דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


כמה קלוריות במנה שלי? 

מאת    [ 13/07/2014 ]

מילים במאמר: 773   [ נצפה 3241 פעמים ]

הקיץ כבר כאן עם החופש הגדול, החופשות והבילויים. וכל בילוי נקשר כמובן גם לאוכל. יוצאים לסרט? אז בוא נלך לאכול אחר כך. יוצאים לחופשה משפחתית? אז איפה נאכל? כולם יוצאים לבתי קפה, אוכלים במסעדות, גם החום המעיק מרחיק את כולם מהכיריים והתנור במטבח. אווירת החופש מתירה לנו לשחרר את היד מההדק הכלכלי ולצאת לאכול בחוץ, שמישהו יבשל עבורינו, מישהו יפנה את הכלים וגם ישטוף. אבל עם זאת האכילה בצוותא, הרצון לטעום מאכלים חדשים, ועצם הישיבה במסעדה מובילה אותנו לאכול יותר, ולפעמים הרבה יותר. יוצא שבקיץ החם בו ניתן לכאורה לאכול מעט פחות, להיות ניזונים מירקות טריים, פירות, מוצרי חלב קרירים ואוכל קל, כולנו דווקא אוכלים יותר.

אז מה יגרום לקהל הרחב להיכנס למודעות ולאכול נכון?

קיימת הצעת חוק לפיה מסעדות ובתי קפה יחויבו בסימון קלורי בדומה למוצרים ארוזים במרכולים. האם הצעת החוק לסימון מנות מזון במסעדות תשפר את המודעות שלנו לנושא הקלורי ואולי נבחר מנות בריאות יותר במסעדות? הצעת החוק מדברת על סימון מנות ל- 100 גרם כפי שנעשה היום על אריזות מזון, ושמה את האחראים על הסימון בידי טכנולוגים ומהנדסי מזון שיודעים לבצע את החישוב. מעט מילים על החישוב: סימון מזון נעשה בשתי דרכים. בדיקת מעבדה שבעזרתה מחושבים חלבון, פחמימות ושומן וחישוב הערך הקלורי ע"י שיקלול שלושת המרכיבים באופן יחסי ע"פ כמויות של קלוריות לגרם חלבון פחמימה או שומן. הדרך השניה היא דרך של חישוב מלא כלומר פריסת רכיבי המזון ויחסיהם במתכון, וחישוב כל רכיב בפני עצמו לגבי הערכים הקלוריים של החלבון, שומן ופחמימה ולבסוף איסוף כל הנתונים כולם לידי המנה המוגמרת תוך התחשבות באיבוד מים אם קיים. משרד הבריאות מתיר 20% סטייה מהערכים האמיתיים כפי שגם מוצע בהצעת החוק החדשה.

ישנן כמה בעיות בסימון המוצע למסעדות או בתי העסק:


    • הערכים יוצגו ל- 100 גרם על פי ההצעה. האם נבקש מהמלצר לשקול את המנה כולה כדי לדעת אם אנחנו אוכלים 500 קלוריות או 750 במקרה שהמנה גדולה מ- 100 גרם ? (זה מה שיקרה ברוב המקרים).
    • לעיתים יש שימוש בחומרי גלם משתנים מה שעשוי לשנות את ההרכבים. (נתח בשר יותר שמן, עונתיות של חומרי גלם מהצומח).

והשאלה הגדולה האם זה בכלל ישנה לנו, כלומר האם הלקוח יבחר במנה עם פחות קלוריות מרגע שיהיה מודע לכמות הקלוריות שהיא מכילה?

במרכולים החוק עובד כבר מספר לא מבוטל של שנים. כל מוצרי המזון הארוזים מסומנים.האם אנחנו באמת בוחנים בקניה בסופרמרקט את מוצרי המזון לערכם הקלורי טרם הקניה, או קונים בהתבסס על מותגים או טעמם של בני הבית? מנסיוני הקונים בוחרים להתמקד "באותיות הגדולות" כלומר בסימון הבולט על האריזה שיכול לכלול את הכיתוב: "רכיבים טבעיים בלבד"; "ללא שומן טרנס"; ללא צבעי מאכל", או סימוני אחוזי השומן על המוצר. אלה יכולים להטעות את מי שמנסה לבחור במוצר "בריאות". מי שחפצה נפשו במוצר בריא ימהר לרכוש מוצרים דלי שומן, אך ייטיב לעשות אם יבחן כמה סוכר יש במוצר. לעיתים מוצרים דלי שומן הם עתירי סוכר ומוצרים דלי סוכר הם עתירי שומן. בשני המקרים נפגם ערכם הבריאותי. סימונים אלו שובים אותנו מהתחלה וכמעט אף אחד לא מתעכב על סימוני החלבון במנה או כמויות הנתרן שהינם חלק חשוב ביותר בהרכב המזון, שהרי את השומנים והפחמימות נקבל במילא בהמון דרכים אחרות. לדעתי כך יהיה גם לגבי הסימון במסעדות.

שמעתי שרשת בתי קפה אחת כבר החלה בסימון לפני החלת החוק. מענין לשמוע האם כריך שערכו הקלורי נמוך נמכר יותר מאשר כריך עתיר קלוריות. אני בספק.

לדעתי הצעת החוק לא תצלח. אם בגלל קושי באכיפה (שהרי את סימון המזון הארוז לא מצליחים לאכוף כהלכה), ואם מבחינה פרקטית ותועלת ללקוח. הצעתי היא שבמקום הצעת החוק יש להמליץ למסעדות לפרסם מידע לגבי המנה ויתרונותיה לדוגמא: "מנה זו עתירת סיבים תזונתיים המסיעים לפעילות העיכול ולהפחתת הכולסטרול"; "מנה זו מתובלת בכורכום הידוע כמונע דלקות"; או סימונים לצד המנות כמו : "עתיר חלבון"; "דל בנתרן"; "מכיל פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים" ולקבוע בחוק מהו בדיוק המונח "עתיר" כפי שהוגדרו בחוק המינוחים לגבי "דל", ו-"מופחת".

לסימון זה גם סכנות בצידו. הציבור הרחב ניזון ממידע לא מקצועי שמפורסם לעיתים בעיתונות או בתוכניות עם רייטינג גבוה שמחפשות שערוריות וחדשות לבקרים נמנע ממזון זה או אחר שפורסם לכאורה כמזיק. האם באמת יענין את הציבור לדעת מה עתיר חלבון ומה לא, והאם מעניינים את הלקוח רכיבי המנה האחרים שלעיתים מאפילים על הרכיבים ה"טובים" לבריאות? לשם דוגמא – האם סופגניה מועשרת בויטמינים זה טוב? ויטמינים זה מצוין אבל לנמנעים ממזון עתיר שומן וסוכר (סופגניה מגיעה לרוב עם ריבה), סופגניה אינה המזון האופטימלי ואת הויטמינים ראוי לקבל ממנת פרי.

לסיכום – הצעת החוק מענינת ומעוררת שאלות. אני לא בטוחה שאפילו בעזרת סימונים לצד המנות הקהל יבחר מנות עם ערך בריאותי גבוה יותר. לעת עתה הייתי שמחה אם הסימון במסעדות יכלול את יתרונות המנה יותר מאשר את פירוט הערכים שלה, אפשרות להקטנת מנות, ומנות לנשנושים (מנות לילה ליוצאים מאוחר), ובכלל האפשרות שלי לבחור מנה מוקטנת בלי לוותר לחלוטין על היציאה למסעדה מטעמי דיאטה או בריאות.

 

דפנה אילון - מאמנת לאורח חיים מאוזן ותזונה נכונה 052-3985107 ayalongd@gmail.com http://dafna-ayalon-coaching.99k.org




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב