מי הן הישויות הרוחניות שאיתן מתקשרים? 

ישויות שיוצרות קשר באמצעות תיקשור נקראות מדריכים רוחניים. לשם ההסבר, אחלק אותם לכמה סוגים – ישויות אנושיות, ישויות אור, ישויות ארכיטיפיות וישויות חוצניות, ואפרט על כל סוג בנפרד. כבני אדם, נדמה לנו שאנו מורכבים מגוף אחד. אך בעצם יש לנו מספר גופים, שהדחוס מביניהם הוא הגוף הפיזי, ובמקביל לו - קיימים גם גופים אנרגטיים, שכמכלול אנו מכנים אותם נשמה.

לפיכך, הישויות האנושיות - או "הנשמות" - הן בני אדם נטולי גוף פיזי. דהיינו, אנשים שנפטרו. במהלך חיינו הארציים - בגוף הפיזי, נשמתנו כבולה לחוקים של המימד הפיסי. במצב זה היא איננה מצויה בקשר ישיר עם הממד הרוחני. אך לאחר מות הגוף הפיזי הנשמה משתחררת מכבלי המימד החומרי ובמקיבל להשלת הגוף הפיזי היא משתחררת גם מחוקיו של הרובד הפיזי. בשלב זה היא נעשית מודעת לקיומו של המימד הרוחני, ופועלת במרחביו בחופשיות מלאה. היא יכולה, אז, ליצור קשר עם בני אדם המתקיימים במימד הפיזי, לפי אות עיניה, בתנאי שהם מצויים במצב התודעה המתאים, כלומר פתוחים לתקשור. בהיותה משוחררת לחלוטין מחוקיו של המימד הפיזי, אין לנשמה מגבלות עוד הנובעות מחוקי הזמן והמרחב. זה מאפשר לה לראות את מה שאנו מתייחסים אליו כעתיד, בשל היותנו מוגבלים לראיית הזמן כליניארי. במקביל, מסוגלת הנשמה לתעל אנרגיית ריפוי בקלות אל המימד הפיזי, ולעזור לנו בדרכים שונות. יתרון מרכזי בתקשור עם נשמות אנושיות הוא ההיכרות האישית שלהן עם המימד הפיזי בכלל ועם הקיום האנושי באופן ספציפי. בהיותן בני אדם "לשעבר", גם הן התקיימו במימד הפיסי, ומבינות אותו. לכן, הן מסוגלות לתת לנו הנחיות בחיי היום יום שלנו, ולעזור לנו.

ישויות חוצניות - הן ישויות לא אנושיות שהתקיימו מתישהו בעבר במימד הפיזי, בכוכבים שבהן הן חיו. אין הדבר אומר שחוצנים הם יצורים המגיעים מן החלל בחלליות, כי אם לצורות קיום אחרות ביקום, שעם מותן הפיזי גם הן הופכות לנשמות ללא גוף, בדומה לבני אדם שמתים, ויכולות לתקשר איתנו. אסטרו-פיזיקאים ואקסו-ביולוגים כבר הסכימו על כך שקיימות ביקום צורות חיים שונות ורבות. מסקנה זו מתבקשת מן הרעיון שביקום אשר גודלו הוא עצום ובו לפחות מאה מיליארדי גלקסיות, שבכל אחת מאה מיליארדי כוכבים, לא יעלה על הדעת שאנו צורת הקיום התבונית היחידה שהתפתחה! הנוסחה המדעית שפותחה על ידי דרייק מלמדת שמספרן המשוער של צורות הקיום האינטליגנטיות המתקיימות ביקום ברגע זה במקביל אלינו הוא גדול, ומגיע לאלפים של ציוויליזציות המתקיימות ממש כעת במקביל אלינו בגלקסיה שלנו. ניתן להניח, שעל צורות חיים המתקיימות באותו יקום פיסי כמונו - יחולו חוקי טבע דומים לשלנו, ולכן סביר להניח שגם הם חיים ומתים. עם מותן יהפכו גם צורות חיים אלה לנשמות במימד הרוחני, ולכן גם איתן ניתן לתקשר. אין הדבר מצריך טיסה בחלליות, או אפילו אמונה בקיומן של צלחות מעופפות שבהן מגיעים אותם חוצנים אל כדור הארץ. היות והמימד הרוחני חופשי ממגבלות המרחב - המחשבה לבדה מעבירה את הנשמה לכל מקום שנבחר ביקום, וכך מסוגלות נשמות החוצנים לתקשר איתנו, בדומה לנשמות בני האדם המתקיימות במימד הרוחני. יתרונן הגדול של ישויות אלה, טמון בידע העצום שיש להן על צורות הקיום האחרות ביקום. הן מסוגלות להביא לנו ידע על הקורה בעולמות אחרים, על תרבויות אחרות ביקום, וכך לתרום לנו מניסיונן הרב. יחד עם זאת, היות והן אינן אנושיות, לא ניתן לצפות שהן יבינו את צורת הקיום האנושית שלנו, ולכן אין לצפות מהן לתת לנו עצות בנושאים אנושיים יומיומיים. את זה ייטיבו לעשות נשמות אנושיות.

ישויות אור ומלאכים: הן סוג נוסף של ישויות רוחניות שאינן אנושיות. אלו ישויות שמעולם לא היו בגוף פיזי. כלומר, הן מעולם לא היו בני אדם או חוצנים, אלא ישויות אור שנבראו מלכתחילה במימד הרוחני, ואף פעם לא התגשמו במימד פיזי. ישויות אלה ידועות ומוכרות לנו מהמסורת היהודית כמלאכים. מלאכים הם ישויות רבות עוצמה. הם מאורגנים בהיררכיה שבתחתיתה מלאכים זוטרים, ובראשה המלאכים הראשיים. המלאכים יכולים ללמד אותנו על סודות היקום ועל משמעות הקארמה. הם יוכלו לגלות לנו את יעודנו האישי והקולקטיבי.

ישויות ארכיטיפיות: הסוג האחרון אותו נפגוש בתקשור, הוא ישויות שנוצרו על ידי "המיינד הקולקטיבי" של האנושות. אלו הן ישויות ארכיטיפיות. בעוד שהמושג ארכיטיפ הוא קדום מאוד ומקורו בפילוסוף היווני אפלטון, החוקר המזוהה במיוחד עם מושג זה הוא הפסיכו-אנליטיקאי קארל יונג. יונג תיאר ארכיטיפים בתור רעיונות אוניברסליים, המצויים בלא מודע הקולקטיבי. הם מתבטאים בין השאר במיתוסים ובחלומות ומשפיעים על חשיבתנו וההתנהגות שלנו. בתקשור - אנו מתייחסים לארכיטיפים כבעלי קיום עצמאי. ארכיטיפ עשוי לתקשר איתנו ולהעצים אותנו לפי צרכינו. סוג מרכזי אחד של ארכיטיפים עימם אני מלמד לעבוד בקורסים שלי לתקשור הוא חיות עוצמה. לכל אדם יש חיית-עוצמה אחת או יותר, שבכוחה להעצים ולחזק אותו על פי אופיה אופייה. עוד על כך במאמרי הבא.