בקורת שכר ודיני עבודה, אחריות המעסיק על כשלים בתום לב, ומנגנון "בודק השכר" מיהו הבודק, מהי הבדיקה, ומה ההגנה שהיא מספקת? -חלק ב 

ונה שאלה שקיבלנו:

"יש לי ארגון בו מועסקים כשלוש מאות איש. לאחר שהבנתי כי ישנם מקרים רבים של תקלות/חוסר ידע אצל חשבי השכר, התחלתי לחשוש מבקורת משרד הכלכלה ופניתי לבקש מרואה החשבון שלי שיערוך בדיקה. הרו"ח טען כי בדיקה יסודית של 300 מועסקים הנה תהליך ארוך יקר ומייגע. לפי דעתו מספיקה בדיקה מדגמית של 10% ממצבת העובדים. האם בדיקה כזו תספק לי הגנה מול המבקר?

אז הנה עוד דוגמא של השטח האפור.

לשם תשובה הבה ונפתח את  התייחסות החוק לבדיקת השכר הפנימית.

כידוע, מלבד נושא הסנקציות, חידש החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה את נושא האחריות של מזמין שרות מחברת קבלן על קיומם של זכויות העובדים בחברת הקבלן כאילו היה מעסיקם הישיר. החוק מאפשר לראשונה הטלת עיצומים כספיים (על ידי משרד התמ"ת) בגין הפרת חוקי עבודה וכן הטלת אחריות אזרחית ופלילית לא רק על המעביד הישיר אלא גם על חברות ששוכרות עובדי קבלן. לפיכך אין לכרות חוזה שירות עם קבלן שהפר את חוקי העבודה, וגוף שלא יקפיד על כך יחול עליו חוק העונשין. כמו"כ, ישנה אחריות פלילית אישית על מנכ"ל התאגיד (מזמין השירות) שכרת חוזה עם קבלן שמפר חוקי עבודה.

לשם הגנה על מזמין השירות,  חידש החוק מנגנון הגנה בלעדי למעסיק בשם "בדיקת שכר  ע"י בודק שכר מוסמך". אולם הגנה זו של ביצוע הבדיקה האמורה ואישור הבודק, מתייחס רק לסעיף האחריות של מזמין שרות שאכן הבדיקה והאישור מעניקים במדה רבה את הפטור מהאחריות על הנעשה בחברה הקבלנית, מלבד מקרים יוצאים מן הכלל שיפורטו בהמשך.

אבל מה לגבי העובדים המועסקים ישירות? כיצד יכול מעסיק בארגון גדול לדעת שלא נופלת כל שגיאה אצל אנשי השכר שלו? האם אכן עליו לבדוק את כל מערכת השכר וגיליונות הנוכחות של עובדיו?

בראיה פרקטית וניסיון מול ארגונים רבים, כמעט ואין בנמצא מערכות שכר מושלמות שלא נופלת בהם שגיאה. האם זו אכן סיבה להטלת הסנקציות החמורות?

אם נרצה לענות תשובה מושלמת נמצא כי בנקודה זו עולים עוד מספר שאלות שהתשובות עליהן אינן בהירות דיין. מיהו כיום הבודק המוסמך? מהם הבדיקות שאותם הוא עורך? האם הרואה חשבון שלי יכול להחשב בודק השכר?

ובכן, למרות כניסתו לתוקף של החוק בכללותו בתאריך 19/6/12 חלקים גדולים מן הפרטים הקשורים לשאלות הנ"ל תלויים בתקנות שהיו אמורים להתפרסם. אולם מוסדות להשכלה חשבונאית שבקשו להכשיר אנשי מקצוע לתפקיד זה נתקלו בהודעה של משרד הכלכלה שיצאה רק לאחרונה וזה לשונה:

...הכרה של אדם לשמש כ"בודק שכר מוסמך" על פי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן: "החוק") היא אך ורק ההכרה הניתנת ע"י משרד התמ"ת. מי שלא יהיה בעל הסמכה כנ"ל לא יוכל לעסוק כ"בודק שכר מוסמך". משרד התמ"ת מבקש להבהיר כי דרישות ההכשרה והבחינות לצורך הכרה והסמכה כאמור טרם נקבעו סופית, ועל כן, מזהיר המשרד – כי כל קורס או השתלמות המתקיימים לצורך הכשרה והתעדה כבודק שכר מוסמך, שלא קיבלו הכרה של האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת, לא יוכלו להוות תחליף או בסיס להכרה בנושאים ובשעות שנלמדו במסגרתם, לצורך דרישות ההכשרה והסמכה אשר תיקבענה לבודק שכר מוסמך. יודגש, מי שבוחר להשתתף בקורס בודק שכר (מוסמך) מטעם מוסד שלא קיבל הכרה לכך מראש על ידי האגף להכשרה מקצועית, עושה זאת על אחריותו הבלעדית. על פי הוראת השעה הקבועה בסעיף 54 לחוק, למשך תקופה של 18 חודשים בלבד החל מיום 19.6.2012 (מועד כניסתו של החוק לתוקף), בדיקות מסוימות תוכלנה להיערך על ידי רואה חשבון.  יודגש לעניין זה כי בתקופה האמורה רואה החשבון מוסמך למלא בדיקות אלו ללא צורך בקורס או בתעודה מיוחדים. אולם לאחר שתיקבענה דרישות ההכשרה לבודק שכר מוסמך לפי התקנות שיותקנו, יידרש לעמוד בהן גם רואה חשבון שקיים בדיקות כאמור בתקופת המעבר.

עד כאן לשון ההודעה, והדברים מדברים בעד עצמם. התקנות שטרם נתקנו כמובן שייכות גם לשאלה מה הוא הרף החוקי הנדרש לצורך בדיקת שכר- בדיקה מקיפה על כלל מועסקי חברת הקבלן? בדיקה מדגמית? וכו'

אנו מבקשים להפנות את תשומת הלב לכך שגם בתקופת הביניים רק "בדיקות מסויימות" יכולות להערך על ידי רואה חשבון שלא קיבל הדרכה לבצוע דרישות הבדיקה של משרד הכלכלה. לא ברור מה הם אותם בדיקות מסויימות, איזה רמת הגנה הם מספקות למזמין השרות, וכיצד הפיץ משרד הכלכלה בקרב רואי החשבון את המידע על דרישות הסף שלו באותם בדיקות.

לצורך הפרקטיקה אימצנו במשרדינו את הדרישות שיובאו להלן כפי שנוסחו  בטיוטת התקנות וטרם נתפרסמו, אולם לא ידוע לנו כיצד נוהגים בשאר המשרדים.

כעת נחזור לשאלה: באופן כללי ניתן לומר כי בדיקת שכר פנימית אינה מיועדת רק עבור מזמין שירות קבלני.

בדיקת שכר תועיל מהבחינות הבאות:

א.   איתור ליקויים ותיקונם.

ב.    יצירת תדמית חיובית והוכחת תום לב  מול גוף ממשלתי, כגון-  ועדת ערר של משרד תמ"ת.

ג.     הכנה לביקורת חוזרת הצפויה בעקבות ביקורת שנערכה לגוף.

אמנם אין חובה על כל גוף לבצע את הבדיקות הנ"ל, אך הדבר חשוב וכדאי לכל גוף המבקש להגן על עצמו בפני ביקורת תמ"ת / תביעות. לכן המלצתינו היא לבצע בדיקת שכר בהתאם למפרט המופיע בטיוטת התקנות. ככל שהגוף מעסיק עובדים רבים יותר הסיכון שתיפולנה טעויות בחשבות השכר גדל, והסנקציות עלולות להיום קשות במיוחד.

גוף שערכנו עבורו בדיקת שכר שכזו יהיה נקל יותר לעמוד מול הבקורת גם במקרה וימצא פגמים כלשהם לגבי חלק מהעובדים, למרות העדר חוק מפורש לגבי זה

להלן טיוטת תמצית התקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה התשע"ב- 2012: (תקנות סופיות טרם פורסמו)

א.   סוגי הבדיקות:

• בדיקת הכרות- בד"כ בדיקה על תקופה של חצי שנה.
• בדיקה חוזרת- בדיקה המתבצעת שנה לאחר הבדיקה. במידה ובדיקה קודמת לא נמצאה תקינה, הבדיקה החוזרת תערך לאחר חצי שנה.
• בדיקה בעקבות תלונה- תערך תכוף לקבלת תלונה. בדיקה על חודש התלונה וחודש לפניו.
• בדיקת תשלומים לקופות גמל.

ב.    המסמכים שיבדקו:

הודעה לעובד וחוזים, רישיון עסק, תלושי שכר, דווחי שעות, פנקס חופש ומחלה, דווחים לרשויות, חוזה בין מזמין השירות לקבלן, אישורי הפקדה, אישורי רו"ח.

ג.     היקף מדגם הבדיקה:

• בדיקת היכרות- 10% מעובדי הקבלן או ארבעה, כגבוה.
• בדיקה חוזרת או בדיקה לאחר תלונה- 8% מעובדי הקבלן או שניים, כגבוה.
• בדיקת חוזרת לאחר בדיקה לא תקינה- 15% מעובדי הקבלן או ארבעה, כגבוה.
• בדיקת תשלומים לקופת גמל- כלל העובדים.

ד.    סיכום הממצאים:

• הבודק סוקר רשימת ממצאים סגורה הכלולה בתקנות העסקת נוער, שעות נוספות, העסקה בשבת, שכר מינימום, חופשה, הלנת שכר, קופות גמל, חגים, הבראה, החזר הוצאות נסיעה.
• לכל ממצא יש לסכם מספר הנבדקים, מספר הפרות שנמצאו ושמות העובדים בגינם בוצעה הפרה.