מקצת מן המקצת על אפוטרופסות? 

האפוטרופוס הוא מי שניתנת לו הסמכות להיות אחראי על אדם שבהגדרתו אינו מסוגל לדאוג לענייניו הוא, ישנם סוגים רבים של אפוטרופסות למשל, לקטין שהוריו מתו, לקטין שהוריו הוכרזו פסולי דין ו/או נלקחה מהם אפוטרופוס תם הטבעית על ילדם, לפסולי דין שמוכרים לנו כמאותגרים שכלית, אוטיסטים וכיוצ"ב, לאדם שאינו יכול לטפל בענייניו כגון קשישים הסובלים מדמנציה, חולי סכיזופרניה וכולי, אלה מוגדרים חסויים.

החוק המסדיר את עניין האפוטרופסות הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962, כאשר הנחת המוצא של החוק היא "שכל אדם כשר לזכויותיו ולחובותיו מגמר לידתו ועד יום מותו" וכפועל יוצא מסעיף זה אפוטרופסות חלה על קטינים שטרם מלאו להם 18 ומבוגרים שאינם יכולים לדאוג לעניינם.

אנו ההורים אפוטרופוסים טבעיים על ילדנו עד הגיעם לגיל 18 כאשר בגיל 18 הופך הילד מקטין לבגיר והוא אחראי הבלעדי על ענייניו, אפוטרופסות על פי מינוי שונה היא שכן בסעיף 33 לחוק נקבע שבית המשפט לענייני משפחה יכול לקבוע שפלוני יהא אפוטרופוס על אלמוני מסיבות שמניתי מעלה.

אפוטרופוס יכול שיהא אדם מן השורה, בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין ו/או החסוי, תאגיד, האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל בעצמו, כאשר לצורך קבלת החלטה על מינוי נעזר בית המשפט לענייני משפחה פעמים רבות בדעתו של פקיד הסעד.

האפוטרופוס שמונה באמצעות צו מינוי, נתון לפיקוחו של  האפוטרופוס הכללי, ותפקידו העיקרי הוא לפעול לטובתו של הקטין/חסוי אך ישנם פעולות שמבקש לנקוט האפוטרופוס שמצריכות את אישורו של בית המשפט בטרם יבצען ואפילו כשהוא רוצה להשתחרר מתפקדיו עליו לקבל את אישור בית המשפט לכך.

ישנם שני סוגים של אפוטרופסות לגוף ולרכוש , בענייני הגוף יטפל האפוטרופוס בכל הנוגע לשגרתו של החסוי, מצבו הבריאותי, צרכיו, וכו', בענייני רכוש יטפל האפוטרופוס בכל הנוגע לרכושו ונכסיו תוך כדי שהוא חייב למקסם את רווחיו ו/או לשבח את נכסיו של החסוי.

האפוטרופוס חב בחובת דיווח לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים על כל מה שקשור בניהול ענייניו ורכושו של החסוי, ולמעשה יש עליו פיקוח ואף ניתן להחליפו ולמנות אחר במקומו במידת הצורך.

מוסד האפוטרופסות הינו רחב מאד וקצרה היריעה מלהכיל אך הרעיון המרכזי שעומד מאחורי מוסד זה הוא שלכל אדם באשר הוא הזכות לחיים טובים גם אם אין ביכולתו לדאוג לענייניו הוא.