומרית שלהם, מיקומם הפיזי, אנשים שהם בקשר איתם, מוצרים שהם קונים, מה אוכלים ומה שתים.
בברית המועצות, היתה דיקטטורה חומרית, שהתבטאה בכך, שלאנשים היה פחות חופש בחירה במימד החומרי. פחות חופש תנועה, פחות ברירה בהקשר לתעסוקה, פחות מוצרי צריכה, פחות חופש ביטוי. אבל, אם מדברים על מימד התודעה בלבד, ללא זליגה לעולם החומר (כמו דיבור או כתיבה למשל), החופש של האדם היה מוחלט. האדם יכל לחלום ולדמיין כאוות נפשו. ניתן לראות את זה בחוש ההומור שנשמר באופן יפה מאד, בכמות הבדיחות שאנשים המציאו. היה בדיחות על הכל ועל כולם, מה שמעיד על כך, שברמה הרגשית והתת מודעית - האנשים היו חופשיים לחלוטין.
המצב בארץ, לעומת זאת, הוא של חופש חומרי יחסית גדול, אבל פחות חופש תודעתי. בניגוד לבריה"מ, הציבור איננו מאוחד באידיאולוגיה אחת וכך, האנשים מתחלקים לקבוצות קטנות, שבכל אחת מהן שולטת אידיאולוגיה שונה במהותה, או לפחות בזהות האנשים שמרוויחים ממנה. הקבוצות - יותר חזקות מבודדים ונלחמות בניהן על השפעה. הפרט הבודד איננו מוגן מפני עריצות קבוצתית, ומנסה בד"כ למצוא הגנה מאחת הקבוצות. מתוקף הכוחנות של המאבק הזה, המצב הופך להרבה פחות מצחיק, ולמעשה מבטל בצורה ניכרת את החופש הרוחני של בני האדם. לכן, המצב בארץ הוא למעשה דיקטטורה רוחנית של אנשים פרטיים, כשכל אחד מהם מייצג אמת אחרת, וכך - לא נוצר מצפון קולקטיבי, ואינטרס שולט בלבבות בני האדם.
יש לשים לב לכך, שתודעת האדם היננה מוגבלת בעוצמתה, וכך, אידיאולוגייה של המונים - הינה משהו שלא ניתן בקלות להיתעלם ממנה. אם הקבוצה תרצה, מה שקורה לא תמיד, היא יכולה להפעיל לחץ על אדם בודד, אז - להוכיח את דעתה בכוח. האדם צריך לשים לב לא להיות מבודד, וכן להישתייך לקבוצה כלשהי, כך שאפשר יהיה להיתגונן. בבריה"מ היתה קבוצה ואידיאולוגיה, שחזקה בצורה ברורה מכולם, ולכן - לא היה ויכוח אידיאולוגי בעם. כיוון שאף אחד לא יכל על האידיאולוגיה הראשית, האנשים פיתחו הומור, ולא היתה כנאה בניהם. בארץ - האידיאולוגיות מרובות, ולא זוכות בצורה מובהקת. כנאה ושנאה התפתחו בציבור, עקב כך שחלק מהאידיאולוגיות מרוויחות יותר, וחלק - פחות.
