רוב השכירים סבורים כי כל עוד משכורתם נמוכה יחסית ונוכה ממנה מס במקור הרי אין הם חייבים בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה.
מחשבה זו עלולה להתגלות כשגויה ורבים מהשכירים עלולים למצוא עצמם כעוברים על החוק מבלי שיהיו מודעים לכך כלל.
החל משנת המס 2013, תקנות מס הכנסה קובעות פטור הפטור מהגשת דו"ח אישי שנתי לגבי שכירים ואחרים איננו חל לגבי מי שמבצע מכירות של ניירות ערך סחירים, בתנאי שהמחזור השנתי הכולל ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה או נייר ערך זר הנסחר בחו"ל או אפילו מק"מ ע"י הנישום עולה על סכום של 811,560 ש"ח באותה שנת מס. הפטור מהגשת דו"ח שנתי איננו חל מעל התיקרה גם אם הרווחים מאותם ניירות ערך פטורים ממס או שנוכה מהם במקור מלוא המס.
תכליתה המקורית של ההוראה הייתה לעזור לרשות המיסים לגבות מס נוסף בשיעור של 2% שמוטל על בעלי ההכנסות הגבוהות, אולם נוסח מטעה של התקנות שאומץ ע"י פקידי השומה מביא לכך שהחובה מפורשת על ידם כחלה על "מחזור" ולא על "רווח".
הדבר יוצר שורה של עיוותים. כך לדוגמא מי שמשקיע במק"מ בסכום של 250 אלף שקל ומוכר וקונה בכל פעם את אותו מק"מ ארבע פעמים בשנה, חייב להגיש דו"ח, וזאת ללא כל קשר אם הרוויח או הפסיד בפעילותו זו. הכספים יכולים להיות כספי חסכון לדירה שנחסכו במשך שנים או אף חסכונות של אזרחים ותיקים שכלל אינם עובדים.
מי שמבקש למנוע את הגשת הדו"ח יכול במקרים מסוימים לתכנן את מספר המכירות הקניות כך שהמחזור לא יעלה על התקרה. לפעמים ניתן להשקיע בפקדון חלף אג"ח או בקרן נאמנות שהיא שמשקיעה באג"ח.
אם נמצאים בסופה של השנה אם מחזור המכירות מתקרב לתקרה, יש לשקול אפשרות לדחות מכירת ניירות-ערך נסחרים לשנת המס הבאה, וזאת על-מנת שלא לחרוג מהתקרה האמורה.
גיא בר-און, עו"ד ורואה חשבון, ממשרד זיו שרון ושות' עו"ד. לשעבר רכז ביחידה הארצית לשומה ברשות המיסים. תחומי עיסוק: דיני מיסים. מס הכנסה,חוקי עידוד, ייצוג בפני הרשות, ליווי עסקאות, מיסוי שוק ההון