מה קורה לנו לאחר הלידה?? ומה לעשות כדי לשפר את המצב?? 

היא: "אני מתה מרעב, לא הספקתי לאכול היום שום דבר"

הוא: "אז מה עשית כל היום?"

היא: "מזל שהגעת! חייבת ללכת לשנייה לשירותים, שמור על הקטנטן לרגע.."

הוא: "מותק, בדיוק חזרתי מהעבודה אני רוצה לנוח, את היית בבית כל היום.."

נשמע לכן מוכר?? פעמים רבות במפגש עם בני זוג לאחר הלידה, אני שומעת את השיחה הזאת בוואריאציות שונות. נראה כי היא מתקיימת כמעט בכל בית בו מתגוררים אישה "בחופשת לידה" ובן/בת זוג  שחוזר מהעבודה. הגבר חוזר מהעבודה עייף ומותש אחרי יום ארוך שעבר עליו, ובמפתיע פוגש גם הוא אישה עייפה ומותשת אחרי יום ארוך שעבר גם עליה. בהרבה מהמקרים השיח יהפוך למריבה בין בני הזוג ויצטברו כעסים ותלונות אחד כלפי השני.

למה זה קורה? חוסר הנוחות בין בני הזוג מתחיל עוד מתקופת ההיריון, תחילת ההיריון היא תקופה זוגית מאוד, ההיריון ידוע רק לבני הזוג ויש תחושה משותפת שהם חולקים סוד שידוע רק להם, זוהי תקופה אופטימית מאוד עבור שניהם, לעיתים קרובות יש להם דמיונות משותפים בנוגע לאיך יהיה אחרי הלידה? איך יאה התינוק? בסביבות הטרימסטר השני, ההיריון מתחיל להיראות כלפי חוץ, אנשים נוספים חוץ מבני הזוג מתחילים להיות מעורבים והגבר מתחיל להרגיש בצד.

בטרימסטר השלישי ההיריון כבר נוכח בחדר והא מושך את מרבית תשומת הלב, הבטן הגדולה יוצרת מרחק בין בני הזוג (מרחק פיזי אך גם מטאפורי), גברים בתקופה זאת מרגישים חוסר אונים אל מול קשיי האישה וחסרי אונים מול השינויים שהגוף שלה עובר. האישה בתקופה הזאת עסוקה בעצמה ובהיריון ובן זוגה מתחיל לחשוש לנוכח ההתכנסות של בת זוגו ההיריונית. גברים רבים חוששים לגבי טיב היחסים ביניהם לאחר הלידה, חוששים שהמרחק ילך ויגדל עם לידת התינוק ותוהים האם בת הזוג תמשיך לאהוב אותם??

עם לידת התינוק גברים רבים מרגישים לא נחוצים, הפוקוס של האישה עובר באופן כמעט מוחלט לתינוק, מה שיכול לגרום להם להרגיש שבורים ומתוסכלים. כדי להחזיר לעצמם קצת מתחושת הערך והמסוגלות הם משכנעים עצמם בכך שעול המשפחה מונח על כתפיהם. האישה ב"חופשת לידה", נשארת בבית עם התינוק ומישהו צריך לפרנס את המשפחה שכוללת עכשיו גם תינוק קטנטן שצריך לדאוג לכל צרכיו!!! הגבר עובד קשה ומדמיין את האישה יושבת כל היום בבית ונהנית! הוא לא יודע שהיא כל היום החליפה חיתולים, האכילה את התינוק, ניסתה להרגיע אותו, נדנדה אותו כדי שיירדם, שוב החליפה חיתול ושוב האכילה אותו, ורק תנסי להסביר לו שכל היום אפילו דקה לא ישבת, שלא לדבר על לנוח..

כדי להקל על מערכת היחסים ביניכם שגם ככה משתנה ועוברת טלטלה לאחר הלידה חשוב שתדעו שהכול זמני. רוב הזוגות לאחר הלידה עוברים בדיוק את מה שעבר עליכם עכשיו ועוברים את זה. לאחר הלידה קיים חוסר איזון במערכת הזוגית (שעד עכשיו כללה שני אנשים ופתאום כוללת שלושה?!?) ולוקח זמן למצוא את האיזון החדש שנכון לכם. נסי להסביר לו מה זה אומר להיות בבית כל היום עם תינוק קטנטן שתלוי רק בך! ספרי לו על סדר היום שלך ועל כל הדברים שהספקת לעשות עם הקטנטן על היידים.. ואולי תתחלפו בתפקידים? תני לו לחוות רק ליום אחד ואולי רק לכמה שעות את מה שאת חווה כל יום מחדש. יכול להיות שבן הזוג שלך יסתדר מצוין! ואם לא- לפחות כך תגרמי לו להבין אותך קצת יותר.. תגרמי לו להיות קצת יותר מתחשב/נחמד אלייך כשהוא חוזר מיום ארוך בעבודה או לפחות לא כועס ומתלונן על זה ש"כל היום היית בבית, איך לא הספקת להכין משהו קטן לאכול??" דברו אחד עם השני. שתפו אחד את השנייה במה שעובר עליכם. תנו מקום לרגשות השונים ואל תתקפו.  תהיו נחמדים זה לזה. ותנסו אפילו להנות מזה.