יום כיפור - חג או תענית? 

יום כיפור - חג או תענית?
יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר ליהודים שנקרא בלשון התורה "שבת שבתון" הצום היחיד שדוחה שבת ואף על פי היותו יום צום הרי שהוא חג לכל דבר. אנו לובשים בו בגדי שבת ואף אסורים בו במלאכה כבשבת. אם זאת, אנו מצווים לענות את עצמנו ביום זה שנאמר "ועניתם את נפשותיכם"...

מה אם כן צריכים אנו לעשות ביום הכיפרים?
לחוג את החג בשמחה הראויה לחג הקדוש ביותר לעם היהודי או לענות את עצמנו?!
נתחיל קודם כל בהסבר על מה אנו חוגגים חג זה, ובכן, מראש חודש אלול נכנסנו לחודש הרחמים והסליחות בהם היה עלינו להתקדש ולהתנקות מכל חטא שהרי עם תחילת חודש תשרי שלאחריו מגיע ראש השנה, היום בו יעמיד למשפט כל יצורי עולם.
אך כידוע ישנם לא מעט יהודים שמתעכבים ולא מנצלים את החודש שנתן להם הקב"ה והנה עמדו אותם נשמות אבודות לפני בורא עולם בראש השנה ולא עלינו... כף החטאים מכריעה לחובה ובדמעות שליש נאלץ הקב"ה לכתבם בספרן של רשעים.

ראש השנה, היהודים חוגגים את חגם ואילו הקב"ה יושב ובוכה על כל אותם נשמות אבודות הכתובות אצלו לחובה ובעודו מחזיק את הספר נותן הוא להם במתנה גמורה בונוס... לא, לא מגיע להם אבל הם הרי בניו ואיך יוכל להעניש את אהוביו וכך הוא נותן להם עוד עשרה ימים אקסטרה, "עשרת ימי תשובה" שבין ראש השנה ליום כיפור ואומר להם: הנה כבר כתובים אתם לפני בספרן של רשעים אך עדיין לא חתמתי את גזר דינכם, השתדלו לחזור בתשובה בעשרת הימים הללו עד יום כיפור כדי שאוכל לגמור לכם חתימה טובה...

וביום כיפור בעצמו, יושב הקב"ה על כסא כבודו. שני כסאות לו לקב"ה, כסא של דין מצד אחד וכסא של רחמים מצד שני... יושב לו הקב"ה על כסא רחמים ומעביר ראשון ראשון ודן אותנו ברחמים שהרי אם לא כן לא נוכל לעמוד בדין, אינו מצרף מחשבות רעות למעשה אך הוא מצרף מחשבות טובות למעשה, אינו דן את כולם שווה בשווה אלא לפי מעשיהם ומוסיף לכל אדם את חבילת הצרות שסחב עימו על גבי המאזניים ובכך מטה לטובתו את צלחת הזכויות... כמה ראוי להודות לו, כמה ראוי לחגוג את גודל קדושתו ואת שלשת עשרה מידות של רחמים בהם נוהג הוא בנו..

לכן אנו מרוממים את הנפש ביום קדוש זה אך מאידך, מדכאים אנו את הגוף "כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם מכל חטאתיכם, לפני ה' תטהרו. שבת שבתון היא לכם, ועניתם את נפשתיכם חקת עולם" (ספר ויקרא, ט"ז, ל'-ל"א)

אם הקב"ה יכול להעביר על כל חטאתנו יכולים אנו גם יכולים להתענות ולשמוח בו זמנית. לשמוח על הזדמנות הנפלאה שנתן לנו בורא עולם לחזור בתשובה שלימה לפניו ולהתענות ולהצטער על שהכעסנו אותו.
אף הוא שמח עימנו ומאחל הוא לנו גמר חתימה טובה ומתחנן בפנינו... אנא אל תאכזבו אותי שוב ואל תחטאו לפני...