היצוגים הגרפיים של החיים: איך נראים רצון לקבל ורצון לתת בשדה האנרגטי ומדוע חשוב לאזן ביניהם? 

יצוגים גרפיים של החיים היא דרך להבין נושאים משמעותיים של חיינו על ידי התבוננות בשינויים הפיזיים שהם יוצרים בשדה האנרגיה שלנו. היא מהווה את אחד הבסיסים של האבחון והמחקר בביו אקוסטיקה. בשיטה הזו אנחנו משייכים צורה ממשית מסוימת לנושא שהוא מופשט במהותו. למשל, אנחנו בודקים איך נראה רגש, למשל כעס, בשדה האנרגיה שלנו מבחינת הצורה השדה מקבל, התדירויות של הכעס ועוד. כך אפשר להבין מה עורר את הכעס, מה תפקידו, כיצד ניתן להתגבר עליו וכו'.

 במאמר הזה נדבר על שני רצונות עמוקים ויסודיים שעוצמת השפעתם על בריאותנו הפיזית והנפשית אינה מוערכת מספיק. אלו הם הרצון לתת והרצון לקבל.

 קשה להבין עד כמה משפיעים הרצון לתת והרצון לקבל על בריאותנו הפיזית והנפשית. כשאנו ממוקדים באחד מהם משתנה שדה האנרגיה שלנו ומקבל צורה הייחודית לכל אחד מהם. לכל אחת מהצורות האלה יש השלכות על מצב הרוח שלנו, הבריאות הפיזית, היצירתיות שלנו ותחושת הסיפוק והמיצוי שיש (או אין) לנו בחיינו. בחלק מהמקרים קל לקשר בין רצון מסוים לתגובה הפיזית. למשל, לרובנו ברור כי אם אנחנו מאופיינית בהרבה מדי רצון לקבל אז יתכן שנגזים בצריכה של מתוקים ונעלה במשקל. לחילופין, אם נגזים בנתינה נתרוקן אנרגטית ונחווה תשישות. ההתבוננות בשדה האנרגטי שיוצרים הרצונות האלה מאפשרת לראות אף יותר מכך. אפשר להבין טוב יותר, למשל, איך הרצון לקבל כשלעצמו מסוגל לגרום להשמנה, גם אם אוכלים מעט מאד.

 קל יחסית לראות את התוצאות השליליות שיש לשני הרצונות האלה כאשר הם קיצוניים. הרצון לקבל נחשב לנחות שבין השניים. תרבויות המזרח רואות אותו כאבי אבות הסבל האנושי והוא נתפס כאחראי לקיומם של מאבקי הכוח, של פחד, ספק, תאוות הבצע, הרשע, חוסר החמלה האכזריות, הזעם והייאוש. מצבה של החברה המערבית כיום מאשר את התפיסה הזו. הפכנו לתרבות העוסקת בצריכה ומשתדלת לפתור בעיות על ידי צריכה נוספת, של בילויים, הנאות, מזון עשיר ביותר שומן, סוכר ומלח, ובסופו של דבר גם בצריכה של תרופות חזקות יותר וטיפולים אגרסיביים יותר. האדם המערבי לומד כיום כי מטרת חייו היא להגשים את עצמו, ולשם כך הוא צריך להבין מה הוא רוצה לעשות בחייו ולעשות כל מאמץ לספק את רצונותיו. הצרכים של החברה והקהילה וגם של אנשים קרובים יותר נחשבים להפרעות בדרך ולמחסומים בפני המימוש העצמי. אולם המציאות מראה כי הנתיב של הגשמה אישית דרך מיקוד ברצונות האישיים וברצון לקבל בלבד לא סייע לבני האדם למצוא את עצמם. החברה המערבית מתאפיינת ברמות גבוהות של  דיכאון, חוסר מיצוי ושעמום. כבר היום מבינים הרבה יותר כי המיקוד ביצרים ובסיפוקם יכול להסב סיפוק ומשמעות לבעלי החיים אך לא לבני אדם שיש להם גם תודעת שליחות ושירות של הקהילה הרחבה יותר.

 הבנת הנזק שגרם המיקוד ברצון לקבל בלבד הביא לתנועה לכוון ההפוך, של דגש על הרצון לתת. הרצון לתת הולך והופך היום למשאת נפשם של אלו שעושים דרך רוחנית. אנשים רבים המנסים להביא לשינוי בחייהם ובחברה שלנו עושים מאמץ גדול להיות בנתינה בלבד ולהתגבר על כל רצון לקבל לעצמם. רצון זה נחשב לרצון נעלה מאחר ונראה שהוא אינו יכול לגרום לנזק. אך האם התנועה החדשה הזו תצליח לרפא את החברה שלנו ואתנו מהנזקים שגרם הרצון לקבל?

הייצוגים הגרפיים של הרצון לקבל והרצון לתת:

כדי לנסות ולענות על השאלה הזאת נצטרך לצלול אל מעמקי שדה האנרגיה של בני האדם ולראות מה מתחולל בו כאשר אנחנו קיימים באחד משני הקצוות של הרצון לקבל או הרצון לתת. במילים אחרות, עלינו לגלות איזו צורה לובשים הרצונות האלה ברמה האנרגטית ומה מתחולל בשדה בתגובה לכך.

 בתיאור כללי נוכל לומר השדה של האדם יכול להיראות כאחת משלוש צורות - כאליפסה, כגליל או כשני משפכים המחוברים זה לזה בקודקודם.

 האליפסה - רצון לקבל:

שדה הנראה כמו אליפסה נוצר במצב של רצון לקבל בלבד. האליפסה מתפקדת כמלכודת של אנרגיה. אנרגיה הנכנסת לתוכה מתחילה לנוע בסיבובים תוך שהיא מאבדת מהירות ועוצמה עד שהיא נחלשת לחלוטין ומפסיקה לנוע. ניתן לומר כי אליפסה היא כמו חור שחור במובן הקלאסי המוכר לנו - היא לוכדת אנרגיה ואינה מאפשרת לה להשתחרר. כך גם אדם המאופיין ברצון לקבל בלבד שואב אליו אנרגיה מכל דבר אפשרי עבורו ובכל תחום שבו הוא חי. הוא שואב אותה מהמזון שהוא אוכל, מהאוויר, מהמים ומבני אדם אחרים. הוא לוקח אך אינו משחרר דבר בחזרה. כל מעשיו מכוונים לשם קבלה לעצמו וגם כשהוא נותן נתינתו צבועה באנוכיות ומטרתה היא לקבל בחזרה. הוא יוצר סביבה המאופיינת בניצול ובטפילות אנרגטית.

 אדם זה אינו משתתף ביחסי הגומלין שהם ליבו של כל מערך חברתי, וגם של כל מערך ביולוגי. ניתן להשוות אותו לביצה שאליה מגיעים מים אך אינם עוזבים. ההשפעה של מצב זה על בריאותו הפיזית והנפשית דומה למה שקורה בביצה. כשם שמי הביצה מתעפשים כך גם אותו אדם מתעפש. מצבו הבריאותי נפגע, שלא לדבר על מצבו הפסיכולוגי ואיתו חיי החברה, המשפחה, והזוגיות שלו. התנהלותו בעולם רצופה במשברים, מעשיו מונעים על ידי חוסר אמון, חוסר בטחון ופחד. כשהוא נתקל בבעיה בבריאותו, בחייו החברתיים או בחייו המקצועיים, הוא מנסה לפתור אותה על ידי קבלת אנרגיה נוספת אך בכך הוא מחמיר את מצבו. ניתן לראות אותו כאדם פרטי שאנו מכירים באופן אישי, ניתן לזהות חלקים כאלו גם בעצמנו וניתן לראות בו תיאור של החברה המערבית כולה כיום. זוהי חברה המתבססת על צבירת אנרגיה ומיקוד בצרכים האישיים והולכת ומאופיינת בפחד מתגבר, קריסת המערכות החברתיות והזוגיות, ייאוש, זעם, שנאה וחוסר תקווה, יחד עם מחלות המשקפות חוסר מימוש עצמי כמו השמנת יתר.

הגליל - רצון לתת:

המצב השני של גליל, מאפיין רצון לתת בלבד. במצב של גליל האנרגיה עוברת דרך האדם ויוצאת ממנו במלואה כפי שנכנסה. על פניו נראה כי אדם זה פועל בצורה חיובית יותר מהאדם שלוקח לעצמו את האנרגיה. הוא אינו מזיק. הוא אינו דורש דבר לעצמו. הוא אינו מכביד על סביבתו. נוח להיות לידו. אפשר אפילו להתעלם ממנו. זהו אדם שאינו מחווה דעה. שמשתדל שלא לשנות דבר. זוהי גישה הזוכה לשבחים בתרבויות מסוימות ובחלקים של התרבות המערבית. אך היא אינה חיובית יותר מהגישה שמקדשת את הרצון לקבל בלבד. אנו כאן כדי להשפיע על המציאות ולסייע להפוך אותה למורכבת ומגוונת יותר. לשם כך אנחנו חייבים לקחת חלק באנרגיה שזורמת דרכנו. אנחנו חייבים לתת לה צורה מסוימת לפני שהיא יוצאת מאיתנו. מתן צורה הוא הבעת דיעה, עשייה בפועל, הימנעות ממעשה, יוזמה, חזון. כשהרצון הוא לתת בלבד החברה אינה משתנה והעולם אינו מתפתח. אותו אדם יחוש בסופו של דבר חסר ולא ממומש כי הוא נמנע מאחד מתפקידיו ומאחד מרצונותיו - להשפיע על המציאות שהוא חי בה. הוא יחוש דחוי, זנוח, שאיש אינו אוהב אותו, ממש כשם שמרגישים בפועל אנשים המתאפיינים בכך שהם נותנים ללא גבול, ובסופו של דבר מרגישים מנוצלים. הוא יסבול ממחלות הקשורות לרגשות שליליים, כמו מחלות אוטואימוניות.

מעלית האור - האדם היוצר:

המצב השלישי של השדה האנרגטי נקרא בפינו "מעלית האור". זהו מבנה של שדה שכאשר אנרגיה חודרת לתוכו היא מתחילה להאיץ לכוון המרכז, וכשהיא מגיעה אליו היא חולפת על פניו בסערה תוך שהיא מושכת אנרגיה חדשה מן האינסוף, ממשיכה הלאה לכוון הקצה השני של המשפך וחוזר חזרה במסלול הפוך. זהו מבנה שמעצים אנרגיה. אדם שמאופיין במבנה כזה של שדה האנרגיה שלו הוא אדם המסוגל לקלוט משהו מסביבתו, לפתח אותו, לתת לו צורה חדשה ואז לשחרר אותו ולאפשר לו לנוע הלאה והחוצה ממנו. זוהי יצירתיות. זהו מתן נופך אישי למשהו מוכר. שימו גם לב שמה שהוא יצר חוזר בחזרה. כבר נאמר - "שלח לחמך על פני המים, כי ברבות הימים תשיבנו".

 זהו המבנה המאחד לתוכו את התכונות של האליפסה והגליל. הוא לוכד אנרגיה אבל משחרר אותה הלאה לאחר שהעצים אותה. ההעצמה היא המרכיב החדש והחשוב שבו. התוצאה המתקבלת משילוב של שני השדות האלה, המייצגים את שני הרצונות שלנו, הוא התפתחות. האדם קיבל אנרגיה, יצר בה שינוי מתוך רצונו האישי, דעותיו וכוונותיו, ואז שחרר אותה הלאה לעולם. עכשיו אחרים יכולים לקבל אותה, אם ירצו, ולהחליט אם לעשות בה שימוש. חלקם יפיקו ממנה תועלת. חלק מהם יחושו שהיא שינתה את חייהם. חלק יתנגדו לה ואחרים כלל לא ישמעו עליה עד סוף ימיהם. כך פותחו ההמצאות הטכנולוגיות לאורך הדורות, התרופות השונות, התיאוריות המרתקות על מבנה היקום, הפסיכולוגיה, הרפואה ועוד ועוד.

 זכרו שהמשמעות של הידע הזה היא שאתם משפיעים על בריאותכם ואיכות חייכם במו ידיכם. אם אתם מזהים את עצמכם כשייכים לאחד מן הקצוות, כאנשים העסוקים בקבלה בלבד או בנתינה בלבד, דעו לכם כי השדה שלכם מגיב בהתאם והתוצאות מתבטאות בכם, לפני כל דבר אחר. כדי ליהנות מחיים בעלי משמעות ולהגדיל את הסיכוי שנהנה מבריאות פיזית ונפשית, עלינו לקבל, לעצב ולתת חזרה. לעיתים נשפיע כך על האנושות כולה. לעיתים נשפיע על אדם אחד ולעיתים יראה כאילו לא השגנו דבר. אלה החיים.