כייחידנית מתביישת במי שאני - האם זו אמת? 

אן, בת 44, עצמאית, חיה בדירה שלה, גרפיקאית יצירתית, מוכשרת, מתפרנסת טוב אבל אין לה כוח לעבודה. כרגע בלי זוגיות כבר זמן ארוך. מדי פעם בקשר עם המשפחה, פוגשת חברים אבל מתביישת, מסתגרת כי הם מצליחים והיא לא הצליחה בכלום.

"אני מתביישת בעצמי", היא קוראת מהדף שמילאה. "לא נשואה, לא התחתנתי עם ג'ף, לא הקמתי משפחת, אין לי ילדים. זה ממש לא רציני לחדש עכשיו את הקשר עם ג'ף, הוא לא אהב אותי מספיק, אני מפספסת סדרתית ללא תקנה.

אני רוצה להיות יותר צעירה, לא לעשות שגיאות, רוצה שיאהבו אותי, שיראו שאני יפה וראוייה, שלא יחשבו עלי מחשבות שליליות, שלא ירדו עלי.

אני הייתי צריכה כבר להיות נשואה עם ילדים כמו כולם, כמו שבמשפחה שלי אומרים לי כל הזמן.

אני זקוקה להערכה שלהם, שיבינו שנורא השתדלתי כל הזמן להתאים את עצמי וזה לא הצליח לי.

אני לוזרית, נכשלתי בדבר הכי חשוב וזה לאהוב ולהיות אהובה, חסרת סיכויים, מבויישת, מעבירים עלי ביקורת כל הזמן ואני עליהם, פוחדת מהם, חשוב לי מה הם חושבים עלי ונוהגת לפי זה.

אני לעולם לא רוצה להרגיש בושה, לא אהובה, לא ראוייה."

זו הייתה שיחת 'העבודה' שלי בסקייפ שלשום בבוקר. שיחה מהבית, משני עברי הקו, אני לא מכירה אותה והיא לא אותי. למדתי להכיר אותה, בעיקר שמעתי את קולה, את העצב, הכובד, הבושה מהביקורת שמטיחים עליה, מתביישת בבושה ובכעס שמציפים אותה, בתסכול שמפנה אל החבר לשעבר שלא התחתן איתה אבל גם לא ממש אהב אותה. עייפה, אין לה כוח לראות איזשהו כיוון הלאה, לאן, איך.

התחלנו את 'העבודה' במה שכתבה בהתחלה: "אני מתביישת בעצמי שלא התחתנתי עם ג'ף ואין לי ילדים".

האם זו אמת? ? שאלתי את השאלה הראשונה.

כן, בוודאות זו האמת, ענתה לשאלות 1 וגם לשאלה השנייה: האם היא יכולה לדעת בוודאות שזו האמת, אחרי שלקחה זמן להתבונן עמוק בתוכה עד שתשובה ברורה הופיעה.

ומה קורה לך, איך את מגיבה, כשאת מאמינה למחשבה שאת מתביישת בעצמך שלא התחתנת עם ג'ף ואין לך ילדים? ? עברתי לשאלה 3. מסתגרת, ענתה. לא יכולה לשאת את הביקורת שהמשפחה מטיחה, כעס מציף ולא יכולה להגיד, כועסת על ג'ף שהחליט לעזוב אותה. בשקט עמוק המשיכה להגיד והסתבר שהיא הייתה זו שהפסיקה את הקשר אבל הוא היה זה שיצא מהבית. הוא פשוט לא התאים לה באותו זמן. עובדות משמעותיות ביותר.

ואז בשאלה 4: מי את ללא המחשבה הזו, בדיוק באותו המצב, נמצאת מולו - מי את? - גילתה את הנחישות שבה, הבהירות למה שהיה לה נכון באותו הזמן כדי לחזור לאיזון של עצמה. גילתה את העוצמה שבה, חופשייה, נוכחת, מודעת לצרכים ולרצונות שלה, סקרנית לאפשרויות שפתוחות בפניה, מרגישה את העוצמה שלה.

מאוששת מהתובנה שבעצם היא זו שהפסיקה את הקשר, חזרנו למחשבה הראשונית: מתביישת שלא התחתנת עם ג'ף ואין לך ילדים ? גילתה שלא מתביישת עוד, גילתה את הרצון שהנחה אותה באותה נקודת זמן, שהלחץ המשפחתי וההשוואה לחברים וההקשבה לציפיות של כולם - כל אלו גרמו לה לאבד את עצמה, שזה מאד אופייני לה, סוחט כוחות, חוויה של קורבן לדרישות לא שלה.

מכאן הגלישה אל ההיפוכים מאד טבעית:

"לא מתביישת שלא התחתנתי עם ג'ף ואין לי ילדים" - כי הוא לא התאים לי, לא הייתה בינינו הבנה, הסכמה, כמה טוב שאין לנו ילדים יחד. אפילו גאה בעצמי שיכולתי לעמוד בלחץ המשפחה ולא לרצות אותם.

"מתביישת בעצמי שאני בכלל מעלה את המחשבה שאני מתביישת שלא התחתנתי עם ג'ף ואין לי ילדים", כי זה אומר שאני מוכנה אוטומאטית לעזוב את מה שנכון לי, להיות קורבן, לא לראות את הצרכים שלי, שמה אותי בחושך אל מול הציפיות שלהם, וזה כל כך מעציב, מעצבן, מעייף, ונשיפה עמוקה החוצה ? אפשר כמעט להרגיש את הנשיפה מהצד השני של הסקייפ עד אלי. אנחת הקלה.

היפוך שלישי - ג'ף מתבייש בעצמו שלא התחתן איתי ואין לו ילדים - יכול להיות, כי פה ושם הוא יוצר קשר, נמצא בסביבה. מצד שני זה ממש לא הביזנס שלי, והעלות השערות זה רק לבלבל שוב את השקט והאיזון שמצאתי בתוכי.

אז איך לוקחים את זה לחיים?

מודעת לתחושות העוצמה שהתעוררו בגוף כשמסכימה לראות מה נכון לה בכל רגע נתון, בהרגשת החופש להיות בסקרנות ופתוחה לכל האפשרויות ? אולי עכשיו, אם נכון לה ? היא מוזמנת לבדוק עם ג'ף אם יש מצב לחידוש הקשר. עכשיו ? כשהיא מודעת לתהליך שהיה בה אז, מודעת לכוחותיה היום ומודעת לצרכים שלה ולרצונות שלה, תוכל בצורה שקולה להסיק מסקנות המתאימות לסיטואציה החדשה של היום.

סיימנו את הפגישה כשאן הקריאה את כל הדף בהיפוך לעצמה, מתוך תחושת ההעצמה שחוותה, ומתוך ידיעה שעשויה לחוש שוב בושה ולא אהובה כי אז תדע ששוב צריכה לחזור אל עצמה ולכוחותיה שקיימים בה תמיד, ולפעמים הדחף לרצות ציפיות של אחרים מסתיר אותם מעצמה.

כל התהליך היה עוצמתי עבור אן.

אבל הנקודה הכי מרגשת עבורי היא מימוש הייעוד שלי: תמיכה באשה שלא מאמינה שיכולה לממש את יעודה להיות אמא ולעזור לה  לגלות את כוחותיה ויכולתה לפתוח את האפשרויות למימוש עצמי.

הזדמנות לא צפוייה בשיחה עם אשה שאני לא מכירה, מעברו השני של הסקייפ.

רק אחרי 'העבודה' איתה והגילוי שלה סיפרתי לה את הסיפור שלי, שכל כך חופף לשלה, את הדרך שעשיתי מאז ואת הסיכוי שעומד בפתחה. אם רק תפתח למה שהעולם מציע לה.

דלתי פתוחה בפני מחפשי הדרך והפוחדים ךעזוב שמא יפסידו משהו טוב.

דלת לעוצמה הפנימית והמימוש העצמי.