כמה שווה הפרת הזכות המוסרית ? לא הרבה 

כמה שווה הפרת הזכות המוסרית ? לא הרבה

בתביעה בגין הפרת הזכות המוסרית, קבע בית המשפט[1], כי הפרת הזכות המוסרית של התובע, באי מתן קרדיט על שמו במשדר טלוויזיה שבו הוצגו 12 יצירותיו, תזכה את התובע בפיצוי בסך של 15,000 ש"ח.

התובע, יוצר ויטראז'ים בעל שם, אשר הסכים לכך שייעשה שימוש ביצירותיו במסגרת טקס הדלקת המשואות, תבע מהמדינה, ממפיקת הטקס ומחברת עריכת ועיצוב הוידאו עמה התקשר, סך של 300,000 ש"ח (!) בגין אי קבלת קרדיט בכתוביות סיום שידור הטקס בערוצי הטלוויזיה השונים.

יצוין כי במסגרת פסק הדין לא נדונה העילה החוזית, ככל הנראה בשל כך שלא נתבע פיצוי בגין הפרת החוזה שבין התובע לבין חברת עריכת ועיצוב הוידאו, ולא התבררה השאלה של פיצוי בגין מקורות חקיקתיים שונים בגין מעשים המגבשים עילות תביעה נפרדות.

****

 בית המשפט קיבל את טענות הנתבעים לפיהן הזכות למתן קרדיט היא זכות יחסית ותלויה ב"היקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין". לאור העובדה כי בנסיבות מקרה זה דובר בשידור טקס ממלכתי, ולא בשידור מסחרי, כאשר לרקע הויזואלי של התפאורה לא הייתה חשיבות מרכזית וכן לכך שממילא כתוביות הסיום עוברות במהירות רבה ואף נחתכות בשידורים של הערוצים המסחריים.

***

בשאלה האם מדובר בהפרה אחת או ב-3 הפרות (בגין 3 שידורים שונים) כפי שטען התובע, קבע בית המשפט באופן נכון לטעמנו כי מדובר בהפרה אחת של הזכות המוסרית שאירעה פעם אחת. זאת בדומה למקרים אחרים בהם נפסק כי המבחן הקובע למספר ההפרות הוא לא מספר המעשים המפרים, אלא סוג הזכות שנפגעה וכאשר מדובר במסכת מעשים שמפרה סוג זכויות אחד, יש בכך הפרה אחת (כך נפסק כי העלאת הצגה המפרה מחזה, עשרות פעמים, מדיי ערב במקומות שונים, מהווה הפרה אחת[2]). לעומת זאת, כאשר דובר בהפרת מספר זכויות יוצרים אשר תובעים בגין הפרתן (כגון העתקה והעמדה לרשות הציבור) או כאשר דובר בהפרת זכות יוצרים במספר יצירות שונות (כגון במספר צילומים שכולם פורסמו בספר אחד[3]).

***

לעניין סכום הפיצוי, קבע בית המשפט כי בפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק, נשקלים תום ליבו של המפר, משך ההפרה, הרווח שהפיק המפר כתוצאה מההפרה והנזק של התובע. במקרה זה, הגם שזכות התובע לקבלת קרדיט הוזכרה במפורש בחוזה שבו הוזמנו שירותיו, בית המשפט שוכנע כי ההפרה נגרמה בשל טעות אנוש שנעשתה בתום לב, כי השימוש ביצירות עצמן נעשה בהסכמת התובע, בהתאם לתמורה שסוכמה עימו (שהייתה נמוכה באופן ניכר מסכום התביעה), וכן שלא צמחה למי מהנתבעים תועלת כלכלית מאי מתן הקרדיט לתובע. על כן, סכום הפיצוי שנפסק הינו נמוך בהרבה מהסכום שנתבע ומהפיצוי המקסימאלי שניתן לפסוק מכוח חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (עד לסך של 100,000 ש"ח), הועמד על סכום צנוע יחסית, בגובה של 15,000 ש"ח.

[1] ת"א (שלום, תל אביב) 35394-06-13 רונן דב קימל נ' משרד ראש הממשלה, פסה"ד מיום 4.12.14.

[2] ע"א 592/88 שמעון שגיא נ' עזבון ניניו, פסה"ד מיום 4.3.92.

[3]ת"א (מחוזי, י-ם) 3560/09 אבי ראובני נ' מפה, פסה"ד מיום 6.1.11.