מה ההבדל בין תרגום סימולטני לתרגום עוקב? 

מתורגמן משמש קודם כל כמגשר בין אנשים שאינם דוברים את אותה השפה. עליו להמיר ביטוי או מחשבה כלשהם משפת המקור לכאלה בעלי משמעות זהה בשפת היעד. מחובתו של המתורגמן להביא לידי ביטוי בשפת היעד גם את הטון בו נאמרים הדברים וכן את כוונותיו ורגשותיו של הדובר, בדיוק כפי שביטא אותם בשפת המקור.

שירותי מתורגמנות ניתנים בשתי צורות – תרגום סימולטני ותרגום עוקב. הבה נבחן כל אחת משתי הצורות יותר לעומק.

משפטי נירנברג, לאחר מלחמת העולם ה-2, היו הפעם הראשונה בה נעשה שימוש פומבי ונרחב בתרגום סימולטני. לאחר מכן, בסוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 אימץ האו"ם באופן רשמי את השיטה כמעט בכל ישיבותיו. הדבר הוכיח את עצמו מיד והשימוש במתורגמנים סימולטניים חסך זמן יקר ושיפר את איכות הישיבות עצמן.

בזמן תרגום סימולטני המשתתפים חובשים אוזניות והמתורגמן מתרגם בקול את הדברים משפת המקור לשפת היעד מהר ככל האפשר, בזמן שהדובר ממשיך לשאת את דבריו כרגיל, ללא עצירות. המתורגמן יושב בתא אטום לרעשים ומדבר אל תוך המיקרופון תוך שהוא רואה בבירור את הדובר ושומע בבירור את הנאמר באמצעות אוזניות.

בתרגום סימולטני נעשה בדרך כלל שימוש בקונגרסים ובכנסים. זהו הליך אינטנסיבי הדורש ריכוז רב ושליטה אבסולוטית בשפה מצד המתורגמן.

כאן, המתורגמן מדבר לאחר שנושא הדברים סיים את דבריו. נושא הדברים מחלק את נאומו למקטעים והמתורגמן עומד או יושב לצידו ורושם לעצמו הערות תוך כדי הדברים. אז, נושא הדברים עושה הפסקה ומאפשר למתורגמן לתרגם את הנאמר אל שפת היעד. מדובר בנאומים או במקטעי נאומים קצרים למדי. לפני 50 שנה, מתורגמן עוקב התבקש לתרגם מקטעי נאומים באורך של 20-30 דקות. כיום, מקטע של 10-15 דקות כבר נחשב ארוך מדי. יש מקרים, עם זאת, בהם המתורגמן יבקש מהנואם לעשות הפסקה קלה לאחר כל משפט או לאחר כל פסקה. דבר זה תלוי בנושא המדובר וביכולת השינון של המתורגמן. תרגום של משפט אחד בכל פעם הוא פשוט יותר ויש בו פחות השמטות של מלים.

תרגום עוקב משמש לעתים קרובות בתחומי הרפואה, על מנת לאפשר לרופאים וחולים לתקשר זה עם זה.

כדי להחליט באילו מסוגי התרגום לבחור, יש לקחת מס' שיקולים בחשבון. כשאתה משתמש בתרגום עוקב יש לך שליטה רבה יותר על המצב. למתורגמנים יש את הזמן להבהיר דברים, לבקש מהדוברים לחזור על דבריהם, או לקבוע את המשמעות המדוייקת של מונחים בעיתיים. תרגום עוקב הוא עדיין אחת מאבני היסוד של לימודי התרגום בכל אחד מן המוסדות האקדמיים בישראל, והוא אחד הכלים הטובים ביותר ללימוד טכניקות טובות של תרגום.

תרגום סימולטני, לעומת זאת, הוא חסכוני יותר בזמן, דבר שיש לו לעתים חשיבות קריטית (בבתי משפט למשל – עורך הדין שואל שאלה והעד יכול להשיב מיד, ללא עיכוב). התרגום הוא של קטעי דברים קצרים וכך המתורגמן אינו נדרש להביר קטעי מידע מורכבים. כמו כן, המתורגמן אינו צריך לעצור ולבקש מאחד המשתתפים לחזור על דבריו. כל מי שחובש אוזניות יכול לשמוע את דברי המתורגמן בבירור. כמו כן, תרגום סימולטני הוא פחות מתיש עבור המתורגמן. התוצאה: תרגום איכותי יותר.

לסיכום, קיימת תמימות דעים כי תרגום עוקב הוא הבחירה המועדפת כאשר נדרש תרגום מדויק ככל הניתן, אולם במציאות של ימינו, בה הזמן הוא המצרך היקר ביותר, ברוב המקרים נחשב תרגום כזה למותרות.