הבדווים והפלאחים בדיאלוג פנים תרבותי בבית ספר במגזר הערבי 

הבדווים והפלאחים בדיאלוג פנים תרבותי בבית ספר במגזר הערבי

מאת ח'ואנה בדראן-עבאס

תקציר תזה של עבודת מסטר [MA] שהוגשה באוגוסט 2011

באוניברסיטת לסלי, בית הספר לתואר שני באמנויות ומדעי החברה

תקציר

החוקרת עבדה כמורה ומחנכת בחטיבת הביניים במערכת החינוך הערבית, ועובדת כמורה ומנחת קבוצות. במהלך עבודה בישוב כפרי בגליל צפתה בקשיי השתלבות של תלמידים מכפרי הבדווים הסמוכים לכפר בו נמצא בית הספר, באוכלוסיית התלמידים המקומית/פלאחית.

המחקר התמקד בנערות הבדוויות שנטו להסתגר בינן לבין עצמן, במגמה למצוא דרך שתתרום להשתלבותן בחיי בית הספר.

במסגרת עבודתה כמנחת קבוצות הציעה החוקרת להשתמש בהנחיית קבוצת נערות הטרוגנית בשילוב אמנויות. הקבוצה יכולה להיות מקום העונה על צרכי הפרט ומאפשרת לו מרחב ומקום ללמוד לצמוח ולהתפתח.

מחקר זה יוצא מנקודת הנחה כי מרחב פוטנציאלי שייווצר באמצעות הנחיית קבוצה בשילוב אמנויות, יתמוך בנערות הבדוויות ויתעל את האנרגיות המושקעות בהסתגרות ובידוד למקומות בריאים של פתיחות והשתלבות בחיי בית הספר.

אמנות מועילה ליצירת תקשורת בין חברי הקבוצה, היא מגלה פנים שונות של משתתפים יותר מאשר מגלה שיח גרידא. האמנות מייצרת ערוצי תקשורת וחומרים חדשים היכולים להאיץ את התקדמות והתפתחות הפרט והקבוצה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

מילות מפתח: הנחיית קבוצות, אינטגרציה, השתלבות, בדווי, פלאחי, אמנות, הסתגרות

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

רעיון המחקר התגבש מתוך מציאות בה נושא היעדר האינטראקציה בין שתי קבוצות התלמידים מאוד רגיש וטעון עד כדי כך שהוא בגדר טאבו, ויש הימנעות מודעת מדיון משמעותי וגלוי בנושא. מחקר זה בחן בזהירות וברמה הבסיסית ביותר את עצם הרעיון לבנות קבוצה מעורבת שתשלב תלמידות משתי קבוצות האוכלוסייה בפעילות קבוצתית משותפת דרך האמנות.

המחקר התבסס על גישה איכותנית כאשר כלי המחקר העיקרי היה ראיון עומק חצי מובנה עם חמישה מעובדי החינוך הבכירים בחטיבת הביניים בה לומדות הנערות נושא המחקר, שהם:

1) מנהל חטיבת הביניים.

2) פסיכולוג חינוכי המשרת את שתי האוכלוסיות, שהוא גם מנחה קבוצות.

3) מחנך שהוא גם רכז חינוך חברתי בחטיבת הביניים.

4) מורה ומחנכת מקומית (פלאחית).

5) מורה ומחנך בדווי.

הממצאים העלו פרטים וצדדים משמעותיים שגילו פנים נוספות לסיפור השתלבות הנערות הבדוויות בחיי בית הספר הפלאחי. היבט הנוכח בעוצמה רבה זה שנים ומשפיע באופן ישיר על מערך האינטראקציה הקיים בין הנערות הבדוויות למקומיות.

המרואיינים חשפו מגוון רחב של אורחות חיים המתקיימים זה בצד זה תוך שמירת מרחק. מרחק זה מצטמצם משמעותית באירועים כמו "יום המורשת", המהווה אירוע חווייתי שהפך למעין מתנה והזדמנות להבאת הנרטיב האישי האמיתי של הנערות הבדוויות בגאווה ובביטחון; הזדמנות נדירה לשני הצדדים לגעת ולהתקרב ברמה האנושית הבסיסית.

תוצאות המחקר מצביעות על כך שבשטח קיים צורך עז במסגרת המפגישה נערות בדוויות ומקומיות. הצעת המחקר היא הקמת קבוצה בשילוב אמנויות שתהווה עבור אותן נערות מרחב פוטנציאלי ומקום חם לאווירה של קבלה, פתיחות שוויוניות ולמידה הדדית.

קיום קבוצה המפגישה בתוכה אורחות חיים שונים תהווה מעין מיקרוקוסמוס חברתי שייתן הזדמנות לכל המשתתפות לבטא ולהתבטא דרך שפת האמנות המהווה כלי אלטרנטיבי מהנה למפגש עם האחר.

המלצות לעתיד:

1) לבנות קבוצות הטרוגניות  בשילוב אמנויות, ולבחון את השפעתן על עמדות, תפיסות ואינטראקציה בין כלל הבנות בבית הספר.

2) לבחון השפעת קבוצה מסוג זה על עבודת מנחה הקבוצה.

3) הצעה נוספת שעולה ממחקר זה היא הצורך בהקמת קבוצת הורים מעורבת בהנחה ששינוי בעמדות ותפיסות ההורים ישפיעו באופן חיובי על האינטגרציה בין התלמידות בבית הספר בו התבצע המחקר, ובכל בית ספר המשרת שתי אוכלוסיות המאופיינות באורח חיים שונה בתוך החברה הערבית.