קרנות פילנתרופיות משתייכות למגזר השלישי, והן ארגונים אשר תורמים נכס פרטי לטובת קידום מטרה ציבורית. בכדי שגוף כלשהו יהיה מוגדר כקרן פילנתרופיות חייבים להתקיים תנאים אלו:
• קרן פילנתרופית צריכה לפעול על פי עקרון אי חלוקת רווחים, כלומר לפעול ללא כוונות רווח.
• קרן פילנתרופית צריכה להיות בבעלות פרטית ותחת ניהול עצמי, ואינה יכולות להשתייך למוסדות המדינה או השלטון המקומי, כלומר להיות חלק מן המגזר הציבורי.
• כמו עמותות ומלכ"רים, גם קרנות פילנתרופיות צריכות להחזיק במסמך משפטי בו מתועדים הצורה בה תתנהל, מטרותיה ועוד. להבדיל מעמותות, אשר חייבות להקים אסיפה כללית אשר מורכבת מחבריה, בקרנות פילנתרופיות אין את יסוד החברות.
• על קרנות פילנתרופיות צריכה לפעול לקידום מטרות ציבוריות, ואינן יכולות לקדם רק את חוג המשפחה או הידידים של מייסדיה או מנהליה.
• קרן פילנתרופית צריכה להחזיק בנכס פרטי כלשהו דוגמת הון כספי או נכס נדל"ן אותו היא מייעדת לטובת קידום מטרותיה.
משפחות, עסקים, חברות או תאגידים יכולים להקים קרנות פילנתרופיות, ואף אנשים יחידים. עם זאת, בניגוד לתרומה פרטית, קרן פילנתרופית הינה ארגון בעל ישות משפטית אשר מחויב לנהלים ותקנות ולפעילות ארוכת טווח, כך שמייסד יחיד אינו יכול לעשות ככל העולה על רוחו עם הנכס המיועד לקידום מטרה ציבורית.
קרנות פילנתרופיות יכולות לתמוך בתהליכי פיתוח משאבים של עמותות בעלות מטרות שונות ולפעול לקידום אוכלוסיות ואג'נדות שונות. מחקרים שונים אשר עסקו בתפקידי קרנות פילנתרופיות רואים בהם פוטנציאל להוות מנוע לקידום התהליכים הבאים:
• שינוי מדיניות חברתית – קרנות פילנתרופיות יכולות להחליט להעניק תרומות לעמותות אשר מסייעות לאוכלוסיות נזקקות על ידי חלוקת מזון, לדוגמא, אך גם יכולות לתמוך בעמותות אשר מקדישות את פעילותן לשינוי מדיניות חברתית וקידום אג'נדות דוגמת זכויות אדם, מעמד האישה, עידוד השכלה גבוהה באוכלוסיות חלשות וכדומה. לשם הדוגמא, עמותות מסוימות פועלות מול המועצה להשכלה גבוהה, האוניברסיטאות והמכללות, לשינוי המדיניות הנוגעת לקבלת סטודנטים מקרב אוכלוסיות חלשות למוסדות האקדמאיים.
• עידוד פלורליזם – גופים ממשלתיים פועלים תחת אילוצים, מגבלות ושיקולים שונים, אשר לעיתים פוגעים בקידום האוכלוסיות השונות בחברה באופן שווה ובאפשרות לתת מקום שווה לביטוי הקולות השונים בחברה, וזאת למרות המשטר הדמוקרטי. היות והקרנות הפילנתרופיות עצמאיות יותר, הן יכולות לבחור אילו מטרות לקדם באופן חופשי, כך שהן יכולות להתרכז בקידום האינטרסים של אוכלוסיות מסוימות.
• חדשנות בפעילות לקידום חברתי – עצמאות הקרנות הפילנתרופיות מאפשרת גם הענקת חופש פעולה רב יותר לעמותות בהן הן תומכות, כך שהן יכולות למצוא דרכים חדשות ויצירתיות לקידום לקדם אג'נדות ושינויים חברתיים.
• חלוקת מחדש של המשאבים הלאומיים – מערכת המיסוי בארץ מטרתה לחלק את המשאבים הלאומיים בין האוכלוסיה בארץ, ובכך לסייע בעיקר לאוכלוסיות החלשות. קרנות פילנתרופיות מחלקות את נכסי ההון שברשותן גם הן לטובת הציבור הרחב ופעמים רבות תוך התמקדות בשכבות החלשות. עם זאת, ישנו ויכוח בקרב החוקרים האם חלוקת המשאבים של הקרנות, אשר מקבילה לזו של המדינה, מוצלחת יותר.
