מנכ"ל של מוסד רפואי גדול פנה אליי לפני זמן מה בשאלה: את תפקידו כמנכ"ל – הוא החל לפני תקופה קצרה, ולאחרונה שמע, כי תורמת ידועת שם במוסדות רפואיים- שתרמה למוסד אותו הוא מנהל מחלקה גדולה לזכר בעלה לפני כעשר שנים- מגיעה ארצה. אותו מנכ"ל ניסה להזמין אותה לבקר אצלם- אך היא סירבה. "אינני יודע מהי סיבת הסירוב"- אמר לנו- "אך אני מבקש לקבל עצה, כיצד לנסות, בכל אופן, להגיע אליה"- סיים את דבריו.
לשאלות שהצבתי בפני אותו מנכ"ל, כמו: מה היה סכום התרומה שנתרם? כיצד הוקירו במהלך השנים את התורמת? או, איך שתפו את הגברת בתהליכים הקשורים למחלקה אותה תרמה?- לא היה למנכ"ל מענה, מפני היותו חדש בתפקידו. הוא ניסה לברר אף אצל חברי ההנהלה היושבים על כסאותיהם שנים רבות- אך העלה חרס בחכתו. אף לא אחד זכר פרטים על אותה הנדיבה, על גובה סכום תרומתה ומה נעשה עמה מאז ועד הלום....
אל תורמת זו הגעתי דרך גורם שלישי (קשרים... קשרים...).
בניסיון לקשור מחדש בינה לבין המוסד הרפואי, התברר, כי הגברת תרמה סכום של 220,000$ (!) עבור בניית המחלקה. תרומתה הונצחה בשלטים נאים התלויים בכניסה למוסד, ובכניסה למחלקה. אך הדבר שמנע ממנה לשוב ולתרום למוסד זה היה חוסר התייחסותו דווקא לסכום זניח של 5,000 $ אותו היא שלחה כמתנת-חתונה עבור נישואי בנו של חבר ההנהלה.
מסתבר, כי החתונה נערכה מיד לאחר קבלת התרומה הגדולה. התורמת קבלה הזמנה אישית לחתונה, שלחה המחאה נכבדת כמתנה, אך לא קבלה כל משוב וכל תודה על מתנה זו. לאחר חצי שנה מעת החתונה- היא הוזמנה שוב לביקור במוסד. באותה שיחת טלפון שבה הוזמנה לבקר במוסד (כשנה לאחר התרומה הגדולה וכחצי שנה לאחר מתן ההמחאה לרגל נישואי בן חבר ההנהלה)- היא טענה, כי ראשית כל היא רוצה לקבל מכתב תודה על המתנה ששלחה, ואז היא תגיע לבקר.
מכתב התודה מעולם לא הגיע אליה, גם לא צלצול טלפון נוסף, ואף לא מכתב ברכה כזה או אחר לקראת ראש השנה ופסח. הקשר בינה לבין המוסד המכובד ניתק, ובינתיים, מוסדות רפואיים אחרים, שהשכילו להפוך אותה לשותפה פעילה- זכו לקבל ממנה מתות-יד הגונות לאורך השנים.
"אני לא כספומט"- היא סכמה את דבריה בפני הגורם ששוחח עמה לגבי ביקור מחודש במוסד הרפואי, שאנשיו אף לא התקשרו לומר תודה על מתנת חתונה- "אני לא כספומט, ולא בקשתי מאומה, מעבר לאמירת תודה על השי שהענקתי..."
מעניין, כי פגיעתה של התורמת הייתה דווקא עקב חוסר- ההתייחסות של הנהלת המוסד לשי שהעניקה. ייתכן כי סכום זה היה הביטוי לפגיעה על היחס הכללי כלפיה לאחר תרומתה הגבוהה.
ניתן גם לייחס את הסיפור לשינויים מנהלתיים שאירעו בהנהלת המוסד לאורך העשור האחרון, ואי גיוס המשאבים בתקופה ארוכה זו. אולם, למרות שהדבר מפליא- מתברר, כי ארגונים רבים, הטרודים בפעילות עצמה ובגיוס משאבים נוספים- יוצרים את אותו אפקט של תחושת ה'כספומט' בקרב תורמיהם.
בסקר שנערך בארה"ב בקרב תורמים שתרמו יותר מ-10,000 דולר לשנה עבור עמותות שונות, נשאלה השאלה: "מהי מערכת היחסים שלך עם הארגון החביב עליך?". רבות מהתשובות נשמעו בסגנון זה: "כואב לי, שאני על תקן 'כספומט' , ושהארגון אינו רואה בי ידיד" ; "הם באים אליי כשהם זקוקים לכסף, אומרים לי את הסכום לו הם נצרכים והפעם הבאה שאני שומע מהם, היא, כשהם זקוקים לתרומה נוספת"; "הם לא באמת מעריכים את התרומה שלי, עובדה שאני מקבל בכל שנה מחדש את אותה ברכה לאקונית לקראת השנה החדשה, כאשר באופן מיידי מבקשים ממני תרומה נוספת. מעבר לכך- אין לארגון שום קשר איתי...."
בכל הקשור לגיוס משאבים, יש לזכור כי התורמים הם שותפים ושגרירים של הארגון. ככל שאלו ייתפסו בארגון כאנשים- שותפים, שביכולתם להעניק תמיכה, רעיונות, זמן, קשרים ועוד- ולא רק תרומות כספיות- הרי שניתן יהיה להגדיל את סכום התרומה הכספית, ליצור מעגל רחב יותר של תורמים, ומעבר לכך- גם מגייסי המשאבים בארגון יחושו נח יותר לבקש את התרומה ממי ש"מעורב" ו"שותף".
על כן, עליכם לערוך מבחן אישי קצר: האם אתם, כמגייסי כספים לפעילותיכם, חשים שתורמיכם מהווים "כספומט"? האם דרך הקשר שלכם איתם מבטיחה, כי הם עצמם לא יחושו כך? והאם אתם מתכננים את הפעילויות והחומרים עבור ארגונכם, בצורה שהתורמים- התומכים ירגישו שייכות, מעורבות וגאווה בארגונכם, כך שישמחו להזמין חברים נוספים לפעילויות, להוות "שגרירים" עבורכם, ולהמליץ עליכם בפני תורמים פוטנציאליים נוספים?
שרה רוזנבוים | מומחית בפיתוח משאבים וגיוס תרומות, ייעוץ ארגוני וניהול אפקטיבי | יוצרת סדרת: "מיליון או דולר"- כל הסודות והטיפים לגיוס משאבים אפקטיבי לארגון שלך! | לקבלת סדרת טיפים מנצחת לגיוס משאבים אפקטיבי לארגון שלך לחץ כאן!
