החרם הרוסי: הזדמנות ליצואן הישראלי? 

החרם הרוסי: הזדמנות ליצואן הישראלי?
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

בתחילת חודש אוגוסט 2014 נודע כי רוסיה מטילה חרם על מוצרי מזון ממדינות שונות שגינו אותה בגין המאבק עם אוקראינה.

רוסיה הודיעה כי חל איסור לייבא לרוסיה למשך שנה אחת, את המוצרים הבאים: בשר, דגים, פירות וירקות ומוצרי חלב, שמקורם בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ומדינות האיחוד האירופי, כולל נורבגיה.

אז מהי משמעות החרם הנ"ל על הסחר העולמי עם רוסיה?

*מהו היקף הסחר שבין ארה"ב לרוסיה?

במחצית הראשונה של שנת 2014, היקף היצוא של ארה"ב לרוסיה עמד על 5.9 מיליארד דולר. בשנת 2013 כולה, היקף היצוא של ארה"ב לרוסיה עמד על 11 מיליארד דולר, בשנת 2012- על 10.6 מיליארד דולר.

מתוך סך היצוא השנתי, כ- 1.3 מיליארד דולר בשנה מתייחסים למוצרי מזון .

מוצרי היצוא הנפוצים של ארה"ב לרוסיה בתחום המזון, הם: בשר (כ-324 מיליון דולר בשנה), פירות ואגוזים (כ-222 מיליון דולר בשנה) .

כאמור, לאור החרם, יוטל איסור על יבוא מוצרים חקלאיים מארה"ב למשך שנה.

*מהו היקף הסחר שבין מדינות האיחוד האירופי לרוסיה?

בשנת 2013 עמד היקף היצוא של מדינות האיחוד האירופי לרוסיה על 119.8 מיליארד אירו, בשנת 2012- על 123 מיליארד אירו, ובשנת 2011 על 108.6 מיליארד אירו.
מתוך סך היצוא השנתי, כ- 15-16 מיליארד אירו בשנה מתייחסים למוצרי מזון.

מוצרי היצוא הנפוצים של מדינות האיחוד האירופי לרוסיה בתחום המזון, הם פירות וירקות (2 מיליארד אירו בשנה) .

על פי נתונים שפורסמו, רוסיה רכשה עד כה 31.5% מהבשר, 42.6% ממוצרי החלב ו-32% מהירקות- הנחוצים לה לצריכה שוטפת- מהאיחוד האירופי , מקור ממנו יהיה אסור לייבא למשך שנה.

לכן מתקבל הרושם כי הגורם שייפגע באופן המשמעותי ביותר הם סוחרים באיחוד האירופי המקיימים קשרי מסחר עם רוסיה.

*מהו היקף הסחר שבין קנדה לרוסיה?

בשנת 2013 היקף היצוא של קנדה לרוסיה עמד על כ-1.4 מיליארד דולר. בשנת 2012 היקף היצוא כלל כ-500 מיליון דולר במוצרי בשר וכ-100 מיליון דולר בדגים ומאכלי ים .

*מהו היקף הסחר שבין אוסטרליה לרוסיה?

בשנת 2013 היקף היצוא של אוסרטליה לרוסיה במוצרי מזון היה כ-400 מיליון דולר, מתוכם-
בשר בקר- 150 מיליון דולר. חמאה- 64 מיליון דולר. בעלי חיים- 55 מיליון דולר. בשרים אחרים- 48 מיליון דולר .

*מהו היקף הסחר שבין נורבגיה לרוסיה?

בשנת 2013 עמד היקף היצוא הנורבגי לרוסיה על כ-1.4 מיליארד דולר, מתוכו כ- 1.1 מיליארד דולר מתייחס לדגים ומאכלי ים .

*האם החרם עשוי לסייע ליצואנים ישראליים?

החרם הנוכחי עשוי להיות הזדמנות פז ליצואן הישראלי, שכן ניתן להניח שבקרוב מאד יורגש מחסור של מוצרי מזון במדפים ברוסיה, ורוסיה תהיה חייבת לנסות ולהשלים את המחסור באמצעות הגברת היבוא ממקורות אחרים שלא הוטל עליהם חרם.

בשנת 2013, לשם הדוגמא, היקף היצוא הישראלי לרוסיה עמד על 1 מיליארד דולר, כ-1.6% מכל היצוא הישראלי באותה שנה.

כלומר, חרם זה שמטילה רוסיה על מוצרי מזון ממדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה, נורבגיה ואוסטרליה, עשוי להוות הזדמנות פז ליצואנים ישראליים של אותם מוצרים, שכן ניתן להניח כי השוק הרוסי לא יוכל למלא את הביקוש ללא יבוא ממקורות אחרים, פרט למקורות שאסורים כעת ביבוא.

*האם החרם הרוסי הוא חוקי מבחינת הדין הבינלאומי?

רוסיה הצטרפה כחברה לארגון הסחר העולמי WTO ב-2012. ישראל, לשם הדוגמא, חברה בארגון החל משנת 1995.
מהלך כזה של נקיטת חרם על סחורות ממקור אחד, לעומת התרת יבוא ממקורות אחרים, עשוי להיחשב כמפר את דיני ארגון הסחר העולמי. ארגון הסחר העולמי מחייב את המדינות החברות בו לתת יחס שיוויוני לסחורות ממקורות שונים ולא להפלות ביניהן.
למשל, דיני ארגון הסחר העולמי אוסרים על המדינות להטיל מכס מעבר לרף מסוים שאליו המדינות התחייבו.
בנוסף, דיני ארגון הסחר העולמי אוסרים על הטלת מגבלות על היבוא (מעבר למכס), כגון הטלת מכסות כמותיות, למעט חריגים.

אפשרות העומדת למדינות הנפגעות מהחלטת רוסיה היא לפנות בתלונה רשמית נגד רוסיה לארגון הסחר העולמי.

במקרה כזה, מקים ארגון הסחר העולמי מנגנון ליישוב סכסוכים המקיים שיחות בין שתי המדינות בניסיון ליישב את המחלוקת. אם המחלוקת לא נפתרת בתוך 60 יום, המדינה הנפגעת מבקשת מארגון הסחר העולמי להקים פנל ליישוב סכסוך שמקבל החלטה מעין שיפוטית. בפנל חברים שלושה מומחים לסחר בינלאומי שלא קשורים למי מן המדינות, וקיים גם גוף ערעורים על החלטת הפנל.

במידה ויוחלט על ידי המדינות שמוצריהן מוחרמים ברוסיה להגיש תלונה לארגון הסחר העולמי כנגד רוסיה, ניתן להעריך כי רוסיה תתקשה לצאת מסכסוך סחר זה כשידה על העליונה.