הממצא הגיע ממחקר שנערך באוניברסיטת ג'ורג'יה, בראשותו של פרופסור לפסיכולוגיה לאונרד מרטין ומתיו סנדרס. חמישים ואחד תלמידים היו מעורבים במחקר והתבקשו לבצע שתי משימות, שקשורות שליטה עצמית.
במשימה הראשונה, לחקור עמודים בספר סטטיסטיקה, אשר כבר ידוע לצמצום שליטה עצמית. במשימה השנייה, התבקשו לזהות צבע של מילים שונות, זה נקרא מבחן שטרופ, שבו המטרה היא לכבות את נטייתו של אדם לקרוא את המילה, ובמקום לראות את הצבע.
המשתתפים חולקו לשתי קבוצות - המחצית שטפה את פיהם עם לימונדה ממותקת עם סוכר בזמן המשימות והחצי השני עם ממתיק מלאכותי. על פי התוצאות, סטודנטים ששטפו עם סוכר הגיבו לצבע ולא את המילה מהר יותר באופן משמעותי מאלו בקבוצת הממתיק המלאכותית .
מרטין מסביר : חוקרים נהגו לחשוב שהיית צריך לשתות את הגלוקוז ולקבל אותו לתוך הגוף שלך כדי לתת לך את האנרגיה לשליטה עצמית. לאחר ניסוי זה, נראה גלוקוז שממגר חיישני פחמימות פשוט על הלשון מסמן את מרכזי המוטיבציה של המוח שבו המטרות הקשורות לשליטה עצמית שלנו מיוצגות. מבחן סטרופ הושלם בשלוש עד חמש דקות.
היה ניתן להבחין במידה של שליטה עצמית בתוצאות. מרטין אמר, אבל מי סוכר לא יכלו להיות מספיק בכדי לתקן מכשולי שליטה עצמית מסוימים, כגון הפסקת עישון או ירידה במשקל תוך כדי אימון עם מאמן כושר אישי יש למי סוגר כמו משקאות אנרגיה אפקט מסוים על איכות האימון ועדיין אין בזה כדי להתמודד עם שליטה עצמית באופן יומיומי אלה לגבי ביצוע מטלה מסוימת בצורה טובה יותר .
לא ברור עדיין ההשפעות של מי גלוקוז בשליטה עצמית לטווח ארוך ולכן, אם אתה מנסה להפסיק לעשן, רשרוש של לימונדה לא יכול להיות הריפוי המוחלט, אבל זה בהחלט יכול לעזור לך בטווח הקצר ". מי סוכר מתניע את ההשקעה האישית שלך במה שאתה עושה. לחיצה על הדברים שחשובים לך שיפור רגשי הוא מה שנובע מרמת הסוכר , מה שגורם לאנשים להיות מודעים יותר לרצונות שלהם ולהתאמץ יותר בלעורר את התגובה הרצויה והפחות דומיננטית .
רותם וובז
