בזיונות לאדם מכפרים על עוונותיו, וזוכים לישועות 

וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה ' (ו, ב)

 רש"י דבר אתו משפט, על שהקשה לדבר ולומר למה
הרעותה לעם  הזה. כותב השל"ה הקדוש, על כן  צריך  האדם  להיות
נזהר מאד שלא יהרהר אחר הקב"ה, במה שמשפיע עליו אם  טוב
אם  רע, כי ה' הצדיק. לפעמים  חושב האדם  שדבר זה הוא רע
והאלקים  חשבה לטובה, כמו שאירע ליוסף  הצדיק.
וכן מצינו בגמרא (נדה לא, א) דרש רב יוסף  מאי דכתיב 'אודך  ה'
כי אנפת בי ישוב אפך  ותנחמני' (ישעיה יב, א ושם  ברש"י, מפני שכעסת
עלי אני מודה לך , שלטובתי היה). במה הכתוב מדבר, בשני בני אדם
שיצאו לסחורה, ישב לו קוץ  לאחד מהם  (ואיחר את ההפלגה), התחיל
מחרף  ומגדף . לימים  שמע שטבעה ספינתו של חבירו בים , התחיל
מודה ומשבח.
 באוהב ישראל מסביר, שבכך  שמשה רבנו ע"ה לא הכניסן  לארץ
ישראל היתה טובה לבני ישראל. כי אילו היה נכנס עמם  לארץ  ובונה
את בית המקדש, לא היה נחרב, כי לא שלטו ידי שונאים  במעשה
ידיו של משה רבינו ע"ה, ואם  היו חוטאים  היו כלים . ולפי שבית
המקדש לא נבנה בידי משה רבנו, שפך  הקב"ה חמתו על עצים 
ואבני  ושיכך  חמתו מעל ישראל. מסיים הרה"ק מאפטא זצ"ל,

וכל איש מזרע ישראל מחויב להאמין שהכל הוא לטובתו מאת השי"ת,

אשר דרכו להיטיב לברואיו, ובפרט לזרע ישראל עם סגולותו.

וכן  מובא בשו"ע (או"ח ר"ל ס"ה) לעולם  יהא אדם  רגיל לומר: כל
מה דעביד רחמנא לטב עביד (מגמ' ברכות ס, א).