נתחיל מהסוף. מכתב האשראי מגן רק על המוכר!
על מנת להבין מדוע הוא מגן רק על המוכר ומדוע הרבה פעמים אנשים טועים לחשוב שהוא מגן על הקונה נצטרך קודם להבין מהו מכתב אשראי.
מכתב אשראי הוא חוזה שנחתם בין הבנק המפיק (הבנק של הקונה) למוכר.
בחוזה הזה אומר הבנק למוכר שבמידה והוא, המוכר, יציג את המסמכים הנדרשים, בצורה תקינה ובמועד, הבנק ישלם לו את הסכום הרלוונטי, מבלי לשאול את הקונה.
חוזה זה הינו חוזה נפרד מהחוזה המסחרי ואינו קשור לחוזה המסחרי, שנחתם בין הקונה למוכר.
העובדה שמדובר על חוזה נפרד הינה בעלת חשיבות רבה.
המשמעות שלה הינה שגם אם המוכר שלח כמות חלקית ממה שהתחייב בחוזה, האיכות אינה מתאימה לאמור בחוזה או שהוא לא עמד בסעיפים אחרים בחוזה המסחרי, אבל, הוא עמד בכול הדרישות שבמכתב האשראי, הבנק מחויב לשלם לו.
העובדה שיש ויכוח בין הקונה למוכר נגזרת מהחוזה המסחרי. ומכאן שעל הקונה לתבוע את המוכר על אי עמידה בחוזה המסחרי.
הוא אינו יכול לדרוש מהבנק לא לקיים את החוזה שלו, מכתב האשראי, שבו הקונה אינו צד, בגלל אי קיום החוזה המסחרי, שבו הבנק אינו צד.
האם, לדעתך, חוזה בין צד א' לצד ב' יכול להגן על צד ג'?
האם חוזה שנחתם בין הבנק למוכר יכול להגן על הקונה?
התשובה היא לא!
אבל כל הזמן שומעים אנשים מדברים על זה שמכתב האשראי מגן על הקונה.
מדוע?
בדר"כ את ההסברים על מכתבי אשראי נותנים בנקאים. הבנקאים הם מקצוענים בתחום הטכני של מכתבי האשראי. אין מחיר לניסיון שלהם ולמקרים השונים שפגשו.
אבל, כבנקאים הם מסתכלים רק על החוזה הפיננסי, קרי מכתב האשראי.
ומבחינתם, העובדה שהקונה לא שילם, בגין אי עמידת הספק בדרישות מכתב האשראי, מהווה הגנה על הקונה.
כפי שראינו, הדבר יכול להיחשב הגנה רק אם כל התנאים של החוזה המסחרי מופיעים במכתב האשראי.
מאחר וברור לנו שזה לא יכול להיות, הרי שההגנה, מלכתחילה היא חלקית.
אבל, טענתי היא שאין כאן הגנה כלל.
מה מטרתו של הקונה?
אם מטרתו הינה לא לשלם למוכר הרי שיש שיטה מאוד פשוטה. לא להוציא לו הזמנה.
יש מליוני ספקים בעולם שאני לא רוצה לשלם להם ולכן לא מוציא להם הזמנה. בטח שאני לא מפיק להם מכתב אשראי.
אה... אבל אתה גם לא מקבל מהם סחורה, תגידו.
נכון. ומכאן, שהמטרה של הקונה היא לקבל את הסחורה ולא להימנע מתשלום.
באו נחשוב מה קורה כאשר הקונה לא קיבל את הסחורה.
קו היצור עומד, אנשים מקבלים שכר ולא נותנים תפוקה, לקוחות צועקים, מתחרים נכנסים לואקום שנוצר, קנסות פיגורים, אובדן שוק....
האם העובדה שהספק לא קיבל את התשלום בגין אי קבלת הסחורה מהווה הגנה על הקונה?
ממש לא!
במקרה הטוב מדובר על הקטנת הנזקים.
מכתב האשראי אינו מהווה הגנה על הקונה.
אם מכתב האשראי נכתב נכון הוא יכול להוות כלי על מנת לתת מוטיבציה לספק לעמוד בתנאים החוזים ולאמת לקונה כי הסחורה נשלחה כפי שהיא נדרשת.
אבל מכתב האשראי אינו מחליף את ניהול הספק על מנת לוודא שהספק יעמוד בלו"ז האספקות, באיכות ובכמות הנשלחת.
מכתב האשראי מהווה קו התראה אחרון לפני תשלום. אבל כאשר אנו מקבלים את המידע דרך מכתב האשראי זה כבר too late אנו בשלב שלא ניתן לעשות מקצה שיפורים אצל הספק.
חשוב לוודא שכאשר אנו משתמשים בשיטת תשלום מסוימת אנו מבינים את הסיכונים והחסרונות שלה כמו גם את היתרונות שלה.
להניח שמשהו טוב כי כולם משתמשים בו אומר שאנו גם עלולים ליפול מבלי להבין מדוע.
בהצלחה.
רן פלאי | קום2קום בע"מ טל: 077-5242431 | דוא"ל info@com2com.biz אתר חברה www.com2com.biz | עקוב אחר הבלוג מקצועי שלנו Payment Methods in International Trade & The 5 Steps Guide to find a Reliable Supplier – זמין באמזון לרכישה תנאי תשלום בסחר בינ"ל - ספר פיזי בעברית -לרכישה
