מחמוד, אזרח אירני בן 38 נצרך לנסיעה מארצות הברית לצרפת. הוא נחת בשדה התעופה ע"ש שארל דה-גול, אך אז נוכח, כי אין לו את אישורי הכניסה לצרפת. הפקידים בשדה התעופה בקשו ממנו להביא מסמכים שונים, המעידים על זהותו ועל היותו אזרח ארה"ב, אך למחמוד לא היו מסמכים שכאלו.
האחראי על הביטחון בשדה, בקש ממנו להמתין בצד ולא להפריע לתור עד שיתברר העניין שלו. ומחמוד- אכן, עמד בצד וחיכה. מדי כמה שעות הוא ניגש לבדוק עם האחראי מה קורה בעניינו, אך זה שלח אותו למנהל אחר, ששלח אותו למנהל נוסף, שאמר לו כי כרגע אין מי שיטפל בנושא שלו, וכי עליו להמתין בשדה התעופה, כל עוד המטוסים ממריאים ונוחתים.
למחמוד לא היה מה לעשות, וכשראה שהעניינים אינם מסתדרים בלעדיו- החליט להתמקם ברציף 16. הוא פרש לישון על אחד הספסלים שברציף, דבר שלא עורר תמיהה, מכיוון שאיננו נדיר בשדות תעופה. גם כשקם משנתו- לא נדנד ולא הטריד את האחראים במקום. הוא לא איים, ולא צעק. אמנם, יש לו בעיה קטנה עם המסמכים שלו, אבל הוא עצמו צריך רק להרים טלפון לקרוביו שבקליפורניה והם ישלחו את התעודות, דבר שלא נעשה.
מה קורה עם מחמוד בינתיים? בינתיים, הוא מסתדר לא רע ברציף 16. לאף אחד לא אכפת שבאיזו נישה ריקה ברציף יושב אדם עם שמיכה דקיקה, וצופה בעוברים ובשבים במקום רועש זה.
הסיפור נשמע נורמלי, אלמלי העובדה הפשוטה שמחמוד לא יושב במקום יום, גם לא יומיים וגם לא שבועיים. מחמוד תקוע בשדה התעופה של שארל דה גול כבר 24 שנים!
כל הסיפור עם מחמוד החל בשנת 1988, ומאז, 24 שנים רצופות, יושב מחמוד באותו הרציף, ומתפקד כאזרח ללא מדינה. את המזון שלו הוא לוקח מתלושי מזון חינמיים למסעדה בנמל התעופה שנותנים לו טייסים ואנשי צוות. את חפציו הוא מניח בארונית קטנה שמצא נטושה, הנוף האנושי- משתנה מולו כל הזמן, והוא גם עסוק. עסוק בקריאה בספרים שנשכחו על הספסלים.
לפני מספר שנים התנדבו ממשלות ואישים רבים לסייע למחמוד כדי שיקבל אזרחות עם מדינה, אך מחמוד אמר לכולם: "חכו קצת, עוד מעט אמורים להגיע אליי המסמכים מארה"ב, ואז אחשוב מה לעשות. בינתיים טוב לי כאן, ברציף 16 של שדה התעופה על שם שארל דה גול אשר בצרפת".
קשה להאמין, אך לעיתים רבות מנהלים רבים מתנהלים כמו אותו מחמוד מרציף 16. אותם מנהלים, שעסוקים בדברים רבים, עדיין "תקועים" איפשהו בשנת 1988, או בשנת 1991, ומאז הם אינם מתקדמים לשום מקום בנושא גיוס המשאבים שלהם. יש להם תירוצים רבים וטובים כמו: "אני צריך לקבל את המסמכים": "אני רק צריך שיקשרו אותי עם בן אדם X", "אני כבר נוסע לפגוש אותו", "עכשיו חופש ואין לי אפשרות לעשות כלום..." אך בפועל הם תקועים ואינם מתקדמים לשום מקום בגיוס משאבים, או בתחומים אחרים.
כל מנהל ארגון שמרגיש את עצמו תקוע בתחום מסוים, צריך לחשוב לעצמו: "מה חוסם אותי מלעשות פעולה X?" "מדוע אני דוחה את הדבר שוב ושוב?", עליו לצאת מאזור הנוחות, דרך פעולה ממשית אחת לפחות, לפצח את ה"תקיעות" ולצעוד לעבר עתיד ארגוני טוב יותר, כאשר התוצאות לפעולה ולזאת שתבוא אחריה יפתיעו בעז"ה גם אותו.
שרה רוזנבוים | מומחית בפיתוח משאבים וגיוס תרומות, ייעוץ ארגוני וניהול אפקטיבי | יוצרת סדרת: "מיליון או דולר"- כל הסודות והטיפים לגיוס משאבים אפקטיבי לארגון שלך! | לקבלת סדרת טיפים מנצחת לגיוס משאבים אפקטיבי לארגון שלך לחץ כאן!
