מחשבות על ייעוץ ארגוני אני זוכרת סצנה מסדרת המדע הבדיוני "בבילון 5" שהוקרנה בטלוויזיה הישראלית לפני כעשור.
ישות של אור נגלית לפני אחד הגיבורים השרוי במצוקה ושואלת אותו: "מי אתה?" והגיבור נאלם דום.
ושוב נגלית הישות לגיבור אחר ושואלת אותו: "מי אתה?" ואף הוא משתתק. וככה עוברת הישות בין כל גיבורי הסדרה ואין לאף אחד מענה. מאז עשיתי את התרגיל הזה אינספור פעמים לאינספור מכרים שלי. הדפוס החוזר נראה כך: הבעת פליאה ראשונית לשאלה המאוד לא סטנדרטית. לאחר מכן התעשתות וחיוך של מבוכה. ואז מתחיל הנשאל למנות רשימת הישגים: אני רואה חשבון, אני אמא, אני סטודנט, אני בן של, אני ירושלמי, אני בת 40..." ועוד ועוד.
ואני מקשה ואומרת: "זוהי רשימת הישגים. לא שאלתי מה השגת בחייך, שאלתי מי אתה". "מה ההבדל ?""הרי טרם היותך רואה חשבון / אח של / אבא, אתה מישהו בעל זכות קיום מעבר לקונטקסט התפקידים שהינך ממלא. אז, מי אתה?" עד היום טרם קיבלתי תשובה ראויה לשאלה זו.
נסו לשאול את עצמכם: "מי אתם" ותגלו שהמשימה קשה. המשימה קשה מפני שהתרגלנו לראות את עצמנו דרך משקפת התפקידים שאותם אנו ממלאים; משום שהתרחקנו מרחק רב מהמהות הפנימית העמוקה שלנו; מפני שאנחנו מכסים עצמנו במסכות חברתיות עד שהתחלנו להאמין שהן הן המהות שלנו. אך יש לסייג - המשימה הולכת ונהיית קשה יותר ככל שהאדם חושב יותר, אינטליגנטי יותר, חכם יותר. ככל שהוא כזה הוא חש שהוא יודע פחות ולכן הוא נעשה מבולבל יותר.
תרגיל זה מרתק אותי. מרתק במובן זה ששאלה זו היא שאלת מפתח. אם איננו מסוגלים לדעת מי אנחנו לא נוכל לדעת מה אנחנו באמת רוצים ולבטח לא נוכל לדעת כיצד להשיג זאת. קורה לא פעם שאנו חושקים עד מאוד בדבר מה ומשהישגנו אותו תמה התשוקה אליו. הועם זוהרו. הדבר קורה בגלל שהסתיימה התקופה המאתגרת של הכיבוש. תקופה בה עצם השגת העניין הייתה בראש מעיינינו ולא העניין עצמו. עם הכיבוש אנו נחשפים לדבר שבו חשבנו שחשקנו, וללעתים קרובות אנו מגלים שלא רצינו בו באמת ובתמים מלכתחילה.
העימות עם שאלת המהות שלנו טומן בחובה חרדה עצומה. אנחנו חרדים מתהליך החיפוש אחר מי שאנחנו, שטומן בחובו את הכורח להסיראת המסכות ולהתבונן בעמקות פנימה. אנו חרדים מהמחשבה על הנפרדות שלנו. אנו חרדים מהבלבול העצום שעלול להיגרם מההתבוננות העמוקה - אך אין אנו יודעים שהבלבול, הוא ולא אחר, מעיד על התקדמות והתפתחות. הבלבול הוא שלב בדרך לקראת התפתחות של מודעות גבוהה. הבלבול הוא שלב הכרחי לקראת רכישת תובנות חדשות. איננו מבינים זאת לכן אנו חרדים. אנו חרדים מלחשוב על עצמנו מחוץ למעגלי התפקידים שלנו היות ומחשבה זו מציפה בדידות קיומית. מדגישה את הלבד שלנו. ולבסוף, אנו חרדים מאוד מהתשובה לשאלה זו היות והיא עלולה לעמת אותנו עם סוגיית החירות לחיות את חיינו כרצוננו.
החירות שמשמעותה לקחת אחריות על בחירות, פעולות ותוצאות. החירות שמשמעותה להיות הסופר של סיפור חיינו. החירות שמשמעותה לנווט, לכוון ולהגיע. וכאן נעוץ יתד הייעוץ. כל עוד האדם מאמין שבעיותיו נגרמות על ידי כוח חיצוני כלשהו הרי שלא קיים סיכוי לייעוץ ולכן גם האופציה לשינוי אינה קיימת. הייעוץ יכול להתקדם רק כאשר ייקח הנועץ אחריות על סיפור חייו.
ואז תחזור ותצוץ השאלה: "מי אתה?"
הייעוץ, הן הארגוני הן האישי, אינו מחדש דבר. הוא מיישן. השיטות חדשות, הכלים מתקדמים, השפה מודרנית, אך השאלה ישנה היא. פשוט איננו שואלים אותה יותר, עד כי השריר התנוון. התנוון עד כדי כך שנדמה לנו שהשאלה חדשה.
הייעוץ מאמן את השריר ומקלף את השכבות - לכן הוא אינו מוסיף דבר אלא, להפך, מחסיר. הוא מחסיר משאות עודפים. הוא מכריח לוותר- לוותר על הנוחיות, לוותר על ההרגלים, לוותר על האגו, לוותר על הרצון שמישהו אחר ייקח אחריות על חיינו, לוותר על הפסיביות. רק בייעוץ המוכוון לוויתור ניתן לנסות לדלות את התשובה לשאלה המורכבת "מי אתה" ולכוון את פסיעות הנועץ לעבר תשוקותיו הכמוסות.
אך כאן טמון פרדוקס עצום. הפרדוקס הוא שדליית התשובה חייבת להיעשות בעקיפין. חיפוש ישיר של תשובה בעלת משמעות אינו אפשרי, ממש כפי שהמירוץ הישיר אחר כבוד והנאה אינם אפשריים. כדי לזכות באחד מהם יש לפעול באופן משמעותי. פעולה משמעותית תניב תוצרי לוואי כגון: הנאה, סיפוק ואהבה. אם כך, הדרך האפשרית, ההגיונית היחידה שתקדם אותנו לעבר תשובה משמעותית לשאלת הזהות שלנו היא בעצם שאלת השאלה. שאלה משמעותית היא כוח מניע לפעולה. שאלה משמעותית היא כוח מכוון.
לשאול "מי אני" משמעותי יותר, מטריד יותר ומעורר יותר - מלענות על השאלה. לכן על ייעוץ משמעותי להתמקד בהעלאת שאלות בעלות משמעות, תוך ליבוי התשוקה, ולא בתשובות קונקרטיות כאלה ואחרות. ייעוץ משמעותי ישתהה במרווח הקטנטן שבין סימן השאלה לתשובה, היות שהוא החופש האינסופי להשתוקק ולחלום. הוא-הוא החירות האמיתית.
ד"ר ענת קופ שותפה עם יעל דובר בניהול מבט מן הצד – מכון לייעוץ ארגוני (הקליקו לסיפורים ומאמרים נוספים באתר הבית)
בעלת תואר שני בהנדסת תעשיה וניהול מהטכניון ובעלת תואר דוקטור במנהל עסקים מאוניברסיטת ניו-פורט, קליפורניה בארצות הברית.
