מה בין רגישות לשינה? 

לפני שבועיים גילינו שיהלי היא "ילדה רגישה מאוד".
תמיד ידענו שהיא רגישה לסביבתה באופן מיוחד, מגיבה באמפתיה לסובבים אותה, חושיה מחודדים ביותר והיא מבחינה בדקויות בסביבתה. מנגד, ניכר היה תמיד כי כשכולם נהנים ולוקחים חלק פעיל במסיבות יהלי נרתעת, בסביבה רועשת במיוחד היא מוטרדת וכן היא נבהלת בקלות.
לא ידענו כי יש מושג קליני כזה: "ילד/ אדם רגיש מאוד", חשבנו שזה פשוט אופי/ שלב וזה יעבור.

אז מיהו ילד רגיש מאוד?
ד"ר איילין ארון (Ph.D.), מחברת הספרים "אדם רגיש מאוד" ו"ילד רגיש מאוד" חוקרת את הנושא במהלך העשורים האחרונים. לפי מחקרה, 15%-20% מהאנשים נולדים בעלי טמפרמנט "רגיש מאוד". אנשים בעלי טמפרמנט זה נוטים להיות אמפאתיים, פיקחים, אינטואיטיביים, יצירתיים, זהירים ומצפוניים וכן מוצפים בקלות. למעשה, אנשים אלה הינם בעלי מוח אשר מעבד מידע ביסודיות רבה יותר ולכן תגובתם בד"כ עוצמתית יותר לכל גירוי.
"ילד רגיש" אחד שונה מרעהו, זאת בשל העובדה כי הטמפרמנט נקבע על ידי שילוב בין גנים שונים, כל גן בעל מידה מסוימת וכל הגנים בעלי השפעה מצטברת. הרכב הגנים הוא שיקבע את פני הרגישות של ילדכם (רגישות למעודן, למציף, לחדש, לחברתי, לגופני וכד').

כיצד הרגישות מתבטאת?
ילד רגיש מאוד מוטרד בקלות מדברים שילדים אחרים כלל לא מבחינים בהם (הצפה רגשית במקומות רועשים, חשיפה לגירויים רבים ומורכבים ללא אפשרות לנוח מעט וכד'). לעיתים תגובותיו אינן מובנות לסביבה, שאינה מודעת לעוצמת הגירוי עבור אותו ילד והתנהגותו נתפסת כעוצמתית ושונה.
חשוב לזכור תמיד כי עבור כל אחד מאיתנו סף התחושה הוא שונה- מה שנראה בעין אחת מסודר, נעים וריחני, נתפס בעיני האחר כמבולגן, מלחיץ ובעל ריח מוגזם ביותר (לראיה- השבוע ישבתי ליד בחור בקולנוע, שחשב שחצי בקבוק בושם זה לאו דווקא מספיק..)

מה בין רגישות ושינה?
כאמור, טמפרמנט זה הינו מולד, כלומר- התינוק מגיע עימו לעולם. ככל שנדע לזהותו יקל עלינו לתמוך בילדנו כבר מחודשי חייו הראשונים.
נמצא כי לטמפרמנט זה השפעה גם על נושא השינה, שכן עוררות היתר אצל תינוקות וילדים משפיעה כמובן על יכולתם להתנתק מהסביבה הרועשת ולהגיע למצב פיזיולוגי המאפשר לשקוע בשינה נינוחה. תינוקות רגישים מאוד עשויים לחוות קשיים רבים יותר להירדם, מכיוון שפעמים רבות יגיעו בעוררות יתר לקראת שעת השינה. בנוסף, לאחר שנרדמו, לעיתים יתקשו להתמיד בשינה ואף לחזור לישון בין מחזורי שינה. הנטייה לחלום חלומות מפורטים ומטרידים אף היא מאפיין של ילדים רגישים מאוד, אשר ניחנים לרוב בדמיון מפותח ועולם רגשי עשיר ביותר.

איך נוכל לעזור לילד רגיש מאוד להגיע "מוכן" לשנתו?
מכיוון ששיטת "לילה טוב" דוגלת בהקשבה לתינוק ולילד ובמענה תמידי לצרכיו, אין שלמה ממני לומר כי תהליך יעוץ שינה, מעבר לתפקידו המובן מאליו, עשוי לעזור לילד רגיש מאוד בהסתגלותו ובתחושת הביטחון כי יש מי שיעמוד על המשמר עבורו. לראייה, על אף שלא ידענו כי יהלי היא "ילדה רגישה מאוד", הצלחנו ללמד אותה לישון, תוך נטיעת תחושת ביטחון בנו ובמיטתה והיום היא נכנסת למיטתה לאחר טקס שינה נפרדת בנשיקה וברכת לילה טוב ומתעוררת בבוקר חיונית לקראת יום נוסף של גילויים ולמידה.

מספר עקרונות שיוכלו להקל על ילד רגיש מאוד בפרט ועל כל ילד בכלל:
*במשך היום ולקראת הערב ייתכן כי תראו שילדכם זקוק ליותר זמן מנוחה/ שקט מאשר תינוקות/ ילדים אחרים. היו קשובים אליו ואפשרו לו "לפרוש" הצידה בעת הצורך.
*כאשר ילדכם מראה סימני עייפות, הקפידו להתחיל בתהליך שמטרתו הפחתת גירויים- הפסיקו משחק, הרגיעו אותו על הידיים או אפשרו לו להתבודד מעט (במידה ומדובר על ילד בוגר), הסבירו לו כי עוד מעט תגיע שעת המנוחה.
*הכילו את ילדכם, תוך מתן לגיטימציה לתחושותיו והתנהגותו. תמללו עבורו את רגשותיו אם אתם חשים כי יש צורך בכך ("אני מבינה שקשה לך עכשיו ואת זקוקה לשקט, את יכולה ללכת קצת לנוח ולהירגע ואני בטוחה שזה יעזור לך").
*ילדים אשר מצויים במצב של לחץ, חוסר שינה, תקופה מבלבלת או הצפה חושית עשויים לחוות התקפי זעם. במקרה כזה חבקו את ילדכם "חיבוק אסרטיבי", כאשר גבו מופנה לגופכם. תנו לו תחושה כי יש לו תמיכה ומישהו נמצא עבורו ומכיל אותו ברגעים הקשים הללו. אל תנסו לדבר איתו או להרגיע, מכיוון שאינו פנוי רגשית לכך. השתדלו כי ידיו ורגליו לא יתנופפו באוויר, מה שיקשה עליו להפחית את העוררות הפיזיולוגית בה הוא מצוי ולהירגע. אט אט תוכלו לחוש כי הילד נרגע ומסוגל להתמודד שוב עם הגירויים הסובבים אותו.
*במידה ובהשכבה לשינה/ בלילה הילד זקוק לכם (מתעורר לאחר חלום רע או מכל סיבה אחרת)- גשו אליו, אל תתנו לו לבכות (הדבר נכון לגבי כל ילד כמובן, אך משמעותי ביותר בנוגע לילדים רגישים מאוד), שדרו לו כי אתם שם בשבילו, כך שיצבור בטחון וידע שאמא ואבא תמיד יעזרו לו כשיש לו צורך בכך. בהמשך ידיעה זו תאפשר לו לחזור לישון גם ללא צורך פיזית בכם.

לסיכום, הקשיבו לילדכם וקראו תמיד את "האיתותים" שהוא שולח לכם, היו מעורבים בהתנהגותו והשתלבותו במסגרות השונות אליהן הוא משתייך ותזכו להכיר אותו לעומק ולהעניק לו סביבה תומכת ומאפשרת להתפתחות אופטימאלית.

בהצלחה,
טל

לקריאה נוספת בנושא ויעוץ מקצועי: http://wep.co.il/dsigal123/ 

*Aron E., (1996) "The Highly Sensitive Person:How To Thrive When The World Overwhelms You".

*Aron E., (2002) "The Highly Sensitive Child: Helping Our Children Thrive When the World Overwhelms Them".